עשי"ת, יום כיפורים האם מותר לאכול לפני שהוא מאכיל את התרנגולת של הכפרות שלו (1 צופה)

[נהנה מקושיא טובה]

שמעתי בקו מבי מדרשא שת''ח אחד העיר האם מותר לאכול אחרי שעשה כפרות על תרנוגלת ששילם עליה, ונמצא שהוא שלו, לכאורה יהא אסור לאכול לפני שהוא מאכיל את התרנגולת?

 

[נדיב לב]

החינוך (מצוה תנא) כתב וז"ל: "בטעם השחיטה מן הצואר ובסכין בדוק, כדי שלא נצער בעלי החיים יותר מדאי, כי התורה התירן לאדם למעלתו ליזון מהם ולכל צרכיו, לא לצערן חינם, וכבר דברו חכמים הרבה באיסור צער בעלי חיים בב"מ (לב:) ובשבת (קכה.) אם הוא אסור דאוריתא, והעלו לפי הדומה שאסור מדאוריתא" ע"כ. והשואל ומשיב (תנינא ח"ג סי' סה) למד מכך, שאסור לצוד בעלי חיים להנאתו משום צעב"ח, דלא הותר להרגו בכל דרך, ונחלק בזה עם הנוב"י.

ולפ"ז גם תרנגולת שעומדת לשחיטה, לא הותר צעב"ח, אלא הותר לשחוטה כדי ליזון ממנה, אבל כל עוד ולא נשחטה לכאורה דינה ככל הבהמות שאדם מגדל בביתו.

אמנם אם יש מקום לדון הוא לדעת הרמב"ם (פ"ט מהל' עבדים ה"ח) שמדבריו אפשר ללמוד שיסוד הדין להקדים מזונות בהמתו אינו מדין צעב"ח, ממה שהביא בחדא מחתא הדין להקדים מזונות עבדו ומזונות, עם הדין להקדים מזונות בהמתו. ומתו"ד מבואר שהוא מדת חסידות ודרכי חכמה ומידות טובות, ולא צעב"ח ממש עיין שם. ולדבריו יש מקום לחלק בין חיה שמגדלה בביתו ובין תרנגול העומד לשחיטה.

ולפו"ר ניתן אולי להוכיח קצת מהסוגיא בערכין (סוף עמוד ו:) בפלוגתת ת"ק ורשב"א ביוצא ליהרג אם חבל באחרים פטור או חייב, ודעת הרשב"א דפטור מטעם "שלא ניתן לחזרת עמידת בית דין" עיין שם רש"י. אמנם ברבינו גרשום על אתר כתב וז"ל: שאין מענין את דינו אלא לאחר שנגמר דינו ליהרג [לאלתר] יהרג משום צער בעלי חיים ע"כ. ולכאו' דבריו תמוהים מה שייך צעב"ח ביוצא ליהרג. אמנם פירוש דבריו לכאורה תלוי אם באדם ישנו צעב"ח או לאו, ונחלקו בזה האחרונים (הרדב"ז, חוות יאיר, ובברכי יוסף יו"ד סימן שעב ס"ב תלה בפירוש דברי הרשב"א בתשובה עיי"ש).
ועל פי כל זה, תרנגולת העומדת לשחיטה לא גרעה מאדם היוצא ליהרג שנפטר מדינא דצעב"ח. (וגם ת"ק מודה ביסוד הדברים, וכמבואר בהמשך הגמ' שם).