מטות הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה והלוא כבר שבו מהמלחמה?

[געגועים]

וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה

יש לדקדק אומרו "הבאים" והלא כבר שבו מהמלחמה. [וכעי"ז הקשה בשפת אמת (מסעי תרמ"ב) דהו"ל הבאים ממלחמה, עיי"ש].

ונראה שרצה לרמז מה שאמר החסיד לאנשי מלחמה שחזרו בתרועת ניצחון מהמלחמה, אמר להם שבתם ממלחמה קטנה אל מלחמה גדולה, ותמהו על דבריו, וביאר להם אותו החסיד שעדיין נשאר להם להילחם מלחמת היצר וחייליו (חובת הלבבות שער יחוד המעשה פ"ה), וכן כאן אלעזר הכהן אמר אל אנשי הצבא "הבאים למלחמה" תדעו שאתם באים עתה למלחמה גדולה יותר, [וכמו שהם בעצמם אמרו למשה רבינו מידי הרהור לא יצאנו (שבת סד.), שהוצרכו להביא קרבן על הרהור הלב שזה המלחמה הגדולה ביצה"ר], ואין עצה אלא על ידי "זאת חקת התורה", וכמ"ש (קידושין ל:) בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין. חקת התורה בגי' התורה תבליניו.

וכעת ראיתי:

מטות - למה נאמר שבאים למלחמה אחר שנגמרה המלחמה | במדבר

ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה (לא, כא) לכאורה, הלשון הנכונה היא "אנשי הצבא הבאים מן המלחמה", ולא "למלחמה" (שהרי מדובר כאן לאחר שהסתיימה המלחמה וחזרו ממנה). ומיישבים על פי דברי חובת הלבבות, בשער חמישי ("שער ייחוד המעשה"), שם מסופר כך – "ואמרו על חסיד, שפגע [=פגש] אנשים שבים ממלחמת...

forum-otzar-hatorah.co.il