הצדק ברור עם השואל
וכמו שידוע מה שאמרו רז"ל מה ה' אלוקיך שואל מעמך אל תקרי מה אלא מאה שכבר בימי משה נתקן מאה ברכות...
ואמנם נאמר גם שדוד תיקן מאה ברכות בזמן המגיפה וכמו שכתוב אני הגבר הוקם על על- בגימ' מאה והובא בתחילת טור או"ח וכמו שיש ראשונים שקוראים לסדר ברכות השחר מאה ברכות שכל זה רק בשביל השלמת מאה ברכות
אמנם בפר יראים מצוה רנה מופיע שתקנו את זה אנשי כנה"ג.
ותשובה לכל זה מה שכתב רבינו בחיי בפרו כד הקמח ערך 'ברכה' שמשה רבינו הוא בעל התקנה הראשון ולאחמ"כ נשכחה, וחזר דוד המלך ותיקנה והיא שוב נשכחה עד שחזרו התנאים ותיקנוהוכנראה ששם תיקנו גם את הנוסח וכמו שיש בידנו גם את נוסח שמו"ע שזה מהם.
מ"מ לגבי השאלה שהובאה בקובץ המצורף אשכחן לן פתרי שסו"ס בימי אהרון לא היה נוסח ברכות ורק בימי כנה"ג ולא דק.
ע' ברבינו בחיי דברים (י, י"ב) שכתב עה"פ מה ה' אלוקיך דורש מעמך בזה"ל "ואמרו כי דוד ע"ה
יסד מאה ברכות, ואח"כ שכחום וחזרו אנשי כנסת הגדולה ויסדום" ומשמע לכאו' מלשונו שדוד הוא שייסד (ולא משה). וצ"ב ממה שהבאתם מספרו כד הקמח.
ובאמת דכדבריו מצינו גם בסידור רב עמרם גאון בפתיחה שדוד המלך הוא שתיקן מאה ברכות, וכ"כ אח"כ בסי' ד' בזה"ל "דדוד מלכא דישראל תקניניה, דכתיב 'נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על וכו'', ע"ל בגמיטריא מאה הוי, ולא היה יודע בשביל מה עד שבא דוד וחקר והבין ברוח הקודש ותקן מאה ברכות, ואסמכתא דמילתא ד"א (מנחות מ"ג) ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך" עכ"ל.
אולם ע' בספר המנהיג (בסוף ההקדמה) שכתב "דדבר זה (שחייב אדם לברך מאה ברכות) מסורת בידנו מאבותינו למשה מסיני, שיש עלינו מאה ברכות בכל יום, אלא שאחר שיסדם מרע"ה שכחום, וחזר ויסדם דוד" היינו דכבר בימי משה היו הברכות.
עולה לן לכאו' מח' מי תיקן את הברכות אי מימות משה רבינו או מימות דוד המלך.
ואי נימא דמימות דוד המלך י"ל כמש"כ בבן איש חי (שנה א' פר' בלק) שכתב דאע"ג דכל הברכות אנשי כנה"ג תיקנום, מ"מ אין לחשוב דמימות משה לא היו מברכים כלל, אך הענין הוא כמו בתפילה דקודם אנשי כנה"ג היה כל אחד מסדר תפילותיו כפי צחות לשונו, עד שבאו אנשי כנה"ג ותקנו י"ח ברכות שיהיו ערוכות בפי הכל בשווה. וכן בהברכות היה כל אחד מברך ומסדר ברכותיו כפי צחות לשונו, ואנשי כנה"D תקנו שיהיו כולן ערוכות בפי הכל שוה.
