נהנה מקושיא טובה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
836
תודות
3,503
נקודות
196
וידר יעקב נדר וכו' לכאורה לא מצינו שעשה כמשפטי התנאים?
ובאמת דברמ''א יור''ד סימן רכ סט''ו דבנדרים אי''צ משפטי התנאים, אבל רעק''א שם בהגהותיו הביא דעת תשובות מיימונית החולק ושפיר צריך משפטי התנאים וצ''ב מיעקב אבינו?
 
דיני "תנאי כפול" ומשפטי התנאים נלמדים מתנאי בני גד ובני ראובן (קידושין ס"א ע"א), והם הלכה למשה מסיני שנאמרה רק לישראל ממתן תורה ואילך. בדיני בני נח (שבהם נהגו האבות קודם מתן תורה) תנאי חל בגילוי דעת בעלמא (ראה שו"ת חתם סופר אבן העזר ח"ב סי' ס"ח; וכן בביאור המשך חכמה על הפסוק).
 
דברי יעקב אינם תנאי המבטל את הנדר למפרע אם לא יתקיים, אלא קביעת הזמן שבו יתחיל חיוב הנדר (לכשאשוב בשלום), ובקביעת זמן אין צורך במשפטי התנאים. (ראה ר"ן נדרים כ"ח ע"א; קצות החושן סי' רמ"א סק"א; וקהילות יעקב קידושין סי' מ"ד).
 
במקום שברור לכל בר דעת שאם לא יתקיים התנאי אין אפשרות או כוונה לקיים את המעשה (שאם חלילה לא יחזור ולא יהיה לו לחם לאכול, לא יוכל לבנות בית אלוהים ולעשר), לא הצריכו לכפול את התנאי (עפ"י תוס' קידושין מט:; ושו"ת נודע ביהודה מהדו"ת אבן העזר סי' נ"ד).
 
יש שכתבו שבנדרי גבוה וצדקה אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט וגמר בדעתו להקדיש בלא דקדוקי תנאים, ודברי התשובות מיימוניות נאמרו דווקא בנדרי איסור (ראה תוספות קידושין ס"א.; ושו"ת מהרי"ט ח"א סי' קי"ב).
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓