הערב נא

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
340
תודות
618
נקודות
86
האם יש ענין להדליק נרות חנוכה עם שמן יותר מחצי שעה?
האם יש ענין לא לכבות את הנרות לאחר שיעור הזמן, אפי' השיעור שהתחדש בימינו למחדשים בענין?
וביותר האם יש לזה שם של 'נר חנוכה' בזמן של אחרי השיעור?

החזוא היה מכבה את הנר לאחר חצי שעה, אודה למקורות מוסמכים לענין?
הגרח''ק היה מוסיף בשליש בשיעור השמן לצאת שיטת התוס' עיין ביאור באשכול אחר, אודה למקורות מוסמכים לענין?
לכאו סתירה בין באותה משפחה?
 
שבת, דף כא:
מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק
האם השיעור הזה הוא הוא ותו לא, שזה החיוב ויותר מכן קיום מצווה ולא חיוב, או שאר צדדים בענין
 
שבת, דף כא:
מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק
האם השיעור הזה הוא הוא ותו לא, שזה החיוב ויותר מכן קיום מצווה ולא חיוב, או שאר צדדים בענין
כיון שענין המצוה הוא פרסומא ניסא, על כן שיעור הזמן שלה הוא השעות שיש אנשים בשוק שיראו את הנרות הקדושים דולקים.
 
בזמננו, שרגל שתכלה מן השוק הוא מאוד מאוחר, יש ענין להוסיף, לפחות בנר אחד,
כמדומני מובא שהגרש"ז אוירבך היה מקפיד בזה.
האם יש ענין לא לכבות את הנרות לאחר שיעור הזמן, אפי' השיעור שהתחדש בימינו למחדשים בענין?
עיקר השאלה היה האם יש ענין להוסיף מעבר לשיעור הזמן לא משנה איזה שיטה, ה'שיעור זמן' הכי גדול שיש, האם יש ענין להוסיף מעבר לו?
 
בזמננו, שרגל שתכלה מן השוק הוא מאוד מאוחר, יש ענין להוסיף, לפחות בנר אחד,
כמדומני מובא שהגרש"ז אוירבך היה מקפיד בזה.
כיון שענין המצוה הוא פרסומא ניסא, על כן שיעור הזמן שלה הוא השעות שיש אנשים בשוק שיראו את הנרות הקדושים דולקים.
הריני מעלה כאן מאמר תורני של הגרשי"נ קרליץ זצ"ל (שנדפס בספר חנוכת אברהם שהוציאה מש' רביץ לכבוד אביהם ר"א), ובו הכריע מן מהמקורות שהזמן הוא חצי שעה, גם במקום שבו עדיין לא כלתה ברגל בימינו. (והנה בריטב"א החדשים כתוב בהדיא שלא כן, רבי נסים בגאונות פשטנית מוכיח מזה שכבר בזמן הראשונים היתה מציאות כזו שלא כלת הרגל תוך חצי שעה, ובכל אופן לא מצאנו לעוד אחד מרבותינו הראשונים עמודי ההוראה שנחתו לחלק, ש"מ שלעולם השיעור הוא חצי שעה. וזהו 'חאפ' נפלא.)
 

קבצים מצורפים

הריני מעלה כאן מאמר תורני של הגרשי"נ קרליץ זצ"ל (שנדפס בספר חנוכת אברהם שהוציאה מש' רביץ לכבוד אביהם ר"א), ובו הכריע מן מהמקורות שהזמן הוא חצי שעה, גם במקום שבו עדיין לא כלתה ברגל בימינו. (והנה בריטב"א החדשים כתוב בהדיא שלא כן, רבי נסים בגאונות פשטנית מוכיח מזה שכבר בזמן הראשונים היתה מציאות כזו שלא כלת הרגל תוך חצי שעה, ובכל אופן לא מצאנו לעוד אחד מרבותינו הראשונים עמודי ההוראה שנחתו לחלק, ש"מ שלעולם השיעור הוא חצי שעה. וזהו 'חאפ' נפלא.)
אלא שלדבריו, אחר חצי שעה אין להדליק בברכה, וזה נגד דעת רוב ככל פוסקי זמננו, שסוברים שבזמננו הזמן מאוחר יותר.
השאלה היא, בהנחה שאת זמן ההדלקה כן מאריכים, ואומרים שאפשר להדליק יותר מחצי שעה, האם זה אומר שיש ליתן שיעור יותר בשמן, שיספיק עד אותו זמן.
היה מקום לטעון, שאמנם זמן ההדלקה מתארך, אך השיעור הוא דבר קבוע, אמנם לא כן משמע במ"ב בשם הפר"ח, שכתב (סימן תרעב ס"ק ה): "משמע דאם הדליק זמן מה אחר שקיעת החמה א"צ ליתן שמן כ"כ רק עד שתכלה רגל מן השוק, אכן כ"ז הוא לדין התלמוד שהיה ההיכר לעוברים ושבים אבל האידנא דההיכר הוא רק לב"ב לעולם בעי שיעור הידוע [פר"ח]".
חזינן, דהגדר לשיעורא ג"כ אינו קבוע, אלא משמעותו שיש להדליק מזמן שעומד בו, עד סוף זמן ההדלקה.
 
אלא שלדבריו, אחר חצי שעה אין להדליק בברכה, וזה נגד דעת רוב ככל פוסקי זמננו, שסוברים שבזמננו הזמן מאוחר יותר.
אינני מאמין שהגרשי"ן קרליץ עצמו היה מורה להדליק אחר חצי שעה שלא בברכה, נגד דברי המ"ב תרע"ב סקי"א.
ואדרבה, במ"ב דרשו הערה 36 שם הביאו ממש"כ הגרי"א דינר שליט"א משמו, שגם המדליק קודם עולה"ש באופן שלא נותרה חצי שעה על שיעלה השחר, ידליק בברכה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓