קדושים האם ערלה הוא מצוה שמתן שכרה בצידה (1 צופה)

[נהנה מקושיא טובה]

נתעוררתי לדון במה דכתיב וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים וכו' ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו [יט כה] וברש''י המצוה הזאת שתשמרו תהיה להוסיף לכם תבואתו שבשכרה אני מברך לכם פירות הנטיעה, היה ר' עקיבא אומר דברי תורה כנגד יצר הרע שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים אני מצטער בו חנם, לפיכך נאמר להוסיף לכם תבואתו עכ''ל
ובפשוטו נראה דהתורה בא ליתן שכר על שמירת מ''ע דערלה שיוסיף לו בשנה החמישית כנגד שאר השנים שהיה אסור באכילה, ולכאורה לפי''ז הו''ל מ''ע שמתן שכרה בצידה שבי''ד אין כופין עליה, ויל''ב האם אכן מצינו דעל ערלה אין בי''ד כופין עליה
ובאמת דהיה מקום לדון בדברי רש''י דהתחיל וז''ל המצוה הזאת שתשמרו תהיה להוסיף לכם תבואתו ''שבשכרה'' אני מברך לכם פירות הנטיעה
ורש''י מסיים וז''ל היה ר' עקיבא אומר דברי תורה כנגד יצר הרע שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים אני מצטער בו חנם, לפיכך נאמר להוסיף לכם תבואתו עכ''ל, ומשמע שאי''ז בא בעבור שכר המצוה, אלא אם יצטער ויחשוב שעל חנם אני טרח הקב''ה מבטיחו שיתן לו בשנה החמישית תבואה מרובה, אבל אי''ז בשכר המצוה
[ואכן יש לדון לגבי וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית אי הוי מ''ע דמתן שכרה בצידה]

 

[נהנה מקושיא טובה]

כל הנ''ל טעות הם בידי שהרי בערלה יש גם לאו ערלים לא יאכל
וא''כ הלא כתבו התוב' בב''ב דף ח לגבי צדקה דשפיר כופין כיון דאית ביה גם לאו
ויש לחפש אי יש חולק על התוס' וישאר הנידון

 

[נהנה מקושיא טובה]

שוב ראיתי כאן במצורף למטה בדברי החת''ס דרק לגבי צדקה כיון שיש בה חיסור ממון עניים כופין על צדקה שיש בה לאו אבל בשאר דברים אין כופין גם כשיש לאו שוב הדרא הנידון לדוכתיה