• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

אולפן חדת

משתמש רגיל
gemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
171
תודות
763
נקודות
256
ביאור הספק באיזה ראש מניח תפילין​

מנחות ל"ז א' בעא מיניה פלימו מרבי מי שיש לו שני ראשים באיזה מהן מניח תפילין. יש מפרשים דמספקא ליה אם ללמוד מתפילין של יד, דכמו דהתם מניחין על יד כהה הכי נמי כאן יניח על הראש הכהה, או דילמא לא עדיף מכל אדם שיש לו ראש אחד והטריחתו תורה להניח על הראש הרגיל. ומשמע שלא מדובר על מקרה של תאומים סיאמיים, דבזה לכאורה זה שתי נשמות, וכל אחת מהם חייבת בתפילין בפני עצמה, אלא במחלה בשם דיפרוסופוס, בה התינוק נולד עם שני פנים ושני מוחות.​
 
ביאור הקושיא שצריך להיות פטור מפדיון הבן​

אדהכי אתא ההוא גברא אמר ליה איתיליד לי ינוקא דאית ליה תרי רישי כמה בעינן למיתב לכהן, אתא ההוא סבא תנא ליה חייב ליתן לו עשרה סלעים.

איני והתני רמי בר חמא מתוך שנאמר פדה תפדה את בכור האדם שומע אני אפילו נטרף בתוך שלשים תלמוד לומר אך חלק.
לפירוש רבינו תם נטרף אין הכוונה שחיה רעה אכלתהו אלא שנעשה טריפה, וכן נראה בירושלמי קידושין פ"א ה"ד, ומקשינן מינה דאם כן גם מי שיש לו שני ראשין צריך להיות פטור מפדיון, שאף הוא טריפה.
​
 
ביאור התירוץ שחייב בפה"ב משום דבגולגולת תלא רחמנא​

ומשני שאני הכא דבגולגולת תלא רחמנא. בביאור תירוץ הגמרא נאמרו כמה דרכים במפרשים. א. המאירי (בבא קמא י"א ב') פירש- דגזירת הכתוב הוא במום דשני ראשים, שחייב בפדיון אפילו שאינו מתקיים, מדשני קרא בדיבוריה למיכתב גולגולת, לחייב על כל גולגולת וגולגולת.

וזה מחודש, דמאי אולמיה דהאי מומא משאר מומין, ועוד לחייב עליו י' סלעים.

ב. והביא המאירי דיש מפרשים בענין אחר, דתירוץ הגמרא הוא דטריפה מן הבטן חמירא מנטרף בתוך שלשים יום, דזה הראשון חייב בפדיון, וילפינן לה מדשני קרא בדיבוריה למיכתב גולגולת, לחייב על כל גולגולת וגולגולת, והרי ידוע דבעל עיוות כה גדול אינו חי י"ב חודש, שמע מינה דטריפה מן הבטן חייב בפדיון. אבל הנולד בריא ונעשה טריפה בתוך ל' יום פטור מפדיון, מדכתיב אך.

וגם זה מחודש, דבפשוטו הנולד טריפה קיל טפי מהנולד בריא ואחר כך נטרף, דזה האחרון איכא למימר שחיותו היא גרדומין של חיות גמורה, מה שאין כן טריפה מן הבטן.

ג. ומהאחרונים יש שפירשו דלעולם מי שיש לו שתי ראשין יכול להתקיים, וקושית הגמרא מאך חילק היא - שהרי לא מסתבר שיש כאן שני נשמות שלימות, אלא כעין אחת ומחצה, וכל כי האי גוונא ראוי להתמעט מ"אך" ולפטור את החצי נשמה מפדיון. ומשני- שאני הכא דבגולגולת תלא רחמנא, ובפירוש ריבתה תורה דחייב על כל גולגולת וגולגולת.

אך לפי זה יש להקשות מהברייתא על רב הונא דאמר בחולין נ"ח ב' חסר ויתר ברגל טרפה נמי הויא מאי טעמא כל יתר כנטול דמי, והרי כאן מבואר בברייתא שבעל שני ראשין יכול לשׂרוד. ויתכן דלא שמיע ליה האי ברייתא, ועיין מש"כ בדעת רב (נדה כ"ד א') גבי מי שיש לו שני גבין ושתי שדראות.

ד. ולענ"ד נראה דשני מיני טריפות יש, חדא, הנולד בריא והוכה מכה המקצרת את ימיו, ובזה קיימא לן (עיין חולין נ"ח א') דשיעור ההישרדות המחשיב אותו לחי גמור ולא לטריפה הוא י"ב חודש. ואידך, טריפה מן הבטן, ובזה השיעור הוא יותר גדול, אולי עשרים שנה, שרק אם יכול לחיות זמן חשוב מתוך תוחלת החיים של אדם, אין דינו כטריפה, וההורגו בסייף, הא לאו הכי דינו כטריפה, ויש לזה סימוכין בסוגיית יתר כנטול, ובתשובת הרשב"א חלק א' סימן צ"ח. והמקשן סבירא ליה לדמות את שני סוגי הטריפות להדדי לענין פדיון הבן, ומשנינן דמדשני קרא בדיבוריה למיכתב גולגולת ולחייב בעל שני ראשין על כל גולגולת וגולגולת, שמע מינה דטריפה מהסוג השני, הואיל ויכול לחיות יותר מי"ב חודש חייב בפדיון.
​
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓