שיעור שהוא מסר להורים לבחורי ישיבות בהר נוף
הוא לא הובא בתור אחד ממנהיגי הדור
אלא בתור רב ופוסק חשוב מאוד שמקובל על רוב ככל הציבור (יש בית חרדי בלי הספר שלו ?)
שבדק את הנתונים וזה מה שיצא לו
 
שיעור שהוא מסר להורים לבחורי ישיבות בהר נוף
הוא לא הובא בתור אחד ממנהיגי הדור
אלא בתור רב ופוסק חשוב מאוד שמקובל על רוב ככל הציבור (יש בית חרדי בלי הספר שלו ?)
שבדק את הנתונים וזה מה שיצא לו
אין בעיה, רק לא ידעתי שהוא מתעסק גם בענייני בחורי ישיבות.
זה שיש לו ספר על הלכות שבת, ולא משנה באיזה רמה, ממש לא עוזר לענייני חינוך..
 
אתה לא קונה לעצמך פחית מתישהוא, אתה לא קונה לעצמך מאפה פעם ב...
למה אתה חושב שבחור שונה ממך?
לזה מספיק מאתיים שקל ברווח גדול..
חמש מאות שקל זה בשביל לפרנס את כל המסעדות ליד הישיבה ולהרגיל את הנער לחיי תפנוקים..
 
אין בעיה, רק לא ידעתי שהוא מתעסק גם בענייני בחורי ישיבות.
זה שיש לו ספר על הלכות שבת, ולא משנה באיזה רמה, ממש לא עוזר לענייני חינוך..
אני לא יודע אם הוא מבין בחינוך
אבל הוא מהרבנים שמכירים את הציבור בחיי היום יום ולא רק יודע הלכות
 
אין בעיה, רק לא ידעתי שהוא מתעסק גם בענייני בחורי ישיבות.
זה שיש לו ספר על הלכות שבת, ולא משנה באיזה רמה, ממש לא עוזר לענייני חינוך..
זה רוב חשוב שחי ומעורה חזק עם הציבור ויש לו פרקטיקה חזקה בנושאים ציבורים
 
אם אנחנו מדברים על בחור שמביא חומרי כביסה ועוגות ומיני מאכל מהבית, וכן מטעין את הרב קו בבית, וכן שמפו וכדו' [לדעתי כך הם רוב עולם הישיבות...] יוצא שהעלות החדשית שלו היא -תספורת [במקרה שהוא לא עושה את זה בשבת חופשית כשהוא בבית על חשבון ההורים], וכביסות,
אם נחשבן 2-3 כביסות בחודש זה יוצא באזור 30 ש"ח, והתספורת באזור 40, יצאנו עם 70 ש"ח בלי פינוקים,
החלק של הפינוקים הוא נע בין הבחורים, אבל בחור נורמלי שלא מוציא על מסעדות וכדו' ולא עושה קניות מופרזות לשבת, אמור להוציא עוד בין 50 ל100 ש"ח,
כך לדעתי מההיכרות שלי עם עולם הישיבות...
 
לתועלת החברים בפורום,
אני מעלה כאן את תשובת מו"ר המשגיח הגר"ש ברויאר שליט"א, בענין דמי כיס לבחורי ישיבות, אשר ניתנה במסגרת פאנל שנערך עמו בנוכחות הורים לתלמידי ישיבת בית מתתיהו ובהנחיית הרה"ג אברהם פלונצ'ק שליט"א.
שימו לב לאזהרה שבפתח הדברים:

אזהרה חמורה:

הפאנל נערך ע''י מורינו המשגיח שליט''א וחזר והגיהו הגהה אחרי הגהה עד לתיקוני פסיק ונקודות. ובשום פנים ואופן אין לשנות ממה שנערך ולהוציא בשמו, אלא רק כמו שנכתב בקובץ זה:
​

הרב פלונצ'ק: נמשיך בשאלה הנוספת שהגיעה מההורים, ג''כ שאלה שנוגעת יום יום לבחורים, וצריך לדעת איך להתמודד אתה. נתינת כסף לבחור. כיום הצורך של בחור בכסף השתנה מאד, זה כסף לאכילה מחוץ לישיבה, קניית ביגוד וכיוצא בזה. מצד אחד אנחנו מבינים את הצורך, מצד שני הרבה כסף לבחור מספק עוד הזדמנויות של בילוי וכדו', כמה הורה צריך להתאמץ בנתינת הכסף לבנו, מהי הדרך הממוצעת בזה.

מורינו המשגיח: אני יוצא מתוך הנחה שמדובר כאן בהורים שיש להם את האפשרות. הורה שאין לו אפשרות לתת לבנו, מה יש לדון, יתנו בבית כמה שיכולים. אגב, גם בנושא הזה, כדאי מאד לשתף את הרבנים בזה, הרבנים יכולים מאד מאד לעזור בשיתוף פעולה, בנושא הכספי של צרכי הבחורים. זה מצוי מאד, הת''ת מאד מעורב בדבר הזה. הת''ת מנוהל ע''י בחורים מסורים ביותר, בעלי שאר רוח, שעוזרים הרבה לבחורים במקרים כאלה שאין כסף. אבל עכ''פ כשאין אז אין. מה האבא יכול לעשות. וכי הוא ילווה בשביל לתת לבנו. אין בזה שאלה. כדאי להסביר לבן, לנו יש ערכים אחרים, נכון כסף אין לנו, אבל יש לנו עושר אחר, עושר רוחני, עושר משפחתי, אנחנו מעניקים המון דברים אחרים שאלו שיש להם כסף לא תמיד מעניקים. צריכים לתת לבן הרגשה שטוב לו בבית, למרות שאין כסף, או אולי בגלל שאין כסף.

לגבי אותם שיש להם את האפשרות, באופן כזה כמה צריך לתת. אני סבור שכדאי לשבת עם הבן בזמן רוגע, לא בזמן לחץ כשהוא כבר נצרך לכסף. לשבת ולעבור איתו באופן כללי, כמה נחוץ לך במשך השבוע, במשך החודש. הוא יגיד נחוץ לי את זה ואת זה, כך שהאבא ישמע ויחשב. האבא צריך לבוא לקראתו, ואפילו להוסיף קצת. אם הוא אומר נחוץ לי לדברים שנראה לאבא שזה לא נצרך, האבא יבוא אתו בדברים. אם הוא מתעקש ואומר שהוא כן צריך את הדבר הזה, השאלה כאן שוב חינוכית. ודאי כאן כשהאבא יגיד לבן לא, ברור שהבן יסבור שזה אינטרס כספי של האבא, ושוב פעם אין כאן חינוך. אפילו אם האבא כן אובייקטיבי, הבן בטח חושב שזה אינטרס של האבא לא לתת לו כסף. לכן אף אם מבקש הבן דברים שלאבא נראה שזה לא ראוי, עדיף לדבר עם הרבנים או המחנכים, אולי אפשר לשכנע ולחנך אותו בזה, אולי לא, זה ענין בפני עצמו. אבל עכ''פ צריך לעשות אתו חשבון כמה הוא צריך. ככה נראה לעניות דעתי.

בבן כזה שצריך הרבה כסף לבלות, פה היה נוסח השאלה מההורים, שאם יהיה לו הרבה כסף, הוא יבלה בעוד ועוד דברים. זה לא מדויק וזה לא פשוט. הבילויים של הבחורים הם בדרך כלל צורך חברתי, ואם החברה מבלה ולו אין כסף, אז הוא ילווה, ואז לא יהיה לו מאיפה להחזיר, וכאן נכנסים לבור עמוק ובעיה גדולה. זה נושא חינוכי שצריך לשתף בו את ההורים ולהודיע להם אם הבן עושה כך וכך, ואין לו כסף אלא שהוא לווה. בדרך כלל כשהוא לווה והוא לא משלם, וזה קורה לא מעט, זה עובר לת''ת. הבחורים שהוא לווה מהם פונים לת''ת ומתלוננים, הת''ת מתערב ויש הרבה סידורים בזה. לפעמים פונים להורים, לפעמים לא משתפים את ההורים. בדברים האלו תלוי כל דבר לפי ענינו. כך נדמה לי שזו הדרך בזה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓