- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו (כה יג)
בערכין כט: נחלקו בדין מוכר שדהו בשנת היובל עצמה, דרב אמר מכורה ויוצאה, ושמואל אמר אינה מכורה כל עיקר. והוקשה לרש"י שם מה הנפק"מ בזה שמכורה ויוצאה, הרי היא יוצאת מיד. ואין לומר דנפק"מ האם צריך המוכר להחזיר הדמים, דהא איכא למ"ד שם דגם למ"ד אינה מכורה מ"מ המעות מתנה ואין צריך להחזיר הדמים.
ופירש רש"י שם דנפק"מ אם הקנה מטלטלין אגב קרקע במכירה זו, דאם מכורה ויוצאה נקנו המטלטלין אגב קרקע והם אינן יוצאים ביובל. אך אם אינה מכורה כל עיקר, לא נקנו המטלטלין.
ולכאורה יש לומר עוד נפק"מ, האם יכולים למכור שדה בשנת היובל שתחול המכירה לאחר שנת היובל, [כמו קידושין לאחר ל' יום], או דכיון שאינו יכול למכור עכשיו הוי דבר שלא בא לעולם. דהנה אם מוכר לפני היובל מכירה שתחול לאחר היובל, ודאי מועיל, אע"פ שאם ימכור עכשיו לא תועיל המכירה על הזמן שלאחר היובל, מ"מ הרי יכול עתה למכור, ומה שלא תועיל המכירה על הזמן שלאחר היובל אין זה אלא אפקעתא דמלכא, וכיון שיכול למכור עתה, יכול למכור שתחול המכירה לאחר היובל, ואז לא יהיה אפקעתא דמלכא. אך למכור בשנת היובל עצמה, נראה דתלוי, דאם אינה מכורה כל עיקר, א"כ הוי דבר שלא בא לעולם כיון שעכשיו אינו יכול למכור, אבל אם "מכורה ויוצאה", הרי יכול למוכרה עתה, וא"כ ממילא יכול למוכרה שתחול המכירה לאחר היובל, ואז אינה יוצאה [וכל זה להסוברים דמחוסר זמן חשיב דבר שלא בא לעולם, עי' מל"מ אישות פ"ד ה"ז שנסתפק בזה, ובאבני מילואים סי' מ"ג סק"א שהאריך לפלפל בדבריו].
בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו (כה יג)
בערכין כט: נחלקו בדין מוכר שדהו בשנת היובל עצמה, דרב אמר מכורה ויוצאה, ושמואל אמר אינה מכורה כל עיקר. והוקשה לרש"י שם מה הנפק"מ בזה שמכורה ויוצאה, הרי היא יוצאת מיד. ואין לומר דנפק"מ האם צריך המוכר להחזיר הדמים, דהא איכא למ"ד שם דגם למ"ד אינה מכורה מ"מ המעות מתנה ואין צריך להחזיר הדמים.
ופירש רש"י שם דנפק"מ אם הקנה מטלטלין אגב קרקע במכירה זו, דאם מכורה ויוצאה נקנו המטלטלין אגב קרקע והם אינן יוצאים ביובל. אך אם אינה מכורה כל עיקר, לא נקנו המטלטלין.
ולכאורה יש לומר עוד נפק"מ, האם יכולים למכור שדה בשנת היובל שתחול המכירה לאחר שנת היובל, [כמו קידושין לאחר ל' יום], או דכיון שאינו יכול למכור עכשיו הוי דבר שלא בא לעולם. דהנה אם מוכר לפני היובל מכירה שתחול לאחר היובל, ודאי מועיל, אע"פ שאם ימכור עכשיו לא תועיל המכירה על הזמן שלאחר היובל, מ"מ הרי יכול עתה למכור, ומה שלא תועיל המכירה על הזמן שלאחר היובל אין זה אלא אפקעתא דמלכא, וכיון שיכול למכור עתה, יכול למכור שתחול המכירה לאחר היובל, ואז לא יהיה אפקעתא דמלכא. אך למכור בשנת היובל עצמה, נראה דתלוי, דאם אינה מכורה כל עיקר, א"כ הוי דבר שלא בא לעולם כיון שעכשיו אינו יכול למכור, אבל אם "מכורה ויוצאה", הרי יכול למוכרה עתה, וא"כ ממילא יכול למוכרה שתחול המכירה לאחר היובל, ואז אינה יוצאה [וכל זה להסוברים דמחוסר זמן חשיב דבר שלא בא לעולם, עי' מל"מ אישות פ"ד ה"ז שנסתפק בזה, ובאבני מילואים סי' מ"ג סק"א שהאריך לפלפל בדבריו].