בהר האם יש תוספת יובל לפניה (1 צופה)

[גרינפלד]

גם נפק"מ להסוברים שאין איסור לעשות פעולה בשביעית שתועיל רק לשמינית,

לחץ כדי לכווץ...

הנה נפק"מ זו היא לא רק לשיטת החזו"א (שביעית סי' יז סקכ"ה) לדעת הרמב"ם ותוס' שאין איסור מדאו' אם גוי עובד בשדה של יהודי בשביעית,
אלא גם לד' תוס' ר' אלחנן והריטב"א שנראה מדבריהם שאסור, עי' חו"ב (ע"ז טו, ב), והביא גם מהמהרש"ל (ב"מ צ, א) כן,
וכ' החו"ב שלפי"ז יתכן שאסור לפתוח ברז מים בערב שביעית שתתמלא השדה כל השנה, ואם כן לכאורה גם ללא דין תוספת יהיה אסור.
אכן ודאי אי"ז בכל מקום, ולמשל בזומר אם זמר סמוך לשביעית, אין חיוב לעקור בשביעית, אפי' שמחמת הזמירה נוסף צמיחה כעת,
ורק כשהקרקע מקבלת את הפעולה בשביעית - אז אסור.
מיהו יתכן שזרע ערב שביעית, והשריש בשביעית - כן יהיה אסור,
ולפי"ז במקרה הנ"ל לא יהיה נפק"מ.

 

[אוהב ספר]

אך הכא הקדושות הם שוות

לחץ כדי לכווץ...

האם זה ברור?

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה שדין תופסת דמיה נכתב ביובל ונלמד ממילא לשביעית, ואם יובל יותר חמור כיצד לומדים

 

[גרינפלד]

כמדומה שדין תופסת דמיה נכתב ביובל ונלמד ממילא לשביעית, ואם יובל יותר חמור כיצד לומדים

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה צדקו דבריך.

 

[הצעיר שבחבורה]

כמדומה שדין תופסת דמיה נכתב ביובל ונלמד ממילא לשביעית, ואם יובל יותר חמור כיצד לומדים

לחץ כדי לכווץ...

לענין קדושת פירותיהן שוין הן

 

[אוהב ספר]

לענין קדושת פירותיהן שוין הן

לחץ כדי לכווץ...

אבל אפשר לעשות פירכא שכן יובל יותר חמור שכן יש בו שילוח עבדים וחזרת קרקע

 

[הצעיר שבחבורה]

אבל אפשר לעשות פירכא שכן יובל יותר חמור שכן יש בו שילוח עבדים וחזרת קרקע

לחץ כדי לכווץ...

לא למדו זאת ב'קל וחומר'
ופירכא, אינו תלוי בקדושה, וא"כ אף אם אין יובל חמור משביעית איכא למיפרך הכי.

 

[אוהב ספר]

לא למדו זאת ב'קל וחומר'

לחץ כדי לכווץ...

אלא ב'מה מצינו'? כ''ש שיש להקשות

ופירכא, אינו תלוי בקדושה,

לחץ כדי לכווץ...

מדוע?
כיון שקדוש תופס דמיו

וא"כ אף אם אין יובל חמור משביעית איכא למיפרך הכי.

לחץ כדי לכווץ...

איך?

 

[הצעיר שבחבורה]

מדוע?
כיון שקדוש תופס דמיו

איך?

לחץ כדי לכווץ...

מה ליובל וכו'...

 

[אוהב ספר]

מה ליובל וכו'...

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי כוונתך

 

[הצעיר שבחבורה]

אלא ב'מה מצינו'? כ''ש שיש להקשות

לחץ כדי לכווץ...

נלמד, כי חז"ל הבינו שדין הפירות שווה בשביעית ליובל. ולא כילפותא מזה לזה.

לא הבנתי כוונתך

לחץ כדי לכווץ...

פשוט.
גם אם אין קדושת היובל חמורה, אכתי איכא למיפרך מה ליובל שכן נוהג בו שילוח עבדים וחזרת קרקעות, תאמר בשביעית
אלא שאינו נלמד בדרך זו, ולכך לא הופרך.

 

[אוהב ספר]

נלמד, כי חז"ל הבינו

לחץ כדי לכווץ...

יש דבר כזה, בלא י''ג מידות שהתורה נדרשת???
אתמהא

 

[הצעיר שבחבורה]

יש דבר כזה, בלא י''ג מידות שהתורה נדרשת???
אתמהא

לחץ כדי לכווץ...

הרי עיניך רואות, שלא דרשו מיובל לשביעית, אלא למדו שביעית, מפסוק המובא ביובל.

 

[אוהב ספר]

הרי עיניך רואות, שלא דרשו מיובל לשביעית, אלא למדו שביעית, מפסוק המובא ביובל.

לחץ כדי לכווץ...

זה מה שכתבתי, שנלמד ב'מה מצינו', וע''כ שאין שום פירכא

 

[הצעיר שבחבורה]

זה מה שכתבתי, שנלמד ב'מה מצינו', וע''כ שאין שום פירכא

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' שגם בכה"ג איכא למיפרך.
ומלבד זאת, הרי לא הזכירו זאת בשום מקום.

 

[אוהב ספר]

כמדו' שגם בכה"ג איכא למיפרך.

לחץ כדי לכווץ...

אם אינו גורם חומרא לעיקר היובל ליכא למיפרך

ומלבד זאת, הרי לא הזכירו זאת בשום מקום.

לחץ כדי לכווץ...

מה אתה בא להוכיח, שיש עוד מידות שהתורה נדרשת בהן???
גם את זה חז''ל לא הזכירו בשום מקום...

 

[הצעיר שבחבורה]

אם אינו גורם חומרא לעיקר היובל ליכא למיפרך

לחץ כדי לכווץ...

הא מנלך?

מה אתה בא להוכיח, שיש עוד מידות שהתורה נדרשת בהן???

לחץ כדי לכווץ...

לא מדות שהתורה נדרשת בהן, אלא דשוו להדדי לענין זה

 

[אוהב ספר]

לא מדות שהתורה נדרשת בהן, אלא דשוו להדדי לענין זה

לחץ כדי לכווץ...

לא אמשיך להתווכח. אבל זה נקרא עוד דרך לימוד בתורה.

 

[הצעיר שבחבורה]

נלמד, כי חז"ל הבינו שדין הפירות שווה בשביעית ליובל. ולא כילפותא מזה לזה.

לחץ כדי לכווץ...

רמב"ם שמיטה ויובל י, טו
דין היובל בשביתת הארץ ודין השמטה אחד הוא לכל דבר, כל שאסור בשביעית מעבודת הארץ אסור בשנת יובל, וכל שמותר בשביעית מותר ביובל, ומלאכות שלוקין עליהן בשביעית לוקין עליהן ביובל, ודין פירות שנת יובל באכילה ובמכירה ובביעור כדין פירות שביעית לכל דבר.
וראה שם בנו"כ.

 

[אוהב ספר]

רמב"ם שמיטה ויובל י, טו
דין היובל בשביתת הארץ ודין השמטה אחד הוא לכל דבר, כל שאסור בשביעית מעבודת הארץ אסור בשנת יובל, וכל שמותר בשביעית מותר ביובל, ומלאכות שלוקין עליהן בשביעית לוקין עליהן ביובל, ודין פירות שנת יובל באכילה ובמכירה ובביעור כדין פירות שביעית לכל דבר.
וראה שם בנו"כ.

לחץ כדי לכווץ...

אבל אין שום הכרח שזה לא ב'מה מצינו'

 

[הצעיר שבחבורה]

ומצאתי
תורת הארץ חלק א פרק ז

א) וכן מבואר בתו"כ שם דילפינן מהא דכתיב כי יובל היא קודש מה קודש תופס את דמיו אף שביעית תופס את דמי' הרי דאף דזה כתיב גבי יובל מ"מ ילפינן מזה לשביעית וכ"כ הק"א שם שביעית ויובל חדא נינהו כמ"ש בפסקא שקודם זה כשם שנאמר בשביעית כך נאמר ביובל עכ"ל וא"כ נראה דלכל הדברים ילפינן שביעית ויובל זמ"ז כיון דחדא נינהו וכן מבואר מהא דכתב הרמב"ם שם הל' ט"ז יתירה שביעית על היובל שהשביעית משמטת כספים ולא יובל ויותר יובל על השביעית שהיובל מוציא עבדים ומשמט קרקע והביא הרדב"ז שם דבתו"כ ילפינן זה מקרא יתירה דממעט יובל משמיטת כספים וכן ילפינן מקרא למעט שביעית שאינה מוציאה עבדים הא לא"ה היינו למדין בק"ו שיובל יהי' משמיט כספים וכן בשביעית שתהי' מוציאה עבדים עיין שם וא"כ בכל הדברים שאין לנו מיעוט שוה יובל ושביעית:
[קונטרס אחרון. מ"ש דשביעית ילפינן מיובל. עיין ברש"י סוכה (מ' ע"ב) ד"ה בשנת היובל שכתב שביעית ויובל חדא היא והסמ"ג במצות עשה קמ"ז קמ"ח כתב ע"ז דילפינן מקודש דשביעית תופס את דמיו אף על גב דהאי דכתיב ולא בשביעית הא מני רבנן הוא נוהג אלא א"כ יהא עמו שביעית ואחרי שיובל תלוי בשביעית חשבינן לי' לקודש דכתיב גבי יובל כאלו כתיב בשביעית וכ"כ בספר יראים עמוד זרעים מצוה קפ"ו]:​