אימתי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
655
תודות
2,389
נקודות
246
יש פה משהו מאוד עמוק, ואני מקווה שהצליח להעביר אותו נכון !
זה יכול לקרות בהרבה מערכות יחסים כמו בן ואבא, שווער וחתן, אחים , איש ואישה, רב ותלמיד, [ לשון הזכר לאו דווקא ]
יש פעמים שהאדם רואה בשני משהו שלא נכון או רואה אותו מתלבט,
והנטיה הטבעית היא להתערב ,לעזור, לייעץ ,להאיר את הדרך, ואפי' להחליט בשבילו !!
והאדם בתוכו מרגיש שזו טעות, אבל בשכלו הוא לא מצליח לתפוס את אותה .
שהרי הוא עוזר לשני, הוא מועיל לו, הוא הראה לו את הדרך הנכונה, ואפי' הוא אכן מסכים ע''ז.
אז למה לפעמים יש פרצוף לא מרוצה אצל השני? למה התחושה האישית, שזה לא נכון, שאני הורס לשני, שאני מזיק לו ?
שאני מעיק עליו, שאני מכביד עליו, בקיצור שזה לא טוב ?
והאמת היא שזה מאוד מובן שזה לא מובן !
שהרי השני [ מי שזה לא יהיה וכדלעיל ] הסתפק מה לעשות והוא מאוד רצה להחליט הכי טוב שיש, ואני אכן הבאתי אותו למקום הזה,
הרי אנחנו לא מדברים שהשני בכלל רוצה להגיע למקום אחר, מהמקום אליו הבאת אותו, או שאינו מסכים אם ההבנה אותה הנחלת לו
ואכן אני שיפרתי לו את החיים,
והתשובה והיא קצת קשה לעיכול,
שהאדם לא מעוניין רק בחיים נכונים, איכותיים ומועילים וכו'
אלא מעוניין גם ואפי' לפעמים בעיקר !!
בניהול של החיים !!!
בחוויה הפנימית הנפשית הבסיסית שיש בזה !!!
ולכן כל עצה, עזרה, הארה, החלטה, וכו', שמגיעה על חשבון אותה חוויה, היא לא רצויה!!!
היא נדחית, אפי אם היא כן מביאה אותו לתכלית הרצויה מבחינתו, והוא אכן מכיר בה !!
זה נשמע אולי לא נכון, אולי קטנוני, ובמקרים רוחניים זה נשמע אפי' לא דעת תורה!!!
אבל זה לא נכון, זה רק נשמע, הצורך הזה בנפש הוא בסיס האדם והבריאה כולה,
קוראים לזה כח הבחירה !!!
לא סתם זה הכוח היחיד !!! שה' השאיר בידי האדם !!
והרוצה לערער, או לגעת, להפריע לכח הזה אצל השני, אחת דינו להידחות !!!
לפעמים בנעימות, ואם זה לא הולך בפחות נעימות, ופחות ופחות,
עד שלעמים תחיזה עינינו ותשמענה אוזנינו, סיפורים...
של בן לאב... כלה לחמותה... וכו'
והלוואי שהדברים אכן יכנסו בלבי אני, בלבד, והיה זה שכרי .
נ.ב. אם למישהו יש הגדרות נכונות יותר בענין, או סיפורים ומשלים להמחשה יועיל מאוד תודה
 
נערך לאחרונה:
יש קושי שמישהו יותר קטן ממני, יותר חכם ממני, כשאני מקבל מוסר ממישהו אני מאשר בתוכי את היותו ראוי לתת לי מוסר, כלומר שהוא עכ"פ לא נחות ממני, [לכן אם האב משפיל את הבן הוא לעולם לא יוכל להזדהות איתו כי הזדהות מאשרת את זה שההוא מעליי, ואם הוא מעליי אז גם ההשפלה שלו אמיתית ודוק] וכנ"ל בעצה
 
לפעמים האדם לא באמת מחפש עצה או הכרעה, אלא תמיכה וחיזוק [כיון שהוא החליט מה בדעתו לעשות], אלא שאינו מסוגל לבקש זאת במפורש, ולכן הוא מציע את "ספיקותיו" בתקווה שהשני "יכריע" לו לנהוג בדרך בה בחר [מצוי מאד אצל נשים]. ולא תמיד שמים לב לחילוק הדק הזה.
 
וואי מטורף שסו"ס מישהו כותב את זה אני אישית חושה שהדבר הזה הוא מאד נכון ורוב בני אדם לא תופסים את זה.
ונראה לי שההגדרה המדוייקת יותר לדברים היא שרצונו העמוק של האדם הוא לחיות ואדם לא חי מצבים אלא פעלים.
ונראה ששורש העניין טמון ביסוד הבריאה שהאדם נברא רק כדי "לבחור" והיינו להעמיד מציאות מעצמו ובאופן שאדם בוחר בשבילו הרי שהוא כביכול מת שהוא נמצא בתוך מצב שהוא לא חי אותו שהרי כל חיותו היא פעלים שלכך הוא נברא. (בסה"כ חוזר על דבריך עם נופך משלי)
ובאמת נראה שאדם שתמיד ימצא את האופציה לפעול בכל מצב תמיד יהיה מאושר.
ובאמת עצה למי שבאמת רוצה לייעץ לרעהו ושרעהו ירגיש טוב - לעולם אל תאמר לו מה לעשות בסה"כ תנתח לו את הצדדים ותעמיד לו את האופציות (לכה"פ) בצורה שהוא יבין מה שווה לו לבחור.
וסתם עצה שאני מבין מתוך דברים העמוקים לעולם אבל לעולם אל תבקש בקשה מחבריך ללא שאתה נותן לו את האופציה לומר לא ובכך אתה מבטיח שהוא יאמר כן.

(אמנם אני מסכים עם מש"כ אהרן הירש ומכנדבי אך נראה לי ששורש העניין הוא כמש"כ בכל אופן כך אני תופס את הדברים)
 
טיפה קצר ומתומצת לעומק שהתכוונת אליו ....[ גם אתה מרגיש כך ?]
@א. ל.
בכל אופן הייתי שמח
וואי מטורף שסו"ס מישהו כותב את זה אני אישית חושה שהדבר הזה הוא מאד נכון ורוב בני אדם לא תופסים את זה.
ונראה לי שההגדרה המדוייקת יותר לדברים היא שרצונו העמוק של האדם הוא לחיות ואדם לא חי מצבים אלא פעלים.
ונראה ששורש העניין טמון ביסוד הבריאה שהאדם נברא רק כדי "לבחור" והיינו להעמיד מציאות מעצמו ובאופן שאדם בוחר בשבילו הרי שהוא כביכול מת שהוא נמצא בתוך מצב שהוא לא חי אותו שהרי כל חיותו היא פעלים שלכך הוא נברא. (בסה"כ חוזר על דבריך עם נופך משלי)
אם תוכל להרחיב את החלק הזה ....
 
טיפה קצר ומתומצת לעומק שהתכוונת אליו ....[ גם אתה מרגיש כך ?]
בכל אופן הייתי שמח
אם תוכל להרחיב את החלק הזה ....
בעזרתו יתברך שמו.
לדעתי עיקר הבעיות של האדם בחייו נובעות מכך שהוא רואה את הדברים כאינם ניתנים לשינוי וכמצבים שנכפו עליו.
האדם לא תופס שהוא ירד לעולם כדי לעמול ולברוא עולמות.
כל חיינו אנחנו צריכים לפעול פעולה חיובית ע"מ שנחוש שיש סיבה לקיום שלנו עלי אדמות שהרי אם אנחנו פה לא עבור מה אז בשביל מה אנחנו פה וזו התפיסה העמוקה של כל האדם בנפשו. (ולכך מצב כפוי מוביל את האדם לדכאון ולדכדוך - אף ביחס למצבו כחוטא שהרי כל אדם מתייחס לעבר שלו כאל מצב כפוי)
ובעיקרון כל עניין הבחירה היא שהאדם פועל את פעולתו מצד עצמו והוא בוחר בפעולתו ולא עושה אותה כמלומד בה (עניין הבחירה היא להבחיר - ולא לבחור בין שתי דברים - וכנודע מרבינו יונה בשע"ת שקורא לבחירה מעלה)
ומתוך הבנות אלו (שיש לי לכך מקורות אבל אני צריך לנבור בהם וזה קצת מאמץ בשבילי בעוד אין המחשב האישי שלי איתי) הרי שאדם רוצה בכל מצב ובכל עת לבחור במה שהוא הולך לעשות ולא לעשותו בכפיה.
שלכך באופן אישי תמיד הייתי מציע שניתן לילד שלנו לבחור איזה חדר לשטוף שניתן לתלמיד שלנו לבחור על איזה שאלה לענות במבחן וכן שניתן לעצמינו לבחור מה ללמוד (אפשר אפ' בחלק מהיום - זה פשוט משנה את ההרגשה) ובמה להתקדם וכשבאים לשכנע מאן דהוא לעשות משהו לעולם צריך לתת לו את ההרגשה שהוא החליט לעשות זאת.
ובעיקרון לדעתי תפיסה זו מאד עוזרת בעבודת ה'.
ובאמת לדעתי חזרתי על דבריך אולי בצילים שונות קצת.
אני מקווה של סבכתי יותר.
 
הרי שאדם רוצה בכל מצב ובכל עת לבחור במה שהוא הולך לעשות ולא לעשותו בכפיה.
די ברור שיכלית
מוצלחים כמו @אברך מעמיק וכו' יכולים להעמיד את הדברים עמוק וברור יותר בשבילנו ...

כל חיינו אנחנו צריכים לפעול פעולה חיובית ע"מ שנחוש שיש סיבה לקיום שלנו עלי אדמות שהרי אם אנחנו פה לא עבור מה אז בשביל מה אנחנו פה וזו התפיסה העמוקה של כל האדם בנפשו. (ולכך מצב כפוי מוביל את האדם לדכאון ולדכדוך - אף ביחס למצבו כחוטא שהרי כל אדם מתייחס לעבר שלו כאל מצב כפוי)
ובעיקרון כל עניין הבחירה היא שהאדם פועל את פעולתו מצד עצמו והוא בוחר בפעולתו ולא עושה אותה כמלומד בה (עניין הבחירה היא להבחיר - ולא לבחור בין שתי דברים - וכנודע מרבינו יונה בשע"ת שקורא לבחירה מעלה)
זה מעניין התפיסה הזאת כתפיסה בסיסית של המציאות ....
 
שלחו לי בפרטי לפירסום ....
האדם מורכב משני חלקים, החלק האחד הוא כל המאורעות והחוויות העוברות עליו, הרגשות והמעשים שלו, והחלק השני הוא מה שמכונה בלשונינו 'תודעה' ובלשון חז"ל 'נשמה'.

החלק הראשון כולל את כל פרטי חייו, ואילו החלק השני, התודעה, הוא כח חיצוני המתרומם מעל לכל פרטי ומאורעות החיים, והוא עצם האדם, יכולת האדם להביט על עצמו כחווה, כמרגיש, ולנהל את כל חוויותיו ומעשיו, על ידי בחירתו זו היא נקודת העצם של האדם, וככל שאדם מכיר בכח הזה כעמוד בפני עצמו, כך במקביל תגדל החיות שלו, הסיפוק, היכולת לנהל את עצמו, ומתעצמת ההרגשה שהוא חי באמת.

כח ה'תודעה' הוא גם 'כח הבחירה', אין יכולת לבחור בלי להיות מסוגל להביט מבחוץ על דבר, אם אתה בתוך הדבר אתה מונע, ואם אתה מביט מבחוץ אתה מוביל, וזהו כוחו העליון של השכל המתאחד עם הנשמה, להביט על הדברים מבחוץ ומכח זה לקחת החלטה ולהוביל את הגוף.

אדם שחי רק בתוך החלק הראשון בלי להשתמש עם החלק של 'התודעה הבוחרת' הוא במובן מסוים חי חיי בהמה, גם הבהמה יש לה רצונות וחשקים, והיא מונעת ומממשת אותם, אבל חיי רוח, חיים גבוהים העומדים למעלה מזה, היונקים את חיותם מעולמות העליונים, הם נעדרים ממנו.

ודבר זה נכלל במאמר חז"ל 'צדיקים בחייהם קרואים חיים ורשעים במיתתם קרואים מתים' כי 'הצדיקים לבם ברשותם' – מערכת הרגשות שלהם ברשותם, ברשות עצמותם האמיתית - נשמתם. והרשעים 'הם ברשות לבם' כח הבחירה שלהם אינו קיים, והם נגררים כבהמה אחר רצונותיהם, ודבר זה נקרא חיי בהמה ולא המעלה הגדולה של חיי האדם שניתנה בתוכו מעל לדרגת הבהמות.

ועל כן, אדם שנלקח ממנו כח הבחירה, נלקחת ממנו בעצם כח הנשמה, והוא נותר עם הכח הבהמי בלבד, ואלו הם חיים חסרי משמעות, נמוכים ואינם ראויים באמת – ביחס לאדם – להיקרא 'חיים'.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון