קידושין דיני יוחסין - נתין הבא על הממזרת

[אוהב ספר]

כהמשך לזה:

חוץ מנתין ממזר שאותו שישית הוא שתיהם
וגם זה אולי יכול להתחלק, רק בזה אני לא בטוח

לחץ כדי לכווץ...

יש להסתפק באמת, מה דין נתין הבא על הממזרת (לתוס' שנתינים אסורים מדאו'), מה דין הוולד?
(דהיינו מי נחשב יותר פגום ואם שניהם אותו דבר אם הולד יהיה נתין ממזר)

 

[אומר מעט]

אולי יש להוכיח מהדין של עמוני הבא על המצרית שהבן עמוני והבת מצרית שא"א להתייחס אחר שניהם

 

[אוהב ספר]

אולי יש להוכיח מהדין של עמוני הבא על המצרית שהבן עמוני והבת מצרית שא"א להתייחס אחר שניהם

לחץ כדי לכווץ...

יש לחלק בתרתי:
א' שם כלפי כ"א יש פגום יותר, שכלפי הבן העמוני פגום יותר שאסור לעולם וכלפי הבת המצרית פגומה יותר שכן עמוני ולא עמונית
ב' שם זה לא משפחה בעלמא אלא להגדיר מאיזה עם הוא בא ולכן יותר פשוט שא"א להיות גם זה וגם זה, משא"כ ממזר ונתין ששניהם פסולים בעלמא יותר שייך להיות שתיהם ודו"ק

 

[הצעיר שבחבורה]

יש להסתפק באמת, מה דין נתין הבא על הממזרת (לתוס' שנתינים אסורים מדאו'), מה דין הוולד?
(דהיינו מי נחשב יותר פגום ואם שניהם אותו דבר אם הולד יהיה נתין ממזר)

לחץ כדי לכווץ...

בית שמואל סימן ד

וממזר בנתין לרמב"ם נתין הוא כגר א"כ הוי כגר בממזר והולד ממזר ואפי' לשאר פוסקים דס"ל דנתין אסור מדאורייתא אפי' אחר שנתגייר מ"מ גר הוא אלא מחייבי לאוין וכן הוא גר עמון בממזר והוי הולד ממזר.​

 

[הצעיר שבחבורה]

יש להסתפק באמת, מה דין נתין הבא על הממזרת (לתוס' שנתינים אסורים מדאו'), מה דין הוולד?

לחץ כדי לכווץ...

ב"ח אבן העזר סימן ד

טו וממזרים ונתינים ודאים מותרים אלו באלו. פירוש ממזרים ודאים מותרים בנתינים והכי איתא ברמב"ם ספט"ו מהא"ב ממזרים ודאים ונתינים מותרים לבוא זה בזה והולד ממזר ואיכא למידק למה השמיט רבינו מלכתוב דהולד ממזר כמ"ש הרמב"ם ותו דהרמב"ם כתב שתוקי ואסופי מותרים בנתינים ובשאר גרים והולד ספק ורבינו השמיטו ונראה דהרמב"ם ס"ל דז' אומות מותרין לבוא בקהל לאחר שנתגיירו ואין חילוק בין ז' אומות לשאר אומות דכולן מותרין לבוא בקהל מיד לאחר שנתגיירו חוץ מעמוני ומואבי מצרי ואדומי ולאו דלא תתחתן אינו אלא בגיותן כמבואר בפי"ב מהא"ב ונתינים שהן מז' אומות דאסורים אף בגירותן יהושע ודוד הוא דגזרו עליהם אבל אינן אסורין מן התורה בגירותן ולפי זה ניחא דהרמב"ם היה צריך לפרש דממזרים ונתינים מותרים לבוא זה בזה והולד ממזר פירוש ממזר מן התורה דהלך אחר הפגום שבשניהם והרי הנתינים אין איסורן אלא מדבריהם ולפי שהנתינים הם גרים גמורים מן התורה לפיכך מותרים בשתוקי ואסופי דבר תורה ממה נפשך דבין שהשתוקי והאסופי הוא ישראל כשר ובין שהוא ממזר הלא הוא מותר בקהל גרים והולד הוי ספק ממזר אבל רבינו סבירא ליה דז' אומות אף בגירותן אסורין מן התורה כמו שהתבאר מדבריו בתחלת סימן ה' ותחלת סימן י"ו אם כן לא היה צריך לבאר דממזרים ודאים ונתינים זה בזה הולד ממזר דכיון דשניהם אסורים מן התורה דין ממזר ודין נתין אחד הוא​

 

[הרב מרודוש]

ב' שם זה לא משפחה בעלמא אלא להגדיר מאיזה עם הוא בא ולכן יותר פשוט שא"א להיות גם זה וגם זה, משא"כ ממזר ונתין ששניהם פסולים בעלמא יותר שייך להיות שתיהם ודו"ק

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני להגדיר את העם זה נפ"מ רק לכעו"ם
אבל ביהודי זה רק פסול
הא קמן שאזלינן בתר הפסול ולא בתר האב או אם

 

[אוהב ספר]

כמדומני להגדיר את העם זה נפ"מ רק לכעו"ם
אבל ביהודי זה רק פסול
הא קמן שאזלינן בתר הפסול ולא בתר האב או אם

לחץ כדי לכווץ...

איה"נ,
רק כתבתי שזה לא פסול שמוגדר כ'משפחה' אלא כמי שמגיע מ'עם' פלוני וזה דבר שלא שייך להיות אחר שתים