האמנם "מספיק להיות יהודי פשוט"?! (1 צופה)

[נדיב לב]

המשפט השגור בפי עמך ישראל על זמריהם- "מספיק להיות יהודי פשוט"! זה נכון? זה מוסכם?

האם קיים לזה מקור בדברי חז"ל? האם זה נכון שיהודי צריך להסתפק בעצם יהדותו הפשוטה, ולא להגיע לדרגות של צדיק* או לכה"פ לשאוף להגיע לשלבים גבוהים בסולם הדרגות, מאשר להתהדר במצבו הנוכחי. האם ספר מסילת ישרים מיועד בדווקא לאנשים עם קפיצת הדרך והמדרגות?

ואולי בזהירות אנסה לגעת בשאלה רגישה, האם המשפט הזה הוא תוצאה של גישה שמעבר למתרס?
הלא אם נצמד למשמעות המילה 'פשוט' - שהוא כינוי לכל דבר שאינו מורכב מכמה חלקים שונים אלא פרט אחיד, אז בנוגע לענייננו איזה חלק חסר ליהודי הפשוט? אם התשובה - שאין הכינוי המודבק ליהודי הפשוט בא לדרוש בחסרונו אלא אדרבה בזכותו כאומר - 'שלם באמונתו בלא פקפוק וחלקים מורכבים ונפסדים', ניחא ומעולה. אבל על פניו זה הסבר שלא באמת משקף את המסר והכוונה במשפט הזה.

כמובן אני לא מפנה את שאלתי "ליהודים הפשוטים" שמקיימים מצוות רבם, וכמו שכתב אחד - "מספיק לי להיות יהודי פשוט של רבינו!"

אין יהודי פשוט, יש יהודי שפשוט לו - שלא להסתפק במדרגתו הנוכחית, ובשאיפתו המתמדת הוא מעפיל בשלבי רום הסולם עד שנפשו הפשוטה מתרוממת גבוה מעל גבוה.

אגב, שאלה שפחות קשורה למהות הדיון, אבל מי יכול לספק אינפורמציה על הדמות או הספר שטבע את המשפט הזה לראשונה [תופתעו אבל בטח לא ליפא שמעלצר:)] ומיהו הראשון שהחדיר אותו לתודעת עמך ישראל?

בהקשר לזה אפשר גם לשאול הפוך, על מה שרווח בזמנינו אצל חלק מעמך ישראל לפנות לכל יהודי בכינוי 'צדיק' - 'צדיק תוריד אותי בצומת הבאה'... 'צדיק יש כאן תור'.. "צדיק בא לעיר".. מי הכניס את זה לציבור ובאיזו תקופה?

*כתב מרן החזון איש [ספר אמונה ובטחון פרק א אות ט]
כאשר זכה שכל האדם לראות אמתת מציאותו ית' מיד נכנס בו שמחת גיל אין קץ, ונשמתו נעימה עליו, והדמיון משלים עם השכל לחזות בנועם ד', וכל תענוגי בשרים חמקו עברו, ונפשו העדינה מתעטפת בקדושה וכאילו פירשה מגוף העכור ומשוממת בשמי שמים: ובהעלות האדם בערכי קדש אלו, נגלה לפניו עולם חדש, כי אפשר לאדם בעולם הזה להיות כמלאך לרגעים, וליהנות מזיו הקדש, וכל תענוגי עולם הזה כאפס נגד ענג של דביקות האדם ליוצרו ית': הכח הטמיר הלזה הוא אחד מכחות הטמירים שנתן היוצר בנשמת האדם, וכח זה מעיד על קשר הגבר ליוצר כל היצורים, ואשר נברא לעבוד את בוראו ולדבקה בו:

 

[בד קודש]

*כתב מרן החזון איש [ספר אמונה ובטחון פרק א אות ט]
כאשר זכה שכל האדם לראות אמתת מציאותו ית' מיד נכנס בו שמחת גיל אין קץ, ונשמתו נעימה עליו, והדמיון משלים עם השכל לחזות בנועם ד', וכל תענוגי בשרים חמקו עברו, ונפשו העדינה מתעטפת בקדושה וכאילו פירשה מגוף העכור ומשוממת בשמי שמים: ובהעלות האדם בערכי קדש אלו, נגלה לפניו עולם חדש, כי אפשר לאדם בעולם הזה להיות כמלאך לרגעים, וליהנות מזיו הקדש, וכל תענוגי עולם הזה כאפס נגד ענג של דביקות האדם ליוצרו ית': הכח הטמיר הלזה הוא אחד מכחות הטמירים שנתן היוצר בנשמת האדם, וכח זה מעיד על קשר הגבר ליוצר כל היצורים, ואשר נברא לעבוד את בוראו ולדבקה בו:

אין יהודי פשוט, יש יהודי שפשוט לו - שלא להסתפק במדרגתו הנוכחית, ובשאיפתו המתמדת הוא מעפיל בשלבי רום הסולם עד שנפשו הפשוטה מתרוממת גבוה מעל גבוה.

לחץ כדי לכווץ...

אינני יודע כוונתו של מר מהי, האם להצדיק בדברים אלו את היהודי הפשוט או שמא לדרוש את השאיפה לגדלות דווקא.
אבל החזו"א עצמו באיגרות (אינני זוכר את המקור המדוייק) כותב בלשון חריפה מאד כי השאיפה צריכה להיות קיצונית. הוא כותב כי מי שמרשה לעצמו להסתפק בבינוניות גם פחות מזה הוא לא יצא, כי השאיפה תמיד תהיה גבוהה יותר מהתוצאה הסופית.
כמדומני שהנוסח שלו הוא להיות קנאי בשאיפה!

 

[נדיב לב]

אינני יודע כוונתו של מר מהי, האם להצדיק בדברים אלו את היהודי הפשוט או שמא לדרוש את השאיפה לגדלות דווקא.

לחץ כדי לכווץ...

כמובן ציטוט דברי החזו"א באו לתמוך ברישא של דבריי. (אם כי הייתי צריך יותר להדגיש).
וזה ברור שלא שייך להגיע לדרגת "מלאך לרגעים", בלי עבודה מתמדת והשתוקקות לגדול ולצמוח.
"ובהעלות האדם בערכי קדש אלו, נגלה לפניו עולם חדש, כי אפשר לאדם בעולם הזה להיות כמלאך לרגעים, וליהנות מזיו הקדש, וכל תענוגי עולם הזה כאפס נגד ענג של דביקות האדם ליוצרו ית'".

 

[חיים ש]

כמובן אני לא מפנה את שאלתי "ליהודים הפשוטים" שמקיימים מצוות רבם, וכמו שכתב אחד - "מספיק לי להיות יהודי פשוט של רבינו!"

לחץ כדי לכווץ...

אם הוא מתכוון לברסלב - הוא טועה ובגדול,
שכן ידוע בברסלב שצריך להעפיל להכי גבוה ולא ליפול מהכי נמוך.

 

[בד קודש]

"כשם שהפשטות והאמת הם שמות נרדפות, כן הקיצוניות 3 והגדלות שמות נרדפות. הקיצוניות היא ההשתלמות של הנושא .
הדוגל בהבינוניות ומואס בקיצוניות, חלקו עם הזייפנים או עם חדלי תבונה. אם אין קיצוניות אין שלמות ,ואם אין שלמות אין התחלה...
רגילים אנחנו לשמוע בחוגים ידועים כמכריזים על עצמם שאין חלקם בין הקיצונים, ומשאירים בכל זה לעצמם זכות ישראלי נאמן באמונה מספקת לתורה וד"ת.
ומרשים אנחנו לעצמנו להגיד מנקודת משפט, כמו שאין באוהבי חכמה אהבה למיעוטה ושנאה לרב חכמתה, כן אין באוהבי תורה ומצוה אהבה לאמצעיות ושנאה לקיצוניות.
כל יסודי האמונה, י"ג העיקרים והמסתעפים, המה תמיד בסתירה נמרצה עם המושכלות הקלות ושטף החיים המפותחות
תחת השמש. והכרתם הבהירה והמתורצת והמושיטה דווקנות יתרה באמונתם, היא נועם הקיצוניות .
ואלה המעידים על עצמם שלא טעמו מתק הקיצוניות, מעידים יחד עם זה שהם חדלי אמונה בעיקרי הדת לפי כח עיוני ורגש נפשי, רק בחבלי יחוס-מה הם מתיחסים אליה.
והקיצונים, לעומק נפשם, בכל רצון היותר כביר לחמלה על חדלי הקצה, לא ירחשו כבוד ויקר לאלה מתנגדיהם. והתהום המפסיק ביניהם, כאשר נפגש במעשים ממשיים המחוללות בהכרח טבען מריבות וקטטות, יוסיף את הקרע לאין מרפא. הבינוניות שיש לה זכות הקיום, היא מדת הבינונים האוהבים את הקיצונות ושואפים אליה בכל משאת נפשם, ומחנכים את צאצאיהם לפסגת הקיצונות. אבל מה עלובה הבינונית הסואנת בוז לקיצונות . חובת חינוכנו לקיצונות!
...אמנם, לרוח הרותח בלב הנוער, לא יבצר להוציא משפט מרותח על האישים הפרטיים של המתעוללים, ובמדת ההפרזה. אך התפתחות הנוער לאהבת תורה באמת, הדרושה להתפעלות נפשי ונעימות שמימי, לא יתן לתת מעצורים על דרך החיים המוליכים ליושבים בעטרות ונהנים מזיו. אלה המכוננים בתי חינוך ממוצעים, לא הצליחו, בשביל הזיוף שיש באמצעיות, ולב משכיל הולך ומזניח את הזיוף. החינוך שלהם נותן את הצדק להחניך לפנות עורף להחוקים המושלכים עליו שלא לרצונו, ולהאמונות המעיקות לבו נגד זרם החיים, ואת סוד הקיצונות גזלו ממנו, בהתעולל בה גם הוריו ומוריו" (חזון איש, קובץ אגרות ח"ג אגרת סא.)

לחץ כדי לכווץ...

 

[דרור יקרא]

כל יהודי פשוט הוא צדיק !!!
כי אם הוא מקיים כל מצוות דאורייתא ומצוות דרבנן
אז הוא צדיק
ואלו דברים פשוטים ולפלא שיש שחושבים אחרת
הקב"ה אמר בדיוק מה הוא רוצה שנעשה בתורה ובחז"ל
רוב האנשים מהציבור החרדי מקיימים זאת
הרי הם צדיקים

ובזה יש להבחין בין מידת החסידות להידור והנהגות טובות
שבזה אפשר להשקיע
אבל זה לא אומר שמי לא עושה כן אינו צדיק

אין לשכוח שלפי ההלכה, מי שמקיים את מצוות עשה ונזהר ממצוות לא תעשה, גם אם לא מהדר או לא עוסק בפרישות מיוחדת – נחשב צדיק גמור.

 

[חיים ש]

בהקשר לזה אפשר גם לשאול הפוך, על מה שרווח בזמנינו אצל חלק מעמך ישראל לפנות לכל יהודי בכינוי 'צדיק' - 'צדיק תוריד אותי בצומת הבאה'... 'צדיק יש כאן תור'.. "צדיק בא לעיר".. מי הכניס את זה לציבור ובאיזו תקופה?

לחץ כדי לכווץ...

רבי יעקב גלינסקי מביא סיפור כזה על אחד מגדולי דורות שלפני כמה דורות, ושכחתי את שמו,

 

[בד קודש]

כל יהודי פשוט הוא צדיק !!!
כי אם הוא מקיים כל מצוות דאורייתא ומצוות דרבנן
אז הוא צדיק
ואלו דברים פשוטים ולפלא שיש שחושבים אחרת
הקב"ה אמר בדיוק מה הוא רוצה שנעשה בתורה ובחז"ל
רוב האנשים מהציבור החרדי מקיימים זאת
הרי הם צדיקים

ובזה יש להבחין בין מידת החסידות להידור והנהגות טובות
שבזה אפשר להשקיע
אבל זה לא אומר שמי לא עושה כן אינו צדיק

אין לשכוח שלפי ההלכה, מי שמקיים את מצוות עשה ונזהר ממצוות לא תעשה, גם אם לא מהדר או לא עוסק בפרישות מיוחדת – נחשב צדיק גמור.

לחץ כדי לכווץ...

אם לא תשאף להיות גנרל, גם חייל פשוט לא תהיה.
אין דבר כזה יהודי ששואף ורוצה לקיים "רק" את תרי"ג מצוות כפשוטן,
ולהישאר כך לאורך ימים.

יש עליות וירידות לכולם,
ומי שלא שואף לגבוה,
יורד ויורד ויורד... רח"ל.

 

[דרור יקרא]

אם לא תשאף להיות גנרל, גם חייל פשוט לא תהיה.
אין דבר כזה יהודי ששואף ורוצה לקיים "רק" את תרי"ג מצוות כפשוטן,
ולהישאר כך לאורך ימים.

יש עליות וירידות לכולם,
ומי שלא שואף לגבוה,
יורד ויורד ויורד... רח"ל.

לחץ כדי לכווץ...

מבחינה הלכתית הוא צדיק.
אתה לא מסכים ?

 

[חיים ש]

כל יהודי פשוט הוא צדיק !!!

לחץ כדי לכווץ...

השאלה לא הייתה על כל יהודי, השאלה אם צריך להסתפק בזה, וכמ"ש

"מספיק להיות יהודי פשוט"!

לחץ כדי לכווץ...

או לשאוף ליותר,
ועתה ראיתי שהרב @בד קודש ענה לך, וכל מילה - פנינה!

 

[הצעיר שבחבורה]

רוב האנשים מהציבור החרדי מקיימים זאת

לחץ כדי לכווץ...

הלוואי!

מקובל בשם החזו"א דאין חיוב להגיע מי שהוזמן לסעודת ברית בזמננו, כי כמעט ואין בנמצא מי שיטול ידים כדין.

 

[דרור יקרא]

הלוואי!

מקובל בשם החזו"א דאין חיוב להגיע מי שהוזמן לסעודת ברית בזמננו, כי כמעט ואין בנמצא מי שיטול ידים כדין.

לחץ כדי לכווץ...

איני מה יודע מה אתה סח
מעודי לא נתקלתי באדם שאינו נוטל ידיים עפ"י הלכה,
אולי אתה מתכוון שצריך להחמיר כל החומרות של בעלי הנפש ??.

 

[בד קודש]

איני מה יודע מה אתה סח
מעודי לא נתקלתי באדם שאינו נוטל ידיים עפ"י הלכה,
אולי אתה מתכוון שצריך להחמיר כל החומרות של בעלי הנפש ??.

לחץ כדי לכווץ...

עיין בפרק שני מידיים, ובשו"ע ובמשנ"ב...
כשלמדתי את זה, חלחלה אחזתני, לראות איפה אני ואיפה ההלכה...
פרטים על גבי פרטים,
האם מותר לחבר הידיים לפני הניגוב, האם חייבים ליטול פעמיים, כל הנושא של חציצה,
ועדיין לא התחלנו...

מעשה מפורסם, איני יודע עד כמה מוסמך, שהחזו"א היה בשמחה והראה להגר"מ גריינמן כי כל מי שנטל ידיים, לא עשה זאת על פי ההלכה.

 

[הנעור בלילה]

אשריכם שאתם כבר בדרגות גבוהות כ"כ שפשיטות היא למטה מהשגותכם.
אבל נראה שלא התחלתם להבין מה זה פשיטות ומה זה תמימות.
ואבאר בעיני העולם 'תם' הוא אחד כזה שלא מבין עניין נעבך.
אבל באמת התם הוא יותר חכם ומבין מכל החכמים בעיני עצמם שמבזים אותו.
וההבדל בין תם לחכם הוא שהתם מעריך את מה שיש לו ולא עסוק כל היום במרדף בלתי פוסק אחרי הרוח.
והרוצה להבין באמת רזים נפלאים אלו יעיין במעשה מהתם הקדוש בסיפורי מעשיות.

 

[חיים ש]

מעודי לא נתקלתי באדם שאינו נוטל ידיים עפ"י הלכה,

לחץ כדי לכווץ...

אולי תשמע את כל הסיפור ותבין,
(ייתכן שאיני זוכר את כל פרטיו)
מישהו ניגש לחזו"א ושאלו על סעודת ברית אם חייב להשתתף בה, (איני זוכר את צדדי הספק),
ענה לו החזו"א: אינך חייב להשתתף שם, כי יש שם אנשים שאינם מהוגנים, ועם אנשים כאלו אינך חייב להסב,
שאלו האיש: למה הרבי אומר כך? אני מכיר היטב את המשפחה וכולם יראי שמים?
ענה לו החזו"א: שרוב האנשים אינם נוטלים ידיהם כראוי, ולכן הם נקראים אנשים שאינם מהוגנים.

מעשה מפורסם, איני יודע עד כמה מוסמך, שהחזו"א היה בשמחה והראה להגר"מ גריינמן כי כל מי שנטל ידיים, לא עשה זאת על פי ההלכה.

לחץ כדי לכווץ...

מסופר שפעם היה החזו"א בסעודה, וקודם נטילת ידיים נעמד להסתכל ליד הברז, ואף אחד לא ידע כוונתו,
לאחר שכולם נטלו אמר: רק אחד נטל ידיו כהלכה, ואמרו שהוא היה אחד מקורביו (לא זוכר אם אמר את שמו)
בא וראה כמה נורא ענין "קל" זה.