בבא מציעא האם רוב נקרא ספק- קושיא מנגעים

[ממגד שמים]

ידוע מאוד השיטה בב"מ ו שרוב עדיין נקרא ספק ול"ח עשירי ודאי והאריכו בזה רעק"א בשו"ת וכו'
והנה בנגעים פרק ה' מבואר שמחליט הכהן רק נגע שבודאי יש בו סימן טומאה ולא מספק , ויליף לה וטימא אותו- את הודאי ולא את הספק
ומקשים א"כ למה בספק שיער לבן קדם לבהרת מטמאינן כרבנן, וסו"ס מידי ספק לא נפיק?
וראיתי בספר הנפלא ! משנת טהרות בשם השערי יושר, שבהיות וכ' הראשונים שטעם חכ' הוא שרוב הפעמים הבהרת נהפכת ורק אח"כ השיער, א"כ ל"ה ספק.
וצ"ע כאמור .
ורציתי לדחוק ולחלק בין רובא דאיתא קמן ואילו ליתא קמן כן נחשב ודאי.
אך מה נעשה שרוב מניין ובנין ס"ל שרובא דאיתא עדיף והדק"ל וצ"ע.

 

[בן אליהו]

רוב לא נקרא ספק. רוב מהווה הכרעה של הספק אבל לא הכרעה אובייקטיבית אלא הצורה הסובייקטיבית על פיה אנו מתבוננים על המציאות. החידוש של עשירי ודאי ולא ספק בא לומר שבמעשר בהמה צריך בירור אובייקטיבי. אך כל זה במעשר בהמה בפרשת נגעים לא התחדש חידוש זה ולכן רוב מכריע את הספק