האם אני יכול לראות את גדלות הרמב"ם ? | דברי הימים| דף 3 האם אני יכול לראות את גדלות הרמב"ם ? | דברי הימים| דף 3
ההסבר הפשטני הוא, שלרמב"ם היתה מטרה בחיבוריו, ואילו חידושי הרמב"ן והרשב"א הם דברים שנכתבו בדרך לימודם.
ובכל סוגיא בה הניפו ידם, כולל סוגיות בזרעים טהרות וקדשים הראו את כוחם הגדול
נו, והרמב"ן לא למד תמורה או מעילה בדרך לימודו, ולמה זה כ"כ מופקע לך הרי אפילו רב יהודה עיקר לימודו בארבעה סדרים.
ישתקע הדבר ולא יאמר, כמובן שהרמב"ן "יכל" לחבר "חידושי הרמב"ן" אף על זבחים וכו' ולא "חידושי רעק"א" או "חזון איש"
לא הבנתי, נראה לך שקושיות רעק"א לא היו קשות לרמב"ן, והרבה מדברי וחידושי רעק"א והחזו"א הם רק לבאר את דברי הרמב"ן.
 
ח"ו, לא יעלה על הדעת.
אבל לא מצינו שחיברו חידושים על כה"ת, ובוודאי שיכלו לחדש "חידושי רעק"א" או חזו"א על כה"ת כולה, אבל העובדה היא שהרמב"ן לא חיבר "חידושי הרמב"ן" על זבחים, ואני חושב שזה בגלל שכידוע בשם החזו"א [לא על הנידון הזה] שאפילו כשהאדם גדול מאוד התורה עוד יותר גדולה.
לך יש הסבר אחר למה אין רמב"ן ורשב"א על זרעים וטהרות וקדשים?
ורמב"ם יש על הכול.
הרמב"ן גם לא הוציא חידושי הרמב"ן...
הוא למד וכתב את חידושיו עלי גיליון. לא יותר מזה.

הרמב"ם כתב ספר. הרמב"ן לא.
מי אמר לך שלא היו לרמב"ן חידושים על זבחים?
 
הרמב"ן גם לא הוציא חידושי הרמב"ן...
הוא למד וכתב את חידושיו עלי גיליון. לא יותר מזה.

הרמב"ם כתב ספר. הרמב"ן לא.
מי אמר לך שלא היו לרמב"ן חידושים על זבחים?
עובדה שאין לא רמב"ן לא רשב"א לא ריטב"א ולא ר"ן על קדשים וטהרות הלא דבר הוא!
הרשב"א בתשובות מציין כמה פעמים לעיין בחידושיו, ז"א שכבר היו נפוצים העתקות כבר בחייו.
וברור שלא מצאנו בשום מקום שהראשונים מציינים לחידושיהם על המסכתות הללו ולמסכתות שיש בידינו ציינו וז"פ.
 
וראה ריב"ש ריש סימן שע"ה שמשבח את הר"ן שבקיא בתלתא סדרי עיי"ש, ור חצקל סרנא אמר שהגר"א היה יותר גדול בהיקף הידיעות.
 
עובדה שאין לא רמב"ן לא רשב"א לא ריטב"א ולא ר"ן על קדשים וטהרות הלא דבר הוא!
הרשב"א בתשובות מציין כמה פעמים לעיין בחידושיו, ז"א שכבר היו נפוצים העתקות כבר בחייו.
וברור שלא מצאנו בשום מקום שהראשונים מציינים לחידושיהם על המסכתות הללו ולמסכתות שיש בידינו ציינו וז"פ.
גם לרמב"ם אין חידושים על קדשים וטהרות.
כנראה שגם אז עיקר העיסוק היה בנשים נזיקין,
וכלן לא היה נפוץ אז לכתוב חידושים על סוגיות אלו בפני עצמן.

אבל האם ניתן לומר שאין חידושי הראשונים על סוגיות בנשים נזיקין ומועד ששייכות לקדישם וטהרות??
הרי בכל מסכת יש או מזה או מזה,
וכי בחידושי הראשונים ישנו דילוג על סוגיות אלו??
וודאי שלא!!
 
עובדה שאין לא רמב"ן לא רשב"א לא ריטב"א ולא ר"ן על קדשים וטהרות הלא דבר הוא!
כן, מעיד שלא נלמד בישיבות וכפי שכבר כתבו לך
כנראה שגם אז עיקר העיסוק היה בנשים נזיקין,

וראה ריב"ש ריש סימן שע"ה שמשבח את הר"ן שבקיא בתלתא סדרי עיי"ש,
גם בגמ' מובא שאמוראים לא ידעו תנ"ך,
בגמ' מובא על אמוראים שלא היו בקיאין בעוקצין, הרמב"ם היה גדול מהם לדעתך?
 
גם לרמב"ם אין חידושים על קדשים וטהרות.
אין לו חידושים על כל הש"ס אבל הוא פסק ולפסוק זה לא פחות מלחדש חידושים, [וחוץ מפירוש המשניות כמובן] ועיקר ורוב העיסוק שלנו בקדשים וטהרות וזרעים הוא מסביב לרמב"ם.
וכי בחידושי הראשונים ישנו דילוג על סוגיות אלו??
בדרך כלל הראשונים מדלגים חוץ מסוגיות ממש בודדות [ואם צריך אני יביא דוגמאות], וחוץ מבעלי התוספות שדווקה האריכו וכמש"כ למעלה, שאצלם מצינו היקף בכה"ת כולה.
גם בגמ' מובא שאמוראים לא ידעו תנ"ך,
אתה מבין את זה כפשוטו??
תוספות בב"ב קי"ג ד"ה תרוייהו, הבינו כפשוטו. והביאו כאן מברכות דף כ. שר"י ידע פחות עוקצין מרבא ואביי.
כן, מעיד שלא נלמד בישיבות וכפי שכבר כתבו לך
חידוש שצריך מקור, ונניח שכך הא גופא למה לא למדו את כל הש"ס הרי אפילו בוולזין למדו את כל הש"ס.
בגמ' מובא על אמוראים שלא היו בקיאין בעוקצין, הרמב"ם היה גדול מהם לדעתך?

לא צריך לומר שלא, אבל איך אתה מסביר את זה? אני חושב שרואים שידע הוא לא המדד היחיד שמשקף גדלות, ואביי ורבא שידעו עוקצין יותר מרב יהודה היו יותר גדולים ממנו? זה קושית הגמרא בברכות כ.
 
לא צריך לומר שלא, אבל איך אתה מסביר את זה? אני חושב שרואים שידע הוא לא המדד היחיד שמשקף גדלות, ואביי ורבא שידעו עוקצין יותר מרב יהודה היו יותר גדולים ממנו? זה קושית הגמרא בברכות כ.
אשאל זאת אחרת, הרמב"ם ידע יותר מאשר ידע רב יהודה במשנה ובתלמוד דידן?
 
אין לו חידושים על כל הש"ס אבל הוא פסק ולפסוק זה לא פחות מלחדש חידושים, [וחוץ מפירוש המשניות כמובן] ועיקר ורוב העיסוק שלנו בקדשים וטהרות וזרעים הוא מסביב לרמב"ם.
יצויין עדות הרמב"ם על עצמו -
1752387145254.png
 
יצויין עדות הרמב"ם על עצמו -
1752387145254.png
דהיינו,
לא שהוא לא למד את אלו אלא שלא מצא פנאי "לחבר בהן דבר".
וזה הבדל גדול.
ומן הסתם כן הוא בשאר ראשונים, שלא חיברו על קדשים וטהרות, כי זה מצריך זמן גדול ורוב עיסוקם היה בסדרים מועד נשים ונזיקין.
 
בדרך כלל הראשונים מדלגים חוץ מסוגיות ממש בודדות [ואם צריך אני יביא דוגמאות],
עצם זה שאתה מביא דוגמאות זה ראיה שלא כדבריך...
בכל הש"ס יש אין ספור סוגיות הנוגעות לטומאה וטהרה,
ורק דוגמה אחת עולה לי כעת - רקיק בבבא בתרא,
אין שם ראשונים? רק תוס' ורמב"ם?
ועוד כהנה וכהנה...

נראה לי טיפשות לומר שהראשונים לא ידעו או לא למדו טהרות וקדשים.
הם לא עסקו בזה, אלא במועד נשים נזיקין - כמו שכותב הרמב"ם עצמו,
(ולכן גם בסוגיות שעסקו בזה, אלו הנכנסות לטומאה וטהרה או לגדרי הקרבנות יותר מידי הראשונים דילגו עליהם, לא בלימוד אלא בכתיבת החידושים).
 
נראה לי טיפשות לומר שהראשונים לא ידעו או לא למדו טהרות וקדשים.
הם לא עסקו בזה, אלא במועד נשים נזיקין - כמו שכותב הרמב"ם עצמו,
ח"ו, שטות גמורה לומר שלא ידעו, רק יכול להיות שהרמב"ן לא למד מעילה כמו שהוא למד בב"מ שבלימודו בב"מ חיבר חידושי רמב"ן ועל מעילה לא חיבר, לא רק כי לא היה לו זמן לכתוב אלא שלא הספיק ללמוד מעילה ברמה של חידושי הרמב"ן, לומר את זה זאת שטות לדעתך?
 
ח"ו, שטות גמורה לומר שלא ידעו, רק יכול להיות שהרמב"ן לא למד מעילה כמו שהוא למד בב"מ שבלימודו בב"מ חיבר חידושי רמב"ן ועל מעילה לא חיבר, לא רק כי לא היה לו זמן לכתוב אלא שלא הספיק ללמוד מעילה ברמה של חידושי הרמב"ן, לומר את זה זאת שטות לדעתך?
אבל את זה גם היה ברמב"ם.
 
אבל את זה גם היה ברמב"ם.
למה? הר"מ כתב על כל התורה באותה הדרגה הוא פסק בקדשים ובזרעים ובטהרות כמו במועד, וסה"כ זה אמרתי שרואים פה גדלות מיוחדת שאנחנו בעינים שלנו לא רואים בעוד ראשונים.
 
למה? הר"מ כתב על כל התורה באותה הדרגה הוא פסק בקדשים ובזרעים ובטהרות כמו במועד, וסה"כ זה אמרתי שרואים פה גדלות מיוחדת שאנחנו בעינים שלנו לא רואים בעוד ראשונים.
כבר הביאו לך שהרמב"ם כותב שהוא לא כתב חידושים אלא על מועד נשים נזיקין כי זה עיקר עיסוקו.
וא"כ יתכן שלו יצויר שהרמב"ן הריטב"א והרשב"א היו כותבים פסקים הם היו כותבים גם על קדשים וטהרות.
חידושים - עקרונית - זה הרבה יותר מפסקים.
אלא אם כן אתה רואה בפסקי הרמב"ם משהו מיוחד בפני עצמם, כמשנ"ת.
 
כבר הביאו לך שהרמב"ם כותב שהוא לא כתב חידושים אלא על מועד נשים נזיקין כי זה עיקר עיסוקו.
שם הר"מ מדבר על פירוש המשניות וכותב שכך כתב בתחילה, אבל אח"כ כן כתב על הכול עיי"ש בדבריו בהקדמה לפיה"מ, והרמב"ם לא כתב חידושים כלל.
חידושים - עקרונית - זה הרבה יותר מפסקים.
למה ככה אתה חושב, נראה לך שאפשר לפסוק בלי לחדש, ולטחון את הסוגיא עד הסוף? אני חושב שלפסוק זה הרבה יותר אתה לוקח אחריות לדורות לכלל"י.
 

הודעות מומלצות

מצאתי מן בראשית עד לעיני כל ישראל אלף...​

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון