- הודעות
- 715
- תודות
- 2,859
- נקודות
- 196
עיין ברמב''ן [טז ה] כתב וז''ל והנה משה מעצמו חשב המחשבה הזאת ורצה בקטורת יותר משאר הקרבנות כי ראה כבר בנדב ואבוהו כי בהקריבם קטורת זרה לפני ה' נשרפו והתיר לאהרן להקטיר אותה לצורך שעה, או שהיתה קטורת הבוקר שהקטיר בהעלותו את הנרות כמשפט ובטח משה כי השם מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו יעשה, וי''א כי וישמע משה ויפל על פניו לדרוש את השם לדעת מה יעשה, ואז נאמר לו בקר ויודע ה' וכו' עכ''ל
ומבואר דיש צד ברמב''ן שכל המעשה דקרח היה מדעת עצמו ולא שהקב''ה אמר לו לעשות כן, ולפי''ז צ''ב קצת האיך היה הדבר מותר לומר להקטיר קטורת זרה, ? מצד לפני עור? וסתם גם מצד המשכן הלא אסור להקטיר קטורת זרה?
ומבואר דיש צד ברמב''ן שכל המעשה דקרח היה מדעת עצמו ולא שהקב''ה אמר לו לעשות כן, ולפי''ז צ''ב קצת האיך היה הדבר מותר לומר להקטיר קטורת זרה, ? מצד לפני עור? וסתם גם מצד המשכן הלא אסור להקטיר קטורת זרה?
