קדושים האם יש לפני עיור באיסור גאוה שמכבד את רבו? (1 צופה)

[אברך מישיבת מיר]

בספר כוכבי אור (שם) מספר המחבר, שסיפר לו הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, שמורו ורבו הגאון רבי יצחק בלזר זצ"ל היה מגיע בשמחת תורה להתלהבות גדולה מאד, והדביק את כל תלמידיו בשמחה הגדולה, עד כדי כך שמתוך התלהבות השמחה היו מרימים אותו עם כסאו נושאים אותו על כפיים ורוקדים לפניו תוך שירת פסוקי תשבחות על צדיקים, כגון, 'צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה' וכדו', ופסוקים אלו היו מכוונים אליו. וסיפר רבי איסר זלמן, מאד התפלאתי על מורי ורבי שהיה ידוע כעניו ושונא כבוד, איך איננו מוחה כנגד נוהג זה, שמהללים אותו בפניו ומנשאים אותו בהערצה כזו, את השאלה לא השארתי אצלי, אלא פעם אחת נגשתי למו"ר ואמרתי לו, ילמדנו רבינו למה אינו מוחה כנגד הנהגה זו, השיב לי מו"ר כי כבר פסק הרבי ר' ישראל שבנוגע למדות אין לאו 'לפני עור לא תתן מכשול'.

וביאר הגאון בעל האבן האזל, שכוונתו היתה, מכיון שהם חייבים לכבדו ולשבחו משום כבוד רבם, אין לו רשות למחות בידם, למרות שזה עלול להכשילו ולהביאו לידי גאוה ואהבת הכבוד. והובא דבר זה בחשוקי חמד (שם) ובקו' אמרות משה בסו"ס אגרות ורשימות קהלות יעקב (ע' רנב).