ספירת העומר ול"ג בעומר האם יש ענין לספור ספירת העומר בתחילת הלילה?

[אוהב ספר]

האם יש ענין לספור ספירת העומר בתחילת הלילה?​

הנה יש לדון האם יש ענין לכתחילה להקדים ספירת העומר כמה שיותר מוקדם, ויש לדון בזה מצד שני דברים, זריזין מקדימין למצוות, ו'תמימות' (כעין מה שנהוג לא לקבל את יו"ט שבועות מוקדם בשביל לא להפריע לתמימות, כמו כן להתחיל כמה שיותר מוקדם) וטעם זה יש לדון אם הוא שייך בכל לילה או רק בלילה הראשון, וא"כ יש לדון למה אין סופרין קודם ערבית, ומה הדין במי שמתפלל מאוחר, ונשתדל להביא המקורות העוסקים בעניין:

בית יוסף אורח חיים סי' תפ"ט:
ומה שכתב: וזמן הספירה מתחילת הלילה ואפילו אינו לילה ממש אלא ספק חשיכה יכולין לספור — בסוף מסכת פסחים כתב הרא"ש: ונראה דספק חשיכה יכול לברך, ואין צריך להמתין עד שיהא ודאי לילה, כיון דהוי ספיקא דרבנן. ועוד נראה דעדיף טפי סמוך לחשיכה משום תמימות. ומיהו התוספות כתבו בפרק רבי ישמעאל דאינו נראה. והר"ן כתב: רוב המפרשים מסכימים דספירת העומר השתא, דליכא הבאה ולא קרבן, אינה אלא מדרבנן בעלמא זכר למקדש, ולפיכך אמרו בתוספות, דכיון דמדרבנן היא, טוב לספור ביום ראשון בספק חשיכה כדי שיהיו שבע שבתות תמימות לגמרי. ואין זה נכון שיכניס עצמו בספק לכתחילה, ואי משום תמימות, אין להחמיר בתמימות בזמן הזה שהוא מדרבנן טפי מספירה דאורייתא, אלא כל שסופר בלילה, תמימות קרינן ביה. אבל הרמב"ם כתב בפ"ח מהלכות תמידין ומוספין (פ"ז מהל' תו"מ הכ"ד) שמצוה זו של ספירת העומר מוטלת על כל איש ישראל בכל מקום ובכל זמן, עד כאן לשונו.


חק יעקב אורח חיים סי' תפ"ט ס"ק ט"ז
וכשהגיע זמן אסור לאכול עד שיספור מ״מ צריך להתפלל תחלה תפלת ערבית וק"ש בזמנה שהוא תדיר וקודם לספירה וכן משמע בפסקי תוספות שכתבתי בס"ק י"ג (א).


כף החיים אורח חיים סי' תפ"ט אות י"ב:
הולך וסופר כל הלילה. ומ*מ תיכף שיזכור יברך ויספור ולא יאמר כיון שאחרתי אחרתי ואמתין עוד מעע לפי שכל מה שמתאחר יותר גורם אחיזה אל החיצונים ביותר וכמ״ש לעיל או׳ ג׳ ולא יאמר כיון שכבר ברכו הציבור לא איכפת אם אני מאחר לפי שכל מה שמתקן ופוגם האדם הוא למקום שנחצבה משם נשמתו כמ״ש בתיקונים, תקון מ׳׳ג בסופו ותיקון ע׳ בסופו ד״ה פתח ואמר וכו׳ וכ״כ בשער הגלגולים הקדמה י״א יעו״ש.


משנה ברורה סי' תפ"ט ס"ק ב':
אחר תפלת ערבית - וקודם עלינו דכל מה דאפשר לאקדומי מקדמינן כדי שיתקיים יותר מה שכתוב תמימות תהיינה.


שו"ת אגרות משה אורח חיים ח"ד סי' צ"ט:
ציבור שיש להם מנין קבוע בשעה מאוחרת בלילה וסומכין ע"ז מי שצריך לאכול קודם ערבית והוא בימי הספירה אם ג"כ מותר לאכול אף שהוא גם קודם הספירה, או שיספור קודם, לכאורה היה נראה דכיון שאין צורך לספור בצבור מ"ט לא יספור קודם שאוכל, אבל כשנעיין הא מעריב שתדיר יש לו להקדים לספירה שאינה תדירה כדאיתא בחק יעקב סימן תפ"ט ס"ק ט"ז, ופלא ע"ז שהביא המ"ב בבאור הלכה מספר מור וקציעה טעם על מש"כ בש"ע סעי' א' דאחר תפלת מעריב סופרין דהוא משום דבדורות הראשונים היו נוהגין להתפלל ערבית קודם הלילה לאיזה צורך דחק בזה הא מן הדין הוא אחר תפלת מעריב דתדיר קודם, ולהט"ז הא תדיר קודם אף ממעלת אחור הבדלה לאפוקי יומא ואף ממעלת עיולי יומא כדהאריך בסימן תרפ"א סק"א, והגר"א שם סק"א הקשה עליו מסימן תפ"ט סעי' ט' דסופרין קודם הבדלה ובאחרון של פסח דחל בשבת גם קודם קידוש דיקנה"ז, וצריך לומד להט"ז דלספירה הא ודאי מוכרחין הקהל לספור קודם הבדלה דעושין כל אחד בביתו וכן קודם קידוש והבדלה דיקנה"ז באחרון של פסח, שהנידון הוא שם רק לענין הבדלה וקידוש שעושין בביהכ"נ שבאחרון של פסח אין יוצא בו דבעינן קידוש במקום סעודה ובהבדלה דמוצ"ש אף שאיכא מיעוט דאין להם בני בית, נמי אין הנידון אלא בשביל הסדר דביהכ"נ בעלמא אין זה מדין תדיר ממש שלכן אפוקי יומא עדיף, ואף שיכולין לספור כל אחד בביתו אחר הבדלה, עדיף מ"מ לעשות ברוב עם כל מצוה אף שהוא דבר שאין ענין לצבור, וגם הוא עלול לשכח אח"כ כשיניה מלספור עם הצבור. עכ"פ בליכא טעם ודאי תדיר קודם, וא"כ תמוה שהמו"ק הוצרך לומר טעם דחוק כזה. ודוחק לומר דסובר שלכתחלה אם היה אפשר לצמצם היה צריך לספור ברגע הראשונה דהלילה משום תמימות, ומטעם זה סופרין קודם לעלינו כדאיתא במ"ב סק"ב, ויסבוד המו"ק שעדיף מתדיר, דודאי הוא דוחק גדול דיותר מסתבר שבעצם ליכא קפידא מצד תמימות שלכתחלה יספור בתחלת הלילה ממש ורק בדיעבד יכול לספור גם אח"כ, אלא כיון שגם כל הלילה כשר לספור דלא נפיק מכלל תמימות שוה כל הלילה לזה, והוא רק מעלה בעלמא להכיר ענין תמימות, לבד ענין הזריזות דלכן מקדימין לעלינו, שלכן ודאי אינו מעלה לדחות ענין תדיר שהוא דין גמור כדסובר הח"י.


שו"ת אור לציון ח"ד פט"ז אות א':
שאלה. האם יש לספור ספירת העומר מיד בתחילת הלילה, או אפשר לספור במשך כל הלילה. תשובה. לכתחילה יש לספור מיד בתחילת הלילה. ובן ספרד, אף אם הוא באמצע אכילתו, יפסיק ויקום ויספור ספירת העומר וימשיך באכילתו. וכן המתפלל תפילת ערבית בשעה מאוחרת, יספור מיד בצאת הכוכבים אף קודם תפילת ערבית. וראוי להמתין עד כעשרים וחמש ־ עשרים ושבע דקות לאחר השקיעה כדי לספור ספירת העומר.
ובהערה שם:
בשו״ע בסימן תפ״ט סעיף א׳ כתב, בליל שני אחר תפילת ערבית מתחילין לספור העומר. ואם שכח לספור בתחילת הלילה, הולך וסופר כל הלילה. משמע מדברי מרן שאין הענין לספור מיד בתחילת הלילה משום זריזין מקדימין למצוות בלבד, אלא שלכתחילה יש לספור דוקא בתחילת הלילה. ולכן נקט מרן לשון דיעבד, שאם שכח לספור בתחילת הלילה הולך וסופר כל הלילה, שאין זה אלא בדיעבד שלא ספר מיד בתחילת הלילה.
וטעם הדבר נתבאר בספר אור לציון תשובות ח״א חאו״ח סימן ל״ו, שמרן חשש לשיטת התוס׳ ור״ת במסכת מנחות דף ס״ו ע״א ד״ה זכר, שגדר תמימות שנאמר בספירת העומר הוא שבכל לילה ולילה תהיה ספירה תמימה, והיינו לספור בתחילת הלילה. וכן היא דעת הרא״ש בסוף מסכת פסחים סימן מ׳, ע״ש.


שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' נ"ג אות ג':
שוב נחקשה כ״ת מדוע סופרים העולם אחרי מעריב גם כשמחפללים מעריב מאוחר בלילה כיון דעיקר חלות המצוה מיד בתחילת הלילה — הנה עיקר הדבר לספור אחר מעריב מבואר בלשון הטור ריש סי׳ תפ"ט — וטעמו עיין במור וקציעה להגיעב״ץ דדרכן הי׳ להתפלל מעריב עוד מבעו״י כידוע ולא הגיע זמן ספ״ע רק אחרי מעריב, וע״ע בח״י ובביאור הלכה בזה לענין תדיר, ובפרע אם ספה״ע בזה״ז דרבנן וק״ש דאורייתא, וידוע מש״כ גדולי אחרונים דדאורייחא נגד דרבנן נקרא מקודש א״כ הו״ל חדיר וגם מקודש, ואין מקום להאריך כאן, איברא עיקר שאלח כב׳ כנ״ל אם מאחרין להתפלל כמה שעות בלילה ולא באו מצות מעריב וק״ש וספה״ע ביחד א״כ מן הדין בודאי להקדים ספה״ע, ובאמת כך יראה לענ״ד מעיקר הדין שכן יעשה, מכ״מ נ״ל ללמד זכוח על ישראל היות כי ספה״ע הוא דבר הנשכח בקלוח, ואם צריך לספור כל אחד בתחילת הלילה לבד ואח״כ יבאו להתפלל בצבור ולא יספרו קרוב שהרבה מאד ישכחו הספירה לגמרי, ע״כ הנהיגו שיספרו בזמן שצבור מתפללים, ואיה״נ כשלאיזה סבה מתפלל גם מעריב מאוחר כמה שעות בלילה וביחידות — אמנם יכול לספור בתחלת הלילה ולא ראיתי טעם לאחר הספירה בזה.

​

---

(א) ונראה מדבריו שזה אפי' במי שאין דעתו להתפלל עכשיו מ"מ הסדר הואק"ש וערבית ואח"כ ספיה"ע משום תדיר, אמנם אי"ז מוסכם, עיין משנ"ב סי' כ"ה סק"ז בשם הפמ"ג.


(ב) ויש להסתפק אם דין זה נאמר גם לכל אחד מתי לספור או רק כשבאים לקבוע זמן כללי לספירה, ועיין לקמן.​

 

[ללמוד וללמד]

תורת כהנים (אמור, פרק י"ב, ו'): מביא דרשה על הפסוק "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת תִּסְפְּרוּ לָכֶם" (ויקרא כ"ג, ט"ו) וקובע שהספירה מתחילה בלילה: "'מיום הביאכם את העומר תספרו', יכול יקצור ביום ויספור ביום ויביא ביום? תלמוד לומר 'שבע שבתות תמימות תהיינה', אימתי הם תמימות - בזמן שמתחיל בערב." מקור זה מדגיש את עניין ה"תמימות" כסיבה לספירה בלילה.

 

[אוהב ספר]

תודה על ההוספה.
ולגופו של ענין, זה ידוע כמובן, אולם שם אין ראיה שיש עניין לספור כמה שיותר מוקדם, שכן רק כתוב שם שהספירה צריכה לכלול גם את הלילה וכך כל היום יהיה כלול בספירה, אולם אין הכרח שגם בתוך הלילה יש ענין להקדים