חוקת האיך נקברו משה ואהרן ע''ג הר ההר והר נבו הלא נאסרו משום שאין לך הר וגבעה שלא נעבדה בו ע''ז

[נהנה מקושיא טובה]

ויאמר ה' אל מה ואהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום [כ כג] ראיתי בפנים יפות שכתב שהפסוק מדגיש דהר ההר היה על גבול ארץ אדום ולא בתוכה, דכיון שהיו עובדים ע''ז על ההרים ואמרו חז''ל בע''ז דף מה. דאין לך הר וגבעה שלא עבדו בו ע''ז, ואע''ג דמחובר אינו נאסר מ''מ מאוס הוא לגבוה וה''ה לקבורת צדיקים, אלא שלא היו יכולים לאסור אלא מה שייך להם והרי ההרים לא היו בגבולם ולכן לא נאסר ושפיר נקבר אהרן שם עיי''ש,

ויש לציין לדברי הפנים יפות בסוף פרשת וזאת הברכה [לד א] ויעל מזה מערבות מואב אל הר נבו ראש הפסגה וברש''י כמה מעלות היו ופסען משה בפסיעה אחת, ומבאר הפנים יפות דהטעם למה לא הלך ברגליו את כל ההר עד למעלה, כיון שכבר ביאור למעלה שהר נבו מאוס הוא מחמת שעבדו ע''ז, אך ראש הפסגה היה הר ע''ג הר ושם לא עבדו ע''ז ולכך לא רצה שילך דרך ההר ששם עבדו ע''ז ולפיכך קפץ עד לראש הפסגה ששם לא עבדו ע''ז עיי''ש, ויש לברר דהרי כאן בפרשת חוקת כתב דלא נאסר אלא מה ששייך להם וזה היה מחוץ לגבולם, וכאן כתב דהיה הר ע''ג הר ובהר השניה לא עבדו ע''ז, והלא גם אהרן נקבר בהר ההר, דהיינו הר ע''ג הר כמבואר ברש''י [כ כב]