חודש אדר וד' פרשיות ברכת המצוות בקריאת ד' פרשיות

[חכמה לחכימין]

הט"ז חידש חידוש גדול שהברכה מעכבת בקריאת פרשת זכור. ובפרמ"ג הקשה עליו דהרי כללא הוא דברכות אינם מעכבות, ותירץ עפ"י דברי הרמב"ן הידועים שברכה"ת הוא מן התורה, ונלמד מן הבו גודל לאלוקינו. והיות שהברכה שלפניה ואחריה בפרשת זכור הוא ברכת התורה לכן הוא מעכב לצאת ידי חובה (עיי"ש שהאריך עוד במה שכבר יצא יד"ח בברכה"ת שכל אחד בירך לעצמו).

ודבריו מופלאים ממש, שהרי אי תימא שמשמעות הברכה היא ברכת התורה של כל יומא, א"כ איך זה מעכב לצאת ידי חובת המצווה של זכירת עמלק, ואי תימא שסבר שהברכה הינה ברכת המצוות של הזכירה, א"כ משום איזה סיבה מעכבת יותר מכל ברכת המצוות.

ובדבריו מבואר יסוד גדול, שהברכה היא ברכת המצוות של הזכירה, אבל מהותה וגדרה הוא ברכת התורה, ואינו מובן פשר הדבר.