אם נרצה לסכם את הנידון:
1. אם יש לפניו שני מאכלים השווים בברכתם ואחד מהם קודם לברכה לשני בדין, כגון: מין שבעה, חביב, שלם וכו', צריך לברך על הקודם ואז הוא פוטר את השני גם אם לא כיון עליו להדיא, לכו"ע, ואפילו אם המאכל השני יותר חשוב בעצם מהראשון.
2. באופן הנ"ל והוא בירך על זה שהיה צריך לאחרו, ברור שאינו פוטר את המאכל השני אם לא כיון עליו להדיא, ואפילו אם מה שהוא אכל יותר חשוב בעצם מהשני. וזהו עיקר דינא דהרשב"א.
3. אם מצד דיני קדימה בברכות אין אחד מהם קודם לשני, כי שניהם חביבים באותה מידה, ואין בהם מין שבעה וכו': בזה הויכוח האמור בינינו. אני הייתי סבור [ועדיין. יש לציין] שגם בכה"ג אמור דינו של הרשב"א שהפחות חשוב לא יפטור את השני. וחלוקים עלי חבירי, מורנו הרב
@רבי , מורנו הרב
@יהודי פנימי , ומורנו הרב
@יצחק א שליט"א, יכתבו ויחתמו כולם בספרן של צדיקים יחד עם כל חברי ורבני הפורום הנפלא, והם סבורים שבכה"ג כן יפטור.
ולכך אע"פ שלענ"ד אין ראיה מהמשנ"ב שציטט הרב
@רבי , ואדרבה, עיין במשנה ברורה סי' רו ס"ק כו שדן לגבי מין אחד שיש בו יפים ורעים האם הרעה את היפה, והא"ר שסובר שפוטר זה משום שבמין אחד עסקינן, אבל בב' מינים אע"פ שברכותיהם שוות לא יפטור, ואע"פ שלא מצינו להדיא דין קדימה ביפה [ואולי מסתברא הוא].
ועוד אפשר להביא ראיה, שהרי להדיא הרשב"א והבאים אחריו מדברים ממי שהביאו לפניו תפוחים והיה אוכל מהם ואחר כך הביאו לפניו אגוזים וכו', והרי אם בשעה שהוא התחיל לאכול את התפוחים לא היו לו את האגוזים והוא רצה כבר לאכול הרי גם אם האגוזים חביבים אין להם דין קדימה שהוא צריך להמתין עליהם ולברך עליהם בדווקא, וכן אם מסיבה אחרת הוא לא רוצה לאכות עכשיו את האגוזים רק לאחר מכן. וזאת אומרת שאע"פ שבכה"ג אין לו דין קדימה מכל מקום אמר הרשב"א את דינו שאינו פוטר. וא"כ הוא הדין לכל דבר חשוב שאינו קודם לברכה.
ואף על פי כן, אין אלו ראיות גמורות, ואם נמנו וגמרו הרבנים הגאונים דלא כוותי מכופף אני ראשי ומקבל דעתם, וכשם שקיבלתי שכר על הדרישה וכו'...
