- הודעות
- 4,368
- תודות
- 11,074
- נקודות
- 885
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה ה' אלקי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון (הפטרה)
במגילה יד: אמר רב נחמן לא יאה יהירותא לנשי וכו', ואיירי שם בדבורה הנביאה, דכתיב בה ותשלח ותקרא לברק, ואילו איהי לא אזלה לגביה, עי"ש. וקשה הרי לכאורה כך הוא הדין שלא תזלזל בכבוד הנבואה ותלך אליו אלא הוא יבוא אליה, וכמבואר בברכות י. דחזקיהו אמר ליתי ישעיהו לגבאי משום דאנא מלך, וישעיהו אמר יבוא חזקיהו לגבאי משום דאנא נביא, ומשמע דכל הנידון משום שהוא מלך, אבל הדיוט ראוי שהוא יבוא אל הנביא ואין ראוי לנביא לבוא אליו. וכן לגבי פנחס מבואר בתנחומא פרשת בחקותי סי' ה' "פנחס אמר אני כהן גדול בן כהן גדול ואיך אלך אצל עם הארץ, יפתח אמר אני ראש שופטי ישראל ראש הקצינים אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט, מבין תרויהון אבדת ההיא עלובתא מן עלמא, ושניהם נתחייבו בדמיה", משמע דנתחייב רק משום דמיה של הנערה אבל עצם הדבר שלא הלך הוא אליו לא חשיב יוהרא דכך הוא הדין. וא"כ מה הטענה על דבורה דאיהי לא אזלה לגביה.
ובעיון יעקב על העין יעקב וכן בספר בן יהוידע במגילה שם כתבו, דהיינו דברי הגמ' "לא יאה יהירותא לנשי", היינו דאע"פ שגברי בכה"ג נאה להם להשגיח על כבוד הנבואה, מ"מ לנשי לא נאה, וצ"ב מה החילוק בזה בין איש לאשה.
ולכאורה יש ליישב באופ"א, דאמנם ישעיהו לא הלך אל חזקיהו, אבל גם לא שלח לו לקרותו אליו, ואמנם הכא הרי היה ציווי לדבורה לומר זאת לברק, וא"כ אין באפשרותה להשאר בביתה, אלא או שתקרא לו או שתלך אליו, אבל מ"מ היה לה ללכת אליו ולא לקרותו אליה, דלקרות לו הוי יהירותא טפי, וזה לא מצינו גם בישעיהו, וק"ל.
והגר"ח יוזו'ק שליט"א תירץ, עפ"י המבואר בתנא דבי אליהו (סא"ר רפ"ט) דברק בן אבינועם הוא לפידות בעלה של דבורה, ועי' ברלב"ג שופטים שם, וא"כ י"ל דכיון שהוא היה בעלה היא חייבת בכבודו. [ועי' בקידושין לג: בנו והוא רבו מהו שיעמוד אביו מפניו, דהיינו האם אב שהוא תלמיד של בנו חייב לקום מפני בנו, האם כיבוד אב גובר או כבוד רבו, וכמו"כ יש לדון במי שאשתו נביאה האם כבוד הבעל גובר על כבוד הנביא].
ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה ה' אלקי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון (הפטרה)
במגילה יד: אמר רב נחמן לא יאה יהירותא לנשי וכו', ואיירי שם בדבורה הנביאה, דכתיב בה ותשלח ותקרא לברק, ואילו איהי לא אזלה לגביה, עי"ש. וקשה הרי לכאורה כך הוא הדין שלא תזלזל בכבוד הנבואה ותלך אליו אלא הוא יבוא אליה, וכמבואר בברכות י. דחזקיהו אמר ליתי ישעיהו לגבאי משום דאנא מלך, וישעיהו אמר יבוא חזקיהו לגבאי משום דאנא נביא, ומשמע דכל הנידון משום שהוא מלך, אבל הדיוט ראוי שהוא יבוא אל הנביא ואין ראוי לנביא לבוא אליו. וכן לגבי פנחס מבואר בתנחומא פרשת בחקותי סי' ה' "פנחס אמר אני כהן גדול בן כהן גדול ואיך אלך אצל עם הארץ, יפתח אמר אני ראש שופטי ישראל ראש הקצינים אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט, מבין תרויהון אבדת ההיא עלובתא מן עלמא, ושניהם נתחייבו בדמיה", משמע דנתחייב רק משום דמיה של הנערה אבל עצם הדבר שלא הלך הוא אליו לא חשיב יוהרא דכך הוא הדין. וא"כ מה הטענה על דבורה דאיהי לא אזלה לגביה.
ובעיון יעקב על העין יעקב וכן בספר בן יהוידע במגילה שם כתבו, דהיינו דברי הגמ' "לא יאה יהירותא לנשי", היינו דאע"פ שגברי בכה"ג נאה להם להשגיח על כבוד הנבואה, מ"מ לנשי לא נאה, וצ"ב מה החילוק בזה בין איש לאשה.
ולכאורה יש ליישב באופ"א, דאמנם ישעיהו לא הלך אל חזקיהו, אבל גם לא שלח לו לקרותו אליו, ואמנם הכא הרי היה ציווי לדבורה לומר זאת לברק, וא"כ אין באפשרותה להשאר בביתה, אלא או שתקרא לו או שתלך אליו, אבל מ"מ היה לה ללכת אליו ולא לקרותו אליה, דלקרות לו הוי יהירותא טפי, וזה לא מצינו גם בישעיהו, וק"ל.
והגר"ח יוזו'ק שליט"א תירץ, עפ"י המבואר בתנא דבי אליהו (סא"ר רפ"ט) דברק בן אבינועם הוא לפידות בעלה של דבורה, ועי' ברלב"ג שופטים שם, וא"כ י"ל דכיון שהוא היה בעלה היא חייבת בכבודו. [ועי' בקידושין לג: בנו והוא רבו מהו שיעמוד אביו מפניו, דהיינו האם אב שהוא תלמיד של בנו חייב לקום מפני בנו, האם כיבוד אב גובר או כבוד רבו, וכמו"כ יש לדון במי שאשתו נביאה האם כבוד הבעל גובר על כבוד הנביא].