דם נדות
דם הנדות טמא טומאת עצמו (לבד מטומאת האשה, דהיינו טומאת נדה).
כשהדם בלי הרגשה אין האשה טמאה, והנוגע בה לא נטמא, אבל הנוגע בדם זה גופא כן נטמא.
דהיינו שאע"פ שאין האשה נדה מחמת הדם שלה, אבל הדם שבא ממנה הוא דם נידות ומטמא הכל לבד מהאשה.
(מקור- משך חכמה פרשת מצורע, עה"פ ואם על המשכב הוא)