שופטים בעניין ריבוי כסף למלך (1 צופה)

[גרינפלד]

בסנהדרין (כא, ב) אמר ר' יצחק מפני מה לא נתגלו טעמי תורה שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם כתיב (דברים יז, יז) לא ירבה לו נשים אמר שלמה אני ארבה ולא אסור וכתיב (מלכים א' יא, ד) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו וכתיב (דברים יז, טז) לא ירבה לו סוסים ואמר שלמה אני ארבה ולא אשיב וכתיב (מלכים א' י, כט) ותצא מרכבה ממצרים בשש וגו', ע"כ.

ובמרגליות הים (שם אות כו) האריך ששיטת הירושלמי (שם) שגם האיסור של כסף וזהב שלמה המלך עבר עליו, והביא כן מסה"מ להרמב"ם (ל"ת שסה) "וכבר באר קל יתעלה טעם שלש מצוות אלו", וכן יש גירסא במורה נבוכים (ח"ג פכ"ו). ונתפלא שם במרגליות הים שהרי לא כתוב טעם על כסף וזהב.

והנה עי' בחינוך (מצ' תקב) וכ"ה ברבינו בחיי ובחזקוני, שמה שכתוב לאחמ"כ "לא ירום לבבו" קאי [גם] על "כסף וזהב לא ירבה לו מאוד". והאבן עזרא והאור החיים פליגי על זה. וכנראה שזו מחלוקת התלמודים, כיון שבבבלי משמע שרק בסוסים ונשים התגלה הטעם, ואילו בירושלמי מבואר שעבר על שלוש.

וז"ל רש"י במשלי (ל, א), "אמר הגבר זה שלמה המשא הזה על עצמו בשביל איתיאל על שסמך על חכמתו להרבות זהב וסוסים ונשים שהוזהר מלהרבות וכן אמר איתיאל ואוכל ארבה נשים ולא יסורו את לבבי ארבה זהב ולא אסור ארבה סוסים ולא אשוב את העם מצרימה", ע"כ. ויש לעיין מה כוונתו "לא אסור" [שמשמע מזה שטעם כסף וזהב הוא שלא יסור], האם למה שנאמר בפסוק י"ז "ולא יסור לבבו", שהולך על נשים, קאי גם על דבתריה "וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד", או שהכוונה לפסוק כ' "ולבלתי סור מן המצווה".


ועיין שם במרגליות הים (אות כג) מה שהביא מזוהר (מקץ קצט, א) ששלמה המלך עבר על "מלה חדא דאורייתא", וביאר שהכוונה שזה עניין אחד שסמך על עצמו שלא יושפע. וצריך חיפוש אם יש פירוש אחר, שלכאורה זה לא משמע בלשון הזוהר.​

 

[געגועים]

והנה עי' בחינוך (מצ' תקב) וכ"ה ברבינו בחיי ובחזקוני, שמה שכתוב לאחמ"כ "לא ירום לבבו" קאי [גם] על "כסף וזהב לא ירבה לו מאוד".​

לחץ כדי לכווץ...

וראה

לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il