שמיני בעניין האיסורים שיש בבעלי חיים טמאים (1 צופה)

[גרינפלד]

חידושי הגאון רבי דוב לנדו שליט"א מכות סימן לג
בגמ' דריסק ט' נמלים וכו' מבואר דאיסור נבילה איכא בנמלה. ולכ' מתבאר מזה דכל בע"ח שאסור באכילה יש עליו במותו איסור נבילה, ולפי"ז דג טמא נמי מלבד האיסורים שבו יש בו גם איסור נבילה דמ"ש משרץ.
ויש בזה נפ"מ לענין פיקו"נ דקיי"ל הקל הקל תחילה. והנה בס' מלבושי יו"ט ח"ב קונטרס קל וחומר סי' ה' דן במי שיש לפניו דג טמא ובשר חזיר והוא פיקו"נ מי הוא הקל שבהם ובהמשך הדברים שם כתב דחזיר חמור מדג טמא דאית ביה איסור נבילה, ויעו"ש מה שכתב בזה. ולהאמור בדג טמא אית ביה נמי איסור נבילה.
והנה הדבר מתבאר בתוס' שנץ כאן דיש בדג טמא איסור נבילה ויעו"ש מה שהקשה מכח זה [ויש לדון בענין שם ואכ"מ].


וכמדומה שבמנחת דבר כתב הגרד"ל שיתכן שיש מספר גדול יותר של לאוין בדג טמא מאשר בחזיר, וממילא להנ"ל עדיף שיאכל את החזיר.

ולכאורה יש פה חידוש גדול בתוס' שאנץ כי בדגים טהורים הרי אין שחיטה, ומנין שבטמאים יהיו נבילה.
ונראה מדברי הגרד"ל שמבין זאת בפשטות, וכנראה שמכיון שהתורה לא התירה זאת - הוא כשאר בעלי חיים,
ולשיטות שבדג - האסיפה מתירה אלא שאפשר לאסוף גם מתים, אם כן יל"ד שבטמאים אין אסיפה כמו שבבהמה טמאה אין שחיטה.​