שגם משה רבינו נקבר במערת המכפלה
צידה לדרך [תלמיד הלבוש והסמ"ע] דברים פרק לג פסוק כא - כד (פרשת וזאת הברכה)
רש"י ד"ה כי שם חלקת מחוקק. כי ידע אשר שם בנחלתו חלקת שדה קבורת מחוקק והוא משה וכו'. יש מפרש שכתב וז"ל, יש מקשין והיאך אפשר לומר שקבורת משה היה בנחלת בני גד והלא קבורת משה היה בהר נבו כמו שכתוב לקמן (לד, א) ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו וגו', והר נבו היה בנחלת בני ראובן כמו שכתוב בפרשת מטות (במדבר לב, לז) ובני ראובן בנו את חשבון וגו' ואת נבו וגו'. ונראה לי דמישור של נבו היה גדול והעיר היתה עומדת במישור וההר היה בחלקו של גד, ומפני שמתחלה היה ההר והעיר של אדם אחד נקרא ההר על שם העיר, וגם לא היה רחוק כל כך מן העיר והיה עומד במישור של עיר משום הכי נקרא ההר על שם העיר, וק"ל, עכ"ל.
ואני אומר טעות ושבוש גדול הוא ואשתמיטתיה מיניה ספרי (במדבר קו) והובא בגמרא בסוף פ"ק דסוטה (דף יג ב) וז"ל, אמר רבי יהודה אילמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, היכן משה מת בחלקו של ראובן, דכתיב ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו, ונבו בחלקו של ראובן קיימא, דכתיב ובני ראובן בנו וגו' וכתיב ואת נבו וגו', והיכן משה קבור בחלקו של גד, דכתיב וירא ראשית לו וגו', ומחלקו של ראובן עד חלקו של גד כמה הוי ארבעה מילין, [אותן ארבעה מילין] מי הוליכו מלמד, שהיה משה מוטל בכנפי שכינה, ומלאכי השרת אומרים צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל, והקדוש ברוך הוא אומר מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און, ע"כ. הרי אתה רואה מפורש שרז"ל הקשו קושיא זו ותרצוה שמת משה בחלקו של ראובן דהיינו בהר נבו אבל נקבר בחלקו של גד והיה רחוק ביניהם ארבעה מילין והוליכו השכינה ארבעה מילין הללו.
ואחר זמן רב שכתבתי זה מצאתי בחזקוני (להלן לד, א) שגם הוא הרגיש בקושיא זו ותירצה וז"ל, יש לומר דנבו על הספר היה בין נחלת ראובן וגד, עכ"ל. ואני אומר אין לנו אלא דברי רז"ל שהם אמת ותורתם אמת והשאר כולם דברים בטלים:
(כד) ולאשר אמר ברוך מבנים אשר וגו'. כתב בעל הטורים וז"ל, ברוך מבנים אשר, לכך ברכו משה בדברים הללו לפי שכשמכרו השבטים את יוסף החרימו שלא יגלו אותו וסרח בת אשר ידעה ממכירתו בנבואה ואמרו השבטים מהיכן ידעה אם לא מאביה, מפני דשותא דינוקא או מאבא או מאמא (סוכה נו ב), ועמדו ונדוהו, ובא משה רבינו ע"ה להתירו כי אמרו לו מנודה אסור בתשמיש המטה, אמר ברוך מבנים, היו בדלין ממנו אמר יהי רצוי אחיו, היה אסור בסיכה אמר וטובל בשמן רגלו שיהא מותר לסוך בשמן, היה אסור בנעילת הסנדל אמר ברזל ונחושת מנעליך, עכ"ל.
וכי האי גוונא ממש כתב החזקוני, אך הוא כתב זה על כשעשה ראובן אותו מעשה של בלהה והלך אשר וספר המעשה לאחיו ונזפוהו, אמרו כך אתה מוציא דבה על אחינו הגדול ונידוהו לאשר, בא משה והתיר נידויו, כשם שאומרים למנודה ארור כך אומרים למתירו ברוך. ולפי שמנודה אסור בתשמיש המטה אמר מבנים, ולפי שריחקוהו אחיו אמר יהי רצוי אחיו שיקרבוהו, ולפי שמנודה אסור בסיכה ברכו וטבל בשמן רגלו ולפי שמנודה אסור בנעילת הסנדל ברכו ברזל ונחושת מנעליך וכו'.
ונראה לי הא דכתיב ברוך מבנים אשר, רצה לומר ברוך מפי בנים אשר, כלומר שכל הבנים היו מברכין את אשר בשביל שהיו בנותיו נאות והיו חפצין להתחתן עמו. וכי האי גוונא פירשו רז"ל (ב"ר סו, ו עה"פ דברים ז, יד) ברוך תהיה מכל העמים, שרצה לומר מפי כל העמים, ואולי לזה כוונו רז"ל בספרי (דברים שנה) שאמרו אין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר, (רז"ל) [רצה לומר] שנתברך בפי בנים כאשר, כן נראה לי:
forum-otzar-hatorah.co.il
