געגועים
תנ"ך ופרשת שבוע - אוצר החידות
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
- הודעות
- 2,660
- תודות
- 6,952
- נקודות
- 640
מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ, ברש"י שלשה ארונות עשה בצלאל וכו'.
ובשפתי חכמים: בפרשה זו של עשיית הארון יש בו כל אותיות של אל"ף בי"ת לבד מן הגימ"ל שאין בו, ומאי טעמא אין בו גימ"ל, אלא ודאי לא צריך לרמז הגימ"ל, לפי שהארון עצמו היה שלש.
ולכאורה צריך להבין למה רמז זה בחסר האות ג' דייקא ולא בהדגשת האות ג' כמו ג' רבתי וכדומה. ואפשר לתרץ שמרמז לאמרם (יומא כא.) מקום ארון אינו מן המידה, ולכן חסר אות ג' כי אינו תופס מקום. עוד מרמז לאמרם (יומא נב:) ארון נגנז.
ועוד אפשר, בהקדים מ"ש בחומש היכל הברכה: וְעָשׂוּ אֲרוֹן מלא וא"ו, וכתיב "ועשו", עיין גלגולים ליקוטים בסופו, כי האדם יש לו "נפש רוח נשמה וחיה", ומי שלא יהיה לו ארבע אלו לא יוכל להבין ולהשיג סתרי תורה, ובחינות "נשמה לנשמה חיה" הוא מקיף מבחוץ, וגוף האדם היא עץ, כטעם עץ השדה, ויש לו מבפנים "נפש רוח נשמה", ומבחוץ "נשמה לנשמה מקיף", ע"כ היה שלשה ארונות, עץ באמצע הוא גוף האדם, ושנים של זהב נגד אורות פנימיים ומקיפים, ואח"כ לשום בתוכו התורה, כלומר מי שיש לו אור פנימי ואור מקיף משיג ידיעות התורה, ובזה יהיה מדריגתו עד שינקה ויזכך גופו שיהיה במדריגות נפש, ובזה תבין "משה משה" לא פסיק, כי הגוף שבין אור פנימי ואור מקיף חזר להיות ממש אור, והגוף לא היה מפסיק כלל בין שני האורות, ע"ש, ובזה אמרנו בארון כתיב "ועשו", כי מצד משה לא היה צריך לשלשה ארונות, כי העץ לא מפסיק כלל, ולא היה בבחינות גוף, ולכן לא היה יכול לעשות הארון, אלא הם עשו ולא משה, כי "משה משה" לא פסיק כלל, ואין שום הפסק בין פנימי לחיצון המקיף. ודע כי ארון מלא וחסר, הוא משני טעמים וכו', ולפעמים בא להורות כי יש עץ שהוא וא"ו מפסיק בין שני האורות של חשמל, הפנימי ואור מקיף, והוא הגוף של עץ, ולזה ארון דכאן מלא וא"ו לתת טעם על "ועשו" ולא "ועשית", לזה אמר ארון בוא"ו, על כן לא תוכל עשוהו אתה בבחינתך ובקדושתך, כי אין אצלך וא"ו עץ הדעת טוב מפסיק כלל, אלא כולו אור וחיים, וידוע שכל עץ הוא בחינות וא"ו, ובמדריגות ארון של משה לא היה מפסיק, כי כולו חד ממש אור אחד. עכ"ל.
ובזה מובן למה חסר אות ג', כי מצד משה לא היה צריך לשלשה ארונות, ודו"ק. אָרֹן חסר ו' במילוי האותיות אל"ף רי"ש נו"ן ס"ת נפש, מרמז שיכול לנקות ולזכך גופו עד שיהיה במדריגות נפש.
ובשפתי חכמים: בפרשה זו של עשיית הארון יש בו כל אותיות של אל"ף בי"ת לבד מן הגימ"ל שאין בו, ומאי טעמא אין בו גימ"ל, אלא ודאי לא צריך לרמז הגימ"ל, לפי שהארון עצמו היה שלש.
ולכאורה צריך להבין למה רמז זה בחסר האות ג' דייקא ולא בהדגשת האות ג' כמו ג' רבתי וכדומה. ואפשר לתרץ שמרמז לאמרם (יומא כא.) מקום ארון אינו מן המידה, ולכן חסר אות ג' כי אינו תופס מקום. עוד מרמז לאמרם (יומא נב:) ארון נגנז.
ועוד אפשר, בהקדים מ"ש בחומש היכל הברכה: וְעָשׂוּ אֲרוֹן מלא וא"ו, וכתיב "ועשו", עיין גלגולים ליקוטים בסופו, כי האדם יש לו "נפש רוח נשמה וחיה", ומי שלא יהיה לו ארבע אלו לא יוכל להבין ולהשיג סתרי תורה, ובחינות "נשמה לנשמה חיה" הוא מקיף מבחוץ, וגוף האדם היא עץ, כטעם עץ השדה, ויש לו מבפנים "נפש רוח נשמה", ומבחוץ "נשמה לנשמה מקיף", ע"כ היה שלשה ארונות, עץ באמצע הוא גוף האדם, ושנים של זהב נגד אורות פנימיים ומקיפים, ואח"כ לשום בתוכו התורה, כלומר מי שיש לו אור פנימי ואור מקיף משיג ידיעות התורה, ובזה יהיה מדריגתו עד שינקה ויזכך גופו שיהיה במדריגות נפש, ובזה תבין "משה משה" לא פסיק, כי הגוף שבין אור פנימי ואור מקיף חזר להיות ממש אור, והגוף לא היה מפסיק כלל בין שני האורות, ע"ש, ובזה אמרנו בארון כתיב "ועשו", כי מצד משה לא היה צריך לשלשה ארונות, כי העץ לא מפסיק כלל, ולא היה בבחינות גוף, ולכן לא היה יכול לעשות הארון, אלא הם עשו ולא משה, כי "משה משה" לא פסיק כלל, ואין שום הפסק בין פנימי לחיצון המקיף. ודע כי ארון מלא וחסר, הוא משני טעמים וכו', ולפעמים בא להורות כי יש עץ שהוא וא"ו מפסיק בין שני האורות של חשמל, הפנימי ואור מקיף, והוא הגוף של עץ, ולזה ארון דכאן מלא וא"ו לתת טעם על "ועשו" ולא "ועשית", לזה אמר ארון בוא"ו, על כן לא תוכל עשוהו אתה בבחינתך ובקדושתך, כי אין אצלך וא"ו עץ הדעת טוב מפסיק כלל, אלא כולו אור וחיים, וידוע שכל עץ הוא בחינות וא"ו, ובמדריגות ארון של משה לא היה מפסיק, כי כולו חד ממש אור אחד. עכ"ל.
ובזה מובן למה חסר אות ג', כי מצד משה לא היה צריך לשלשה ארונות, ודו"ק. אָרֹן חסר ו' במילוי האותיות אל"ף רי"ש נו"ן ס"ת נפש, מרמז שיכול לנקות ולזכך גופו עד שיהיה במדריגות נפש.