בענין בעלות על זמן | בית המדרש| דף 2 | פורום אוצר התורה בענין בעלות על זמן | בית המדרש| דף 2 | פורום אוצר התורה
והתשובה היא שאין לו זמן!!!

אדם שמוכר לשני חפץ הוא אינו מוכר לו את החפץ לזמן מסוים אלא את גוף החפץ
וממילא הוא שלו כל זמן שהוא לא יצא ממנו
וכמו שכתב הרב אחד יחיד
למה זה קשור הרי אפשר למכור את גוף החפץ בצורה מוחלטת לזמן כמו שמצינו באחריך ומה זה ענין לזה שהוא מוכר לו את גוף החפץ
 
יש, וזה בדיוק מה ששאלתי שהאתמול היה שלו אבל המחר עוד לו, ולכן כשמכר לו אז את האתמול יש לו כי יש סיבה כי מכרו לו, אבל למחר אין סיבה
אולי יוסיף לבאר שאלתו
הדם לא בעלים על היום ולא על המחר
הוא בעלים על החפץ.
אכן, על החפץ עוברים התרחשויות וכשם שיכול להגביל תא קנייני החפץ בשטח דהיינו למכור רק את חציו כך יכול למכור את חלקו הנתון לזמן זה או אחר.
כל זה לא שייך לבעלות על היום או על מחר
 
למה זה קשור הרי אפשר למכור את גוף החפץ בצורה מוחלטת לזמן כמו שמצינו באחריך ומה זה ענין לזה שהוא מוכר לו את גוף החפץ
חידושו של הגרש"ש מוכר,
אך הוא אינו גדר בכל קנין שכך הוא עובד ע"י מכירת חפץ לזמנים.
ופשוט.
 
לכאו' כוונתו היא שאם יש לאדם בעלות על זמן, האם יוכל כבעלים של זמן שעבר לפעול עליו.

ולגוש''ע ראיתי פעם בקובץ 'אור הדרום' שיו''ל באוסטרליה שהם דנים בעניין ג' חילוקים בגדר זמן.

ולכאו' מכאן נובעת השאלה (שהקדישו לה אשכול כאן) מהמנ''ח על קטנים שבגרו בתאריך ל' בחודש שהזימו את עדי קידוה''ח (וחזרו להיות קטנים) - האם יש להם בעלות לפעול על זמן שאינו תח''י.

ויש מכך עוד נגזרות כגון אם אדם טס אחר סוף זמן אכילת חמץ לדוג' עובר את קו התאריך ונכנס למקום בו לא עבר הזמן, האם החלות בידיו לבטל או שזה נפעל עליו מלמעלה.
ובכלל שהנושא אינו קרוב לדעתי יתכן ושגיתי בקישור הדברים

ובכל אופן, נראה שהרב היושב בישיבה עוסק רבות במעמד הזמן ומן הסתם כתב בזה ואולי יזכה אותנו במדור מאמרים, או יפנה לספר בו מרכז דבריו
 
יל"ע לכאו' למה אחד שמוכר היום חפץ לחבירו, יש לו את זה גם מחר הרי כעת המחר עוד לא שלו ורק מחר יהיה שלו וא"כ כשיבא המחר ממאן קזכי ליה, וא"ת שגם היום יש לו את המחר, זה אינו דבגוף הדבר מאותה סיבה שאין לו את האתמול אין לו גם את המחר (ודו"ק),
(ובאמת קושיא זו וודאי אינה רק צריך להגדיר במדויק את נקודת הטעות)
לבעלות על חפץ אין משמעות בלא שאפשר להשתמש בו,
בעלות פי' שיכות לחפץ, שהחפץ מעמיד לבעליו את השימושים שלו, או שהבעלים הוא היותר ראוי להשתמש בחפץ זה, [אין מושג שאחד יהיה בעלים על גוף החפץ והשני על פירות לחלוטין, באופן שאין לבעל הגוף יותר נפק"מ מהפירות].
וע"כ שאני דן למה אין יכול להיות בעלים על מחר ולא על אתמול, משום שכיון שעשיתי מעש"ק בחפץ, א"כ היום אני בעלים עליו, ואני הוא הראוי להשתמש בו, וכיון שא"א להשתמש בחפץ אתמול, [דהעבר אין], אני לא נקרא בעלים על אתמול, אולם כיון שמחר אני יוכל להשתמש בחפץ, אז גם מחר אני יהיה בעלים עליו, כל עוד שלא יצא מבעלותי.
 
אפשר הסבר?

מה הקשר בין זמן לקנין? איפה החיבור בין מהות הזמן לקנין?
ככל שאתה מניח שהזמן הוא צד בקניין אז צריך להבין את הקשר בניהם
הקניין עניינו מעשה הנדרש ומורה לי שעד זמן פלוני החפץ היה שייך לראובן ומזמן פלוני הוא שייך לשמעון
ממיילא הוא לא פועל שעכשיו זה שייך לי בנקודת הזמן הנוכחית אלא הוא פועל בזמן שמעכשיו זה שלי
כמו נזיר שמקבל נזירות לל' יום אין הכוונה שעכשיו הוא מקבל נזירות אלא הוא פועל פעולה בזמן, שלמשך זמן של ל' יום הוא נזיר
 

הודעות מומלצות

איך בדיוק ניתן להרבות בשמחה למרות הקשיים?
על...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון