בהעלותך במה חשובה יותר הדלקת הנרות מקרבנות הנשיאים (1 צופה)

[אחד יחיד]

למה נסמכה פרשת מנורה לפרשת הנשיאים׳ לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה, אמר לו הקדוש ברוך הוא חייו שלך
גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות (רש״י).

ויש לעיין, במה גדולה הדלקת הנרות מקרבנות הנשיאים.

ובמדרש רבה נאמר על כך: ״הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים היו נוהגין, אבל הנרות לעולם קיימים".

אך עם זה עדיין קשה להבין, והלא בזמן שבית המקדש אינו קיים ואין הקרבנות נוהגים - גם המנורה אינה קיימת.

ואומר הרמב״ן שכאן הבטיח לו השם יתברך לאהרן הכהן, שעל ידי בניו החשמונאים יתרחשו ניסים ונפלאות בחנוכה שניה, כאשר ידליקו את המנורה שמונה ימים בפך שמן של יום אחד, ותישאר לדורות מצווה של הדלקת נרות - נרות החנוכה שנוהגים אפילו בזמן שבית המקדש אינו קיים. וכלפי הנרות הללו נתכוון המדרש באמרו:

״אבל הנרות לעולם קיימין״...

 

[אחד יחיד]

ועוד יש ליישב, שקרבנות הנשיאים באו כדי לכפר על החטאים שהרגיש כל אחד מהם בשבטו כמבואר בספורנו.

ואהרן הכהן הרגיש בעצמו את חטא עשיית העגל, לפיכך חלשה דעתו שלא הביא גם הוא קרבן, פן יגרום חטא זה לעיכוב בהשראת השכינה.
על כן הראה לו השם יתברך על המנורה, אשר הנר המערבי שבה היה דולק תמיד בדרך נס, אף כי לא יצקו בו שמן יותר מבשאר הנרות, למען ישמש עדות שהשכינה שורה בישראל (ראה שבת כ״ב) — הרי ממילא זוהי הוכחה הברורה ביותר שנתכפר חטא העגל.

וכיון שדליקתו התמידית של הנר המערבי היתה רק בזכותו של כהן גדול, שכן לאחר שמעון הצדיק, משלא היו עוד הכהנים הגדולים צדיקים כה מופלגים אמנם חדל הנס הזה — הרי ממילא גם ראיה מכאן, שגם חטאו של אהרן נתכפר, אם דוקא בזכותו הוא מתרחש נס נר המערבי, להודיע שהשכינה שורה בישראל. הנה כי כן, זה ״שאתה מדליק ומטיב את הנרות״ משמש לך כהוכחה המניחה ביותר את הדעת, שאין לך לחשוש כלל מפני חטא העגל. (אבני אזל)

 

[אחד יחיד]

ובמדרש רבה נאמר על כך: ״הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים היו נוהגין, אבל הנרות לעולם קיימים".

אך עם זה עדיין קשה להבין, והלא בזמן שבית המקדש אינו קיים ואין הקרבנות נוהגים - גם המנורה אינה קיימת.

לחץ כדי לכווץ...

ועוד נראה לבאר, דחלוק ענין הקרבנות מהמנורה בהשפעתם לדורות, דגבי קרבנות מצינו דהשפעתם היא דוקא בשעתם בזמן שביהמ"ק קיים ולא אח"כ. וכדאיתא (פסחים מב, ב) בתחילה כשהיו מביאים נסכים ביהודה לא היה יינם מחמיץ ועכשיו (שאין ביהמ"ק קיים) אם אין נותנין לתוכן שעורים מחמיץ ע"ש, ועוד איתא בגמ' (תענית כז, ב) אמר אברהם לפני הקב"ה וכו' א"ל קחה לי עגלה משולשת וכו' אמר אברהם רבש"ע תינח בזמן שביהמ"ק קיים בזמן שאין ביהמ"ק קיים מה תהא עליהם ע"ש. ומכל מקום הא חזינן דהשפעת הקרבנות היא בשעתם דוקא, אמנם גבי מנורה איתא (בב"ב כב) הרוצה שיחכים ידרים וסימנך מנורה בדרום, ועוד איתא (ברכות נז) הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה, ונמצא דהשפעת המנורה לחכמה לדורות היא, ולפ"ז י"ל ביאור דברי המדרש, דקרבנות נוהגין בזמן המקדש דוקא היינו השפעתם, אולם שלך גדולה משלהן דהשפעת המנורה לחכמה לדורות היא. (באר יוסף)