בראשית השערה בענין עץ הדעת (1 צופה)

[תענוג]

השערה דעץ הדעת שאכל ושתה ממנה אדם הראשון הוא אילן הנקרא Breadfruit

ותרא האשה כי טוב העץ למאכל (בראשית ג ו) יש בזה כמה שיטות איזה עץ היה

א' מין חטה שהוא לחם ב' אתרוג שעצו ופריו שוה ג' יין סחטה לו ד' תאנה שעליו גדולים במיוחד

(בגמ' ברכות דף מ' ע"א ויחל נח איש האדמה ויטע כרם אמר רב חסדא אמר רב עוקבא ואמרי לה מר עוקבא א"ר זכאי א"ל הקב"ה לנח נח לא היה לך ללמד מאדם הראשון שלא גרם לו אלא יין כמאן דאמר אותו אילן שאכל ממנו אדם הראשון גפן היה דתניא ר"מ אומר אותו אילן שאכל אדם הראשון ממנו גפן היה אין לך דבר שמביא יללה לאדם אלא יין ר' יהודה אומר חטה היה שאין התינוק יודע לקרוא אבא ואימא עד שיטעום טעם דגן רבי נחמיה אומר תאנה היה שבדבר שקלקלו בו נתקנו שנאמר ויתפרו עלה תאנה[1] ובמדרש בראשית רבה בפרשה ט"ו אות ז' רבי אבא דעכו אמר אתרוג היה הה"ד (בראשית ג) ותרא האשה כי טוב העץ וגו' אמרת צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו ואין את מוצא אלא אתרוג ובמדרש בראשית רבה בפרשה י"ט אות ה' אמר רבי איבי סחטה חוה ענבים ונתנה לו לאדם וביפה מראה על הירושלמי פרק כיצד מברכין כתב לפרש שיטת רבי נחמן דמברכין המוציא בלשון עבר דחטה שאכל אדם הראשון היה פרי לחם וזל"ל ר"נ סבר שמברכין על העבר שכבר הוציא לחם מן הארץ והיינו בימי אדם הראשון דס"ל דאילן שאכל ממנו אדה"ר חטה היתה פי' לחם גמור ממש ולה"ק המוציא דמשמע שהוציא עכ"ל).

ובבן איש חי פר' בראשית כתב כי אלו ואלו דברי אלקים חיים והיה אילן שיש בה כל המינים יחד וז"ל לעינינו ובאמת אלו ואלו דברי אלקים חיים דכולהו איתנהו כי עץ הדעת היה בו פרי טעם חטה ופרי טעם תאנה ופרי טעם גפן כו' ולכן זכר הכתוב שלשה חלוקות טוב העץ למאכל כנגד פירות שהיה בהם טעם חטה וכו' וכי תאוה הוא לעינים כנגד פירות שהיה בהם טעם תאנה וכו' ונחמד העץ להשכיל כנגד פירות שהיה בהם טעם גפן כי הגפן יוצא ממנו יין שהוא מפקח עכל"ל.

והנה עץ הלחם (Breadfruit) ובשם מדעי Artocarpus altilis כאשר הפרי בשל ובושל — תוכו מתרכך, ונעשה כעין לחם רך או עיסת דגן.

העלים רחבים מאוד (עד 60 ס"מ בערך 24 אינטש), מחולקים כעלי תאנה,

אם נחתוך את הפרי לאורכו

• יש לו שכבה חיצונית ירוקה ומעוטת מיץ,
• בשר פנימי רך, לבן או צהבהב,
• ובמרכזו חלק סיבי — מעין רשת עדינה המזכירה את מרקם התאנה.

דמיון לחיטה (לחם)

• העמילן שבפרי הוא העיקרי — כמו בגרעין דגן.
• לאחר אפייה, טעמו וריחו ממש כלחם קלוי;
• לכן נקרא Bread-fruit – לחם של אילן.

דמיון לאתרוג

• קליפתו עבה, ירוק, ולעיתים ריחנית מעט;
• גם הוא פרי עץ גדול, הדרי במראה, ונושא פרי כל השנה באזורים מסוימים;
• ובכינויי מלומדים בני המאה ה־18 קראו לו "עץ ההדר הטרופי".
• האתרוג – פרי שטעם עצו ופריו שווה,
  וגם בעץ הלחם עצו ופריו דומים בחומר (שניהם עמילניים, לבנים־צהבהבים),
  אין בו מיץ נבדל מהבשר – כולו גוש אחד, כמו האתרוג שאין לו חדרי מיץ.

החומר התאי של הגזע, הענפים והפרי דומה מאוד גם העץ וגם הפרי בנויים מרקמות עמילניות עשירות בתאי לייטקס latex cells המכילות עמילן, סוכרים וחלבונים קלים. אותו החומר המצוי בבשר הפרי נמצא גם בגזע — רק בצורה קשיחה ויבשה יותר
ריח העץ זהה לריח הפרי בעת חיתוך. כשחותכים את הגזע או הענפים, נודף ריח מתקתק דמוי לחם אפוי או פרי בשל
שרף העץ (ה“לייטקס”) מתוק ודביק, ואוכלים ממנו מעט בשעת הצורך
ובטעם כמעט זהה למיץ הפנימי של הפרי עצמו, רק מרוכז יותר
מבנה התאים של הגזע וקליפת הפרי דומים במיקרוסקופ שניהם יש parenchyma cells מלאים בעמילן לבן, ולא רק בעץ הפרי.

דמיון לגפן

• מפיקים ממנו משקה מתוק ומתסיס,
  והוא גם נעשה משכר קל כאשר תוססים אותו – כמין יין.

דמיון לתאנה

העלים רחבים ומנוצים בדיוק כעלי תאנה.

הפנימיות רכה, סיבית, עם גרעיניות עדינה;

---

[1] בחוברות קול תורה שנה ד חוברות ה ו כתב יהודי הסבר יפה בזה שהעלים גדולים במיוחד וז"ל במס' סנהדרין דף ע' ע"ב תניא אותו אילן שאכל ממנו אדם הראשון וכו' רבי נחמיה אומד תאנה היה שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו שנאמר ויתפרו עלה תאנה ורש"י מפרש שם מדת הקב"ה באיזמל שהוא מכה בו הוא מרפא נס בתוך נס כמו ויצת אש בציון וכתיב ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ובתוס' הקשו שם על רש"י ואין ענין זה לזה כלל כונתם נראה שזה אמת שמדת הקב"ה כן שמכה באיזמל ומרפא באיזמל אבל מה שייך זה לאדם וחוה הלא להם מדת בשר ודם ומשום שתקנו בתאנה צריכים אנו לומר שקלקל בתחלה גם כן בתאנה אתמהה והתוס' נותנים מחמת קושיא זו פירוש אחר על דברי רבי נחמיה ע"ש ולי נראה שדעת רש"י נכונה ודבריו מאירים כאור היום כונתו לומר הלא מציגו כשאכלו אדם וחוה מפרי עץ הדעת כתיב ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם נראה מזה שהקב"ה ברא איזה סם בפרי עץ הדעת שכחו לפקח עינים בהאדם האוכלו לראות עירומו לכן נראה לומר שהקב"ה ברא גם כן לעץ הדעת עלים גדולים ורחבים שאם יאכל אדם מפריו ותפקחנה עיניו ויראה עירומו יוכל תכף לקחת מהעלים לכסות את עירומו משום שזה מדתו של הקב"ה שבאיזמל שהוא מכה בו הוא מרפא וכמו שמצינו באותו ענץ ויתפרו עלה תאנה עכ"ל ודפח"ח.