עירובין ותחומין האם יש איסור לילך חוץ לתחום על ידי קפיצת הדרך (1 צופה)

[נהנה מקושיא טובה]

מי שהולך ע''י קפיצת הדרך, האם יש לו איסור לילך מחוץ לתחום בשבת?

 

[נדיב לב]

כמדומני גמ' מפורשת מדוע אליהו לא יבוא בשבת לבשר את הגאולה.

כוונתי ללמוד מהגמ' בעירובין מג: שמכריחה שאין תחומין למעלה מי' שאל"כ אליהו הנביא לא יוכל לבוא לבשר על הגאולה בשבת, ונמצא שהמשיח לעולם לא יוכל לבוא ביום ראשון עיין שם.

ולכאורה אם קפיצת הדרך ליתא בתחומין מה הראיה?

 

[הצעיר שבחבורה]

מי שהולך ע''י קפיצת הדרך, האם יש לו איסור לילך מחוץ לתחום בשבת?

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני גמ' מפורשת מדוע אליהו לא יבוא בשבת לבשר את הגאולה.

לחץ כדי לכווץ...

עירובין מג א (ומפורש ברש"י על אתר).

בעי רב חנניא יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה לא תיבעי לך דארעא סמיכתא היא כי תיבעי לך בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה אי נמי דקאזיל בקפיצה
רש"י - בקפיצה - בשם מי הוי הילוך אי לא סתם ספינה למעלה מעשרה מהלכת ואינה נחה ודמי לקפיצה באויר ואפ"ה אסור:

ובהמשך, מה שהביא הרב @נדיב לב
תא שמע הני שב שמעתא דאיתאמרן בצפר' בשבתא קמיה דרב חסדא בסורא בהדי פניא בשבתא קמיה דרבא בפומבדיתא מאן אמרינהו לאו אליהו אמרינהו אלמא אין תחומין למעלה מעשרה לא דלמא יוסף שידא אמרינהו

 

[אוֹצֶר המפתחות]

אברהם ויצחק הזכירו שם המפורש וקפצו עד הר המוריה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[חד מבתראי]

וראיתי שכבר שואלים איך אליהו מלאך הברית הולך לכל הבריתות שבשבת, ומתרצים מה שמתרצים.

 

[הצעיר שבחבורה]

וראיתי שכבר שואלים איך אליהו מלאך הברית הולך לכל הבריתות שבשבת, ומתרצים מה שמתרצים.

לחץ כדי לכווץ...

דרך אמונה - ביאור ההלכה הלכות שמיטה ויובל פרק א

והנה בעירובין מ"ג א' בעי אם יש תחומין למעלה מי' ומייתי ראי' מהני שב שמעתתא דאיתאמרן בצפרא בשבתא קמי דר"ח בסורא ובפניא בשבתא קמי דרבה בפומבדיתא מאן אמרה לאו אליהו אמרינהו אלמא אין תחומין למעלה מי' ומובא בשם החת"ס שהקשה איך אליהו בא לכל הבריתות בשבת ותירץ דכשבא בתורת מלאך אין קפידא שאז אין חייב במצות אבל כשבא לומר הלכה אין יכול לבא בתורת מלאך דלא בשמים היא ומוכרח להתלבש בגופו שנשאר בעננים [עי' זוה"ק ויקהל קצ"ז א'] ולבא בתורת בנ"א ואז מצווה במצוות ובזכרוני ששאלתי למרן החזו"א זצ"ל א"כ מה ראיית הגמ' מאליהו דילמא אחר שאמר ההלכות בסורא נהפך למלאך והלך לפומבדיתא ואח"כ נהפך שוב לאדם ואמר ההלכות שם והשיב בבדיחותא שאם הי' בנ"א הי' אסור לו שיהפך למלאך דהוי נטילת נשמה ונראה שלא אמר כן אלא לבדיחותא בעלמא דרחוק לומר דזה שנהפך למלאך מקרי מעשה וא"כ אין בזה איסור שאין זה נטילת נשמה טבעי וכנ"ל [שו"ר בתשו' ח"ס ח"ו סי' צ"ח שכ' קצת בע"א] ועי' בקה"י שם שהביא בשם השל"ה שמה שכתב משה רבנו י"ג ס"ת ביום פטירתו אף על גב שהי' שבת משום שכתבן ע"י שם המפורש ומוכח שזה מותר לכתחלה וע"ש בקה"י מה שהאריך לענין מזיק ע"י לחש או תפלה אם חייב או לא:​

 

[נדיב לב]

וראיתי שכבר שואלים איך אליהו מלאך הברית הולך לכל הבריתות שבשבת, ומתרצים מה שמתרצים.

לחץ כדי לכווץ...

שו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן צח
ת"ש דהני שב שמעתתא וכו' פשיטא לחכמז"ל דאין אלי' יכול לבוא אלא מחוץ לתחום והמובן הפשוט משמים וארץ ת"ק שנה וכ"כ להדי' פר"מ א"ח סי' רצ"ה במג"א ע"ש ואף על גב דאמרי' בסוכה ה' ע"א מעולם לא ירדה שכינה למטה מיו"ד טפחים סמוך לארץ כ"א בין כנפי הכרובים שהוא למעלה מיו"ד טפחים ומעולם לא עלה משה ואלי' למעלה מיו"ד ר"ל שעלו לרקיע העליונה שמי שמים ושם נשארו באויר למטה מיו"ד טפחים של אותן השמים באופן שהחלל שבין יו"ד טפחים הסמוכין לארץ ובין יו"ד טפחים שסמוכים לרקיע אותו חלל ראוי' לירידת השכינה ולעליית משה ואלי' ולעולם אליהו הוא למעלה רחוק ת"ק שנה מהארץ וחשב הגאון פרמ"ג שזהו התחום דאיירי' הכי וזה צ"ע דהרי כתב תוס' לקמן מ"ה ע"ב ד"ה לימא וכו' דלא שייך שביתה ותחומין מלמעלה למטה ותו דהרי נהגו עלמא במילה לאמור זה כסא של אלי' זכור לטוב וגם מתפללים המוהלים שיעמוד אלי' על ימינם לסמכם וזה אומרי' אותו אפי' בשבת ולשמעתי' הרי א"א לבוא בשבת משום ספק תחומין למעלה מיו"ד ובטש"ע או"ח דמשו"ה מזכיר פיוטי' שיש בהם אלי' במוצאי שבת משום שלא הי' אפשר לו לבוא לא בע"ש ולא בשבת מפני תחומין וגם בפרמ"ג הנ"ל תמה גם במיו"ט לימא מהאי טעמא ע"ש ותיקשי לכ"ע ממנהגינו בברית מילה בשבת וי"ט.
אבל האמת יורה דרכו כי מעולם לא עלה אלי' בגופו למעלה מיו"ד טפחים אך נפרדה נשמתו מגופו שם והנשמה עולה ומשמש למעלה בין מלאכי שרת וגופו נתדקדק ושורה בגן עדן התחתון בעוה"ז וביום הבשורה במהרה בימינו תתלבש נשמתו בגוף הקדוש הלז ואז הוא ככל אדם מחכמי ונביאי ישראל והוא מוסמך מרבו אחיה השילוני או ממרע"ה אם הוא פנחס והוא יסמוך את חכמי ישראל ואז יש לו דין ככל בני ישראל וכן בכל פעם שמתגלה ומתראה בעוה"ז מלובש בגופו הזך אך כשמתגלה בנשמתו כמו ביום המילה אז איננו מחויב במצות במתים חפשי כתיב ועוד שיורד ממטה למעלה לא שייך שם תחומין וכשמתגלה על אופן זה הרי הוא מלאך אעפ"י שלומד תורה ומגלה דינים אין לקבוע הלכה עפ"י דבריו דה"ל רק כמו חלום ורוח נבואה ואין משגיחי' בבת קול אך כשמתגלה בלבוש גופו הרי הוא מגדולי חכמי ישראל ותשבי יתרץ קו' ואיבעי' ואיליו תשמעון כי מי כמוהו מורה וכשראוהו רבב"ח בבה"ק של גוים וא"ל לאו כהן מר אז נתגלה בלבוש גופו דאנשמה בלא גוף לא שייך לשאול לא כהן מר והני שב שמעתתא אם אמרו אלי' ע"כ בלבוש גופו אומרן כדרכו לברר הלכה וא"כ בא מג"ע התחתון ע"פ שטח הקרקע לא מלמעלה למטה ושפיר היא מוכרח דאין תחומין ובא בקפיצה ושמור זה.​

 

[תיבת גמא]

ולכאורה אם קפיצת הדרך ליתא בתחומין מה הראיה?

לחץ כדי לכווץ...

אחר השלום רב ..
פשיטא ליה למר דאליהו אזיל בקפיצת הדרך ?

 

[תענוג]

מי שהולך ע''י קפיצת הדרך, האם יש לו איסור לילך מחוץ לתחום בשבת?

לחץ כדי לכווץ...

יש הולך על ידי קפיצה ויש צד איסור תחומין למעלה מיוד ויש שקפצה לו הארץ ומותר.
הרב שמואלי שמואלי שליט"א מספר שראה בעיניו אצל רבי חיים סנואני זצ"ל קפיצת הדרך על שטיח שהלך באויר בכח שמות הקודש והיינו הולך על ידי קפיצה, ומספרים על רבי יוסף וולטוך זצ"ל שרצה לבוא לפקיעין ומשמשיו לא רצו והנהג נהג הרכב למקום אחר ופתאום מצאו עצמן שם (הצדיק הפלאי עמ' 330) והיינו קפצה לו הארץ.

 

[הצעיר שבחבורה]

יש הולך על ידי קפיצה ויש צד איסור תחומין למעלה מיוד ויש שקפצה לו הארץ ומותר.

לחץ כדי לכווץ...

הא מנלך?

 

[מחכה]

מנלך

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' כוונתו לומר שבקפיצת הדרך ב' אופנים.
א. שהאדם נעשה נעשתה במקום אחר
ב. שהדרך נתקפלה והלך את כל הדרך אלא שהיה זה במעט זמן

 

[הצעיר שבחבורה]

לכאו' כוונתו לומר שבקפיצת הדרך ב' אופנים.
א. שהאדם נעשה נעשתה במקום אחר
ב. שהדרך נתקפלה והלך את כל הדרך אלא שהיה זה במעט זמן

לחץ כדי לכווץ...

אבל מנין לחלק שבזה יש איסור תחומין, ובזה ליכא?

 

[מחכה]

לחלק

לחץ כדי לכווץ...

אם האדם לא ''עבר'' את שטח התחומין מהכ''ת שיהיה איסור

 

[הצעיר שבחבורה]

אם האדם לא ''עבר'' את שטח התחומין מהכ''ת שיהיה איסור

לחץ כדי לכווץ...

מהו "שטח התחומין" התורה אמרה אל יצא איש ממקומו, והרי זה אינו במקומו?

 

[תענוג]

אינו באל יצא
ורואים זאת מדברי חז"ל דדנו דאי אין תחומין למעלה מי' אזי בודאי מותר לילך בקפיצה הגם שיהיה נמצא במקום אחר
(קפצה לו הארץ נקרא ויפגע במקום כמו שפירש רש"י שם)

 

[הצעיר שבחבורה]

אינו באל יצא
ורואים זאת מדברי חז"ל דדנו דאי אין תחומין למעלה מי' אזי בודאי מותר לילך בקפיצה הגם שיהיה נמצא במקום אחר
(קפצה לו הארץ נקרא ויפגע במקום כמו שפירש רש"י שם)

לחץ כדי לכווץ...

אינו מוכרח לענ"ד, ויש לחלק בין זה שביציאתו עבר במקום שאין שם דין תחומין, ולכך בירידתו אינו יציאה מן התחום, אבל כאן הרי יצא ע"י שקפצה לו הדרך.
ואדרבה, יתכן שאף אם אין תחומין למעלה מי', הכא אסור כיון שלא עלה למעלה מי'.

 

[מחכה]

אולי אפשר ללמוד לזה מחקירה אפיקי ים תחילת שבת אם אם מלאכת הוצאה (לא בעניין תחומים)
א. שיהיה חסר במקום ממנו הוציא
ב. יגיע למקום אליו מכניס ושם יתמלא
ג. המעבר גופא