נהנה מקושיא טובה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
711
תודות
2,846
נקודות
196
עיין בגמ' ערכין דף טז: אמר ר' טרפון תמיהני אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה אם אמר לו טול קיסם מבין עיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך
וברש''י וז''ל כלומר עון קטן שבידך, זה יכול לומר לו טול אתה עון גדול שבידך, הלכך אין יכולין להוכיח שכולן חוטאים עכ''ל
ומבואר שבכל פעם שמישהו מוכיח הלא יאמר לו גם אתה יש לך עון אחר, ולכאורה לפי''ז בטלה חיוב וענין להוכיח חבירו שהרי ר' טרפון כבר תמה תמיהני אם יש בדור הזה וכו'
שהרי במקום שבלא''ה אין דבריו נשמעין ליכא חיוב הוכחה?
 
עיין בגמ' ערכין דף טז: אמר ר' טרפון תמיהני אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה אם אמר לו טול קיסם מבין עיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך
וברש''י וז''ל כלומר עון קטן שבידך, זה יכול לומר לו טול אתה עון גדול שבידך, הלכך אין יכולין להוכיח שכולן חוטאים עכ''ל
ומבואר שבכל פעם שמישהו מוכיח הלא יאמר לו גם אתה יש לך עון אחר, ולכאורה לפי''ז בטלה חיוב וענין להוכיח חבירו שהרי ר' טרפון כבר תמה תמיהני אם יש בדור הזה וכו'
שהרי במקום שבלא''ה אין דבריו נשמעין ליכא חיוב הוכחה?
ברור שיש דין הוכחה גם היום כדאיתא במשנה ברורה קנ"ו סק"ד וכן הובא בשו"ע תר"ח סעי' ב' אלא שצ"ב הגמ' בערכין.
 
שו"ת להורות נתן חלק י סימן יט (יעוי"ש כל התשובה בענין ד' החזו"א שאין דין מומר בגלל שאין מי שיודע להוכיח שאי"ז כפשוטו אלא לחומרא)
עיין שו"ת מהר"ם שיק (או"ח סי' ל"ג) שהאריך בדין תוכחה עיין שם, ולא עלתה על הדעת כלל שלא תהא מצוות תוכחה בזמן הזה משום שתמה אני אם יש היודע להוכיח. ושוב ראיתי בשו"ת מנחת יצחק (ח"ד סי' ע"ט) שהביא מס' משכיל אל דל להג"ר הלל מקאלאמיי ז"ל (ח"ב כלל ג' פרט ד') שכתב, התורה אמרה הוכח תוכיח אפילו מאה פעמים, ואי משום שהאמת נעדרת ותמה אני אם יש בדור הזה מי שמקבל תוכחה, נשבע אני בשמו הגדול שאין כוונת מימרא זו כפשוטה, דא"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו ח"ו, ותלי"ת לא אלמן ישראל מאלקיו בכל דור ודור, והלא קיי"ל אין הולכין בפקוח נפש אחר הרוב ומכל שכן להצלת נפשות להביאם לחיי עולם, ונוסף ע"ז דכמה וכמה שהמה כשוגגים ואנוסים וכתנוק הנשבה בין הנכרים. וגם הביא משו"ת זכרון יהודה מהדורא תנינא (סי' פ"ח) שהמלמד זכות במיעוט תוכחה מפני המאמר תמה אני וכו', תפוג תורה ח"ו עיין שם שהאריך. הרי דפשוט דנוהג דין תוכחה גם בזמן הזה, וכמבואר ברמב"ם ושו"ע הנ"ל. ובשו"ת מנחת יצחק שם הביא מס' אבודרהם (ברכת המצוות ומשפטיהם עמוד כ') שכתב "על הוכחת חבירו נמי לא מברך, דהא אמרינן (ערכין טז ב) תמה אני אם יש בדור הזה מי שראוי להוכיח ומי שמקבל תוכחה". ולא מהני טעם זה אלא לפוטרו מברכה, דשמא אינו עושה את המצוה בשלימות שאינו יודע להוכיח, אבל אין זה פוטרו מעשיית המצוה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון