בראשית ברכת פירות האדמה, מדוע לא הארץ (1 צופה)

[התורה]

מדוע מברכים על פירות הגדלים באדמה – בורא פרי האדמה, ולא מברכים עליהם – בורא פרי הארץ כמו בלחם ?

 

[שלמה ו.]

מדוע מברכים על פירות הגדלים באדמה – בורא פרי האדמה, ולא מברכים עליהם – בורא פרי הארץ כמו בלחם ?

לחץ כדי לכווץ...

ולמה לא הפוך, לברך על הלחם המוציא לחם מן האדמה?

 

[התורה]

ולמה לא הפוך, לברך על הלחם המוציא לחם מן האדמה?

לחץ כדי לכווץ...

אין הכי נמי.

 

[הרב מרודוש]

בחידושי הגר"א על ברכות (מובא בקובץ מפרשים}
עמד בזה עי"ש

 

[התורה]

בפרשתן (ד', ג'): "ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'"

במשנה (ברכות לה.) איתא: 'ועל פירות הארץ הוא אומר: בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר: המוציא לחם מן הארץ'.

הנה יש להקשות, מדוע על פירות האדמה מברכים בלשון בורא פרי האדמה, ומדוע בלחם מברכים 'המוציא לחם מן הארץ', נימא, או שיברכו בשניהם בלשון הארץ, או שבשניהם יברכו בלשון האדמה, מהו החילוק שמחד הנוסח הוא 'פרי האדמה', ומאידך הנוסח הוא 'מן הארץ'.

 

[התורה]

(כן כתבו להקשות רבים, בינהם:

הפרי מגדים בס' 'תיבת גומא',

והגר"א בברכות לח:,

ובהגה' רבינו אליהו מגריידיץ זצ"ל,

ובערוה"ש או"ח סי' קס"ז).

בריטב"א (ברכות לה.) כתב לבאר,

דבלחם מברכינן כלישנא דקרא (תהילים ק"ד, י"ד) "להוציא לחם מן הארץ",

ובפירות האדמה ג"כ מברכינן בלישנא דקרא (דברים כ"ו, ב') "ולקחת מראשית כל פרי האדמה", וכן האמור בפרשתן "ויבא קין מפרי האדמה",

יעוי' באשר כתבתי בפורום זה

בורא פרי האדמה או פרי הארץ, החילוק בין הפירות ללחם​

 

[התורה]

מאיפה מגיעה נוסח הברכות

האם היכא ששינה בנוסחאות והחליף אדמה בהארץ לא יצא יד"ח

עד כמה מעכבים נוסחאות אלו

 

[התורה]

בריטב"א (ברכות לה.) כתב לבאר,

דבלחם מברכינן כלישנא דקרא (תהילים ק"ד, י"ד) "להוציא לחם מן הארץ",

ובפירות האדמה ג"כ מברכינן בלישנא דקרא (דברים כ"ו, ב') "ולקחת מראשית כל פרי האדמה", וכן האמור בפרשתן "ויבא קין מפרי האדמה",

עכ"ד,

ולא זכיתי להבין: היא גופיה למה.

 

[תענוג]

נראה פשוט שם אדמה מתיחסת אחר העפר מן האדמה וממנה הפירות

שם ארץ מתיחס אחר העגול שלנו תחת השמים ע"ד השמים שמים לה' כו' הלחם אתה לא יכול ליחס אחר האדמה רק בלשון כללי שבא מן הארץ

כן מורים הפסוקים המבטאים אדמה וארץ

 

[התורה]

בחידושי הגר"א על ברכות (מובא בקובץ מפרשים}
עמד בזה עי"ש

לחץ כדי לכווץ...

מר זכה להבין תירוצו ?

 

[התורה]

ראיתי שבב"ח עמד על הקושי בדברי הריטב"א הנז'

 

[תענוג]

נראה פשוט שם אדמה מתיחסת אחר העפר מן האדמה וממנה הפירות

שם ארץ מתיחס אחר העגול שלנו תחת השמים ע"ד השמים שמים לה' כו' הלחם אתה לא יכול ליחס אחר האדמה רק בלשון כללי שבא מן הארץ

כן מורים הפסוקים המבטאים אדמה וארץ

לחץ כדי לכווץ...

לקטתי קצת פסוקים שבהם תיבת ארץ ותיבת אדמה בסמיכות ורואים בעליל החילוק

וַיַּעַשֹ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל רֶמֶשֹ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ (בראשית א)

כִּי לֹא הִמְטִיר יי' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה: ו וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה: ז וַיִּיצֶר יי' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה (בראשית ב)

כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ: (בראשית ד)

וְחָרָה אַף יי' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יי' נֹתֵן לָכֶם: כו' לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יי' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ (דברים יא)

: ב וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יי' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ (דברים כו)

וְהָיָה מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִפְקֹד יי' אֶת צֹר וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה וְזָנְתָה אֶת כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: ישעיה כג

 

[התורה]

לקטתי קצת פסוקים שבהם תיבת ארץ ותיבת אדמה בסמיכות ורואים בעליל החילוק

וַיַּעַשֹ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל רֶמֶשֹ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ (בראשית א)

כִּי לֹא הִמְטִיר יי' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה: ו וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה: ז וַיִּיצֶר יי' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה (בראשית ב)

כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ: (בראשית ד)

וְחָרָה אַף יי' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יי' נֹתֵן לָכֶם: כו' לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יי' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ (דברים יא)

: ב וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יי' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ (דברים כו)

וְהָיָה מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִפְקֹד יי' אֶת צֹר וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה וְזָנְתָה אֶת כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: ישעיה כג

לחץ כדי לכווץ...

בקיאות מיוחדת,


אז מה כת"ר רוצה להוכיח מכל פסוקים אלו.

 

[תענוג]

ארץ הוא בדרך כלל תואר יותר כללי על העולם או מדינות ולאו דוקה העפר משא"כ אדמה

 

[התורה]

ארץ הוא בדרך כלל תואר יותר כללי על העולם או מדינות ולאו דוקה העפר משא"כ אדמה

לחץ כדי לכווץ...

דברים מיוחדים,

אך אם כן מדוע חלוקים פירות האדמה מן הלחם ?

 

[תענוג]

כנראה שמע"כ כבודו רוצה שאסביר היטב
אזי ככה
פירות האדמה מתיחס בפרטות לאדמה
לחם קשה ליחס אל האדמה בסמיכות רק בתואר כללי וע"ד ואד יעלה מן הארץ
אולי בקרוב נוכל לברך על הגלוסקאות המוציא לחם מן האדמה

 

[התורה]

כנראה שמע"כ כבודו רוצה שאסביר היטב
אזי ככה
פירות האדמה מתיחס בפרטות לאדמה
לחם קשה ליחס אל האדמה בסמיכות רק בתואר כללי וע"ד ואד יעלה מן הארץ
אולי בקרוב נוכל לברך על הגלוסקאות המוציא לחם מן האדמה

לחץ כדי לכווץ...

דברים נפלאים,

במחילה, רק אני רוצה להבין שהבנתי נכון,

שהסיבה שלעת"ל (שבת ל:) יברכו על גלוסקאות לדעתכם מן האדמה, הוא מפני שהם יצאו ראויים לאכילה כמות שהם,

וזה החילוק בין לחם לפירות האדמה.

אגב, באותה גלוסקאה יתחייבו בחלה ?

 

[תענוג]

דברים נפלאים,

במחילה, רק אני רוצה להבין שהבנתי נכון,

שהסיבה שלעת"ל (שבת ל:) יברכו על גלוסקאות לדעתכם מן האדמה, הוא מפני שהם יצאו ראויים לאכילה כמות שהם,

וזה החילוק בין לחם לפירות האדמה.

לחץ כדי לכווץ...

כן
(לא אומר שאכן ישתנה ברכת הגלוסקאות כתבתי זאת למליצה על הרעיון)

 

[תענוג]

אגב, באותה גלוסקאה יתחייבו בחלה ?

לחץ כדי לכווץ...

בס' חתם סופר על התורה פ' שלח עה"פ מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה לדורותיכם כתב וז"ל נראה כלפי שאמר בפסוק הראשון כתרומת גורן כן תרימו אותה הנה כבר הורם בשעת מירוח תרומת גורן ועתה בשעת עריסה ירימו חלה אמר עכשיו אמנם לדורותיכם הבאים בב"א לעתיד לבוא תוציא א"י גלוסקאות נגמרים כדאיתא בשבת ל ב ואז עדיין לא הורם תרומה ע"כ מראשית עריסותכם שהיא הגלוסקא שהוציא הארץ תרימו תרומה וגם חלה

 

[התורה]

בס' חתם סופר על התורה פ' שלח עה"פ מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה לדורותיכם כתב וז"ל נראה כלפי שאמר בפסוק הראשון כתרומת גורן כן תרימו אותה הנה כבר הורם בשעת מירוח תרומת גורן ועתה בשעת עריסה ירימו חלה אמר עכשיו אמנם לדורותיכם הבאים בב"א לעתיד לבוא תוציא א"י גלוסקאות נגמרים כדאיתא בשבת ל ב ואז עדיין לא הורם תרומה ע"כ מראשית עריסותכם שהיא הגלוסקא שהוציא הארץ תרימו תרומה וגם חלה

לחץ כדי לכווץ...

חידוש גדול.

שאף זה בכלל עריסותיכם.

אך מי אנו שנערער על דבריו גדול גדולי הדורות מרנא החת"ס.