נאמר בהושע פרק טו (כ) זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָֽם: (כא) וַיִּֽהְי֣וּ הֶעָרִ֗ים מִקְצֵה֙ לְמַטֵּ֣ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֔ה אֶל־גְּב֥וּל אֱד֖וֹם בַּנֶּ֑גְבָּה קַבְצְאֵ֥ל וְעֵ֖דֶר וְיָגֽוּר: וגו' (מז) אַשְׁדּ֞וֹד בְּנוֹתֶ֣יהָ וַחֲצֵרֶ֗יהָ עַזָּ֥ה בְּנוֹתֶ֥יהָ וַחֲצֵרֶ֖יהָ עַד־נַ֣חַל מִצְרָ֑יִם וְהַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל וּגְבֽוּל:
שאלה: חייל המשרת בעזה האם חייב לקרוא את המגילה גם בי"ד וגם בט"ו. לפנינו כמה ספקות:
א. ספק היכן הייתה עזה העתיקה. ב. ספק אם הייתה מוקפת חומה (ואע"פ שעיר ששימשה כאחת מסרני פלישתים מסתמא הייתה מוקפת חומה, אך הדבר תלוי היכן הייתה העיר ? אם סמוכה לים, יכול להיות שימה חומתה וכמו שהסתפקה הגמ' לגבי טבריה. ואם הייתה רחוקה מהים יתכן שהייתה מוקפת חומה. ג. הערים המסופקות קוראים רק בהן ולא ב"סמוך ונראה". ולכן אע"פ שעזה היא עיר גדולה מאד וצפופה מאד אין להחשיב את כולה כעיר אחת לעניין זה. ד. אין בה ישוב יהודי. החיילים דרים בה זמנית לצורך מילוי תפקידם ומתחלפים לפי הצורך. ועיר של עכו"ם ספק אם קורין בה בט"ו.
תשובה: אע"פ שהקהילה היהודית שהייתה בעזה (עד מאורעות תרצ"ו) נהגה לקרוא גם בט"ו מספק, אך קהילה זו הייתה קהילה קבועה והמשיכה את הרצף היישובי של קהילת עזה מקדמת דנא ולכן נהגה גם לקרוא בט"ו מספק. כשם שהמשיכו לקרוא בט"ו בירושלים שבין החומות, לאחר שיבת ישראל לתוכה בחסדי ד' בתשכ"ז.אך החיילים המשרתים בעזה אינם קהילה קבועה, והם באו לעזה לאחר נתק של כמה עשרות שנים לאחר שהקהילה הקבועה חרבה, אין הם משועבדים למנהגי הקהילה היהודית שהייתה במקום (עי' משנ"ב תס"ח ס"ד ביאור הלכה ד"ה וחומרי וכו' ושו"ת הר צבי או"ח ב, קלא ). ולכן נראה שאין מקום לחייבם לקרוא מגילה גם בט"ו מספק.
שאלה: חייל המשרת בעזה האם חייב לקרוא את המגילה גם בי"ד וגם בט"ו. לפנינו כמה ספקות:
א. ספק היכן הייתה עזה העתיקה. ב. ספק אם הייתה מוקפת חומה (ואע"פ שעיר ששימשה כאחת מסרני פלישתים מסתמא הייתה מוקפת חומה, אך הדבר תלוי היכן הייתה העיר ? אם סמוכה לים, יכול להיות שימה חומתה וכמו שהסתפקה הגמ' לגבי טבריה. ואם הייתה רחוקה מהים יתכן שהייתה מוקפת חומה. ג. הערים המסופקות קוראים רק בהן ולא ב"סמוך ונראה". ולכן אע"פ שעזה היא עיר גדולה מאד וצפופה מאד אין להחשיב את כולה כעיר אחת לעניין זה. ד. אין בה ישוב יהודי. החיילים דרים בה זמנית לצורך מילוי תפקידם ומתחלפים לפי הצורך. ועיר של עכו"ם ספק אם קורין בה בט"ו.
תשובה: אע"פ שהקהילה היהודית שהייתה בעזה (עד מאורעות תרצ"ו) נהגה לקרוא גם בט"ו מספק, אך קהילה זו הייתה קהילה קבועה והמשיכה את הרצף היישובי של קהילת עזה מקדמת דנא ולכן נהגה גם לקרוא בט"ו מספק. כשם שהמשיכו לקרוא בט"ו בירושלים שבין החומות, לאחר שיבת ישראל לתוכה בחסדי ד' בתשכ"ז.אך החיילים המשרתים בעזה אינם קהילה קבועה, והם באו לעזה לאחר נתק של כמה עשרות שנים לאחר שהקהילה הקבועה חרבה, אין הם משועבדים למנהגי הקהילה היהודית שהייתה במקום (עי' משנ"ב תס"ח ס"ד ביאור הלכה ד"ה וחומרי וכו' ושו"ת הר צבי או"ח ב, קלא ). ולכן נראה שאין מקום לחייבם לקרוא מגילה גם בט"ו מספק.