בהר האם יש תוספת יובל לפניה (2 צופים)

[הצעיר שבחבורה]

אלא ב'מה מצינו'?

לחץ כדי לכווץ...

והרמב"ן בקידושין כתב דלכך ילפינן שביעית מהאי קרא דהכתוב הקישן וסמכן זה לזה.

 

[גרינפלד]

יובל היא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה (כה יא)

במגדלות מרקחים הביא שהגרד"ל שליט"א (שביעית סי' ט' אות ג', ועי' באהלי שביעית פר' קרח, גל' 35) הסתפק האם יש דין תוספת יובל לפניו, ואע"פ שבלא"ה איכא איסור עבודת קרקע מצד שמיטה דהא השנה שקודם היובל היא שנת השמיטה, מ"מ נפק"מ ששלשים יום קודם היובל יהיה אסור גם משום תוספת יובל, ועי' מו"ק (ג:) ובתוס' (ד"ה יכול), דאיכא למ"ד דלוקין על התוספת, א"כ נפק"מ שילקה שתים, גם משום שביעית וגם משום יובל, עכ"ד, ועיי"ש מה שהביא בזה מכתב מהגר"י בויאר זללה"ה (נדפס בחי' הגרד"ל שם).

ולכאורה יש לדון עוד נפק"מ, להסוברים שאין איסור לעשות פעולה בשביעית שתועיל רק לשמינית[1], עי' חוט שני (על הראב"ד הל' שביעית פ"ד הט"ו) לגבי זריעה שתשריש לאחר השביעית, וכן באגרות משה (ח"ג סי' ק"ל) כתב כן בדעת רש"י (מו"ק ו:) לגבי השקיה. א"כ כאן יש נפק"מ לאסור שלושים יום קודם היובל כשהתועלת תהיה רק ביובל. וזה גם נפק"מ לעיקר האיסור[2].

נפק"מ נוספת למש"כ הגראי"ש גריינימן שליט"א (שביעית סי' ה' סקי"ב) לגבי מידל שכשהתועלת לגפנים היא רק לאחר שביעית אין איסור לנכש.

ובבית ישי (סי' ד' אות ב' ד"ה ועיין) הביא מפיה"מ (ריש שביעית) שמה שהתרבה מדין תוספת קציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית הכוונה שפעולת הקצירה בשביעית, אלא שזה מועיל למוצאי שביעית. ולכאורה תמוה שאם קוצר בשביעית הרי לכאורה זה אסור מדין שביעית עצמה, ומייסד הבית ישי שאיסור שביעית זה רק מה שמועיל לשנה החקלאית הזאת. והביא מר"ת על זמירה גם כן. ומדין תוספת נאסר, אבל תולדות שאין בהם דין תוספת מותר אם זה לשנה הבאה, עי' תוס' ע"ז (נ: ד"ה ומשקין). ולפי"ז יש נפק"מ לתולדות כנ"ל. שוב התבוננתי שזה טעות, כי אם אין תוספת לתולדות, גם מצד תוספת ליובל לא יֵאסר.​

---

[1] הנה נפק"מ זו היא לא רק לשיטת החזו"א (שביעית סי' י"ז ס"ק כ"ה) לדעת הרמב"ם ותוס' שאין איסור מדאו' אם גוי עובד בשדה של יהודי בשביעית, אלא גם לד' תוס' ר' אלחנן והריטב"א שנראה מדבריהם שאסור, עי' חו"ב (ע"ז טו:), והביא גם מהמהרש"ל (ב"מ צ.) כן, וכ' החו"ב שלפי"ז יתכן שאסור לפתוח ברז מים בערב שביעית שתתמלא השדה כל השנה, ואם כן לכאורה גם ללא דין תוספת יהיה אסור. אכן ודאי אי"ז בכל מקום, ולמשל בזומר אם זמר סמוך לשביעית, אין חיוב לעקור בשביעית, אפי' שמחמת הזמירה נוסף צמיחה כעת, ורק כשהקרקע מקבלת את הפעולה בשביעית אז אסור. מיהו יתכן שזרע ערב שביעית, והשריש בשביעית כן יהיה אסור, ולפי"ז במקרה הנ"ל לא יהיה נפק"מ.

[2] ויש להוסיף עוד מש"כ בס' שמיטת קרקעות להגר"צ כהן שלמהריט"ץ בדעת ר"ת נוטע קל מזומר, ואינו אסור מדאורייתא, כי נטיעה אינה מוציאה פירות תוך שנה, וכתב הגרצ"כ שלפי"ז זמירה שלא תוציא פירות השנה אינה אסורה מדאורייתא. ולפי"ז יש נפק"מ כשהתועלת תהיה ביובל. מיהו היה מקום לדון שכוונת המהריט"ץ רק לתת גדר בדין התורה, מדוע התורה אסרה זמירה יותר מנטיעה.​