בהעלותך האנוכי הריתי את העם הזה - ביאור הטענה (1 צופה)

[אחד יחיד]

מה פשר שאלת משה "האנוכי הריתי את העם הזה" וכו', וכי אם היה משה אביו והורהו של העם, היה נפתר העניין והיה בכוחו להעניק להם את מה שאין בכוחו להעניק להם כעת?

הספורנו מסביר כך: "הנה האב יוכל להנהיג את בניו, אף על פי שהם חלוקי הדעות, וזה כי כולם חושבים אותו לאוהב, שישתדל בכל כחו להיטיב להם…"; כלומר, כאשר הוראות הנהגה או דברי מוסר ותוכחה באים מאדם שאין ספק באהבתו, הדברים נשמעים הרבה יותר, אך אומר משה, מאחר שאינני אביהם, הדברים קשים הרבה יותר.

ורעיון דומה מצאנו במסכת אבות, א, יב, שם נאמר "הוי מתלמידיו של אהרן… אוהב את הבריות, ומקרבן לתורה" – רק אם מראים אהבה כלפי אדם, רק אז ניתן לשנותם ולהביאם לתורה, וכפי שמסביר שם התפארת ישראל, "שכשתוכיחם, תחוס על כבודם, לא בזעף וקצף, כי אם בדברי ריצוי וחסד, כאב רחמן לבניו, כי רק על ידי זה תקרבן לתורה, דאין אדם שומע עצת שונאו, רק עצת אוהבו".

[באופן אחר מסביר הגאון ר' חיים שמואלביץ (בקובץ שיחות מוסר תשל"ב – כוח האמונה והביטחון): כוח ההורה לפרנס את ילדיו, גדול יותר מהכוח שיש לאדם אחר, וניסכים בו כוחות שאין באדם אחר שאינו ההורה, עיין שם היסוד בהרחבה].

 

[בצ"ל]

וע"ד הפשט, מליצה היא.

 

[הצעיר שבחבורה]

מה פשר שאלת משה "האנוכי הריתי את העם הזה" וכו', וכי אם היה משה אביו והורהו של העם, היה נפתר העניין והיה בכוחו להעניק להם את מה שאין בכוחו להעניק להם כעת?

לחץ כדי לכווץ...

וע"ד הפשט, מליצה היא.

לחץ כדי לכווץ...

לדעתי, ע"ד הפשט.

למה זה תשית את משא העם הזה עלי, וכי אביהם אנכי או אמם?
אילו היה אביהם היה מוטל עליו להתאמץ, ועכשיו שאינו אביהם "לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָ֙ לְעַבְדֶּ֔ךָ וְלָ֛מָּה לֹא־מָצָ֥תִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ לָשׂ֗וּם אֶת־מַשָּׂ֛א כׇּל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עָלָֽי"
טענת מאין לי בשר אכן תהיה נכונה גם אילו היה אביהם, אלא שזה היה מוטל עליו להתאמץ כפי יכולתו, והיה משא העם עליו.

 

[הצעיר שבחבורה]

ועד"ז כתב המלבי"ם

ועז"א ובעיני משה רע, כי חשש שעי"כ ירד ממדרגתו הרוחנית, וע"ז בא להתלונן על מה ששם ה' משא כל העם עליו שהוא ישפיע להם לחם ופרנסה, שזה אינו מוטל עליו כלל יען היותו אליהם במדרגת המלמד אל התלמיד שלא הוטל עליו לפרנסו שזה חיוב של האב לא של המלמד,
ר"ל אף שאנכי ילדתיהו כי כל המלמד את בן חברו תורה כאלו ילדו ומצד זה חויבתי ללמד דעת ושכל וחכמה, אבל וכי אנכי הריתי אותם שאהיה כאב ואם שמחויבים לכלכלם גם בלחם ובשר, עד כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האומן את היונק שהוא מחויב לפרנסו גם במזונותיו וזה אינו מוטל עלי כלל.

ובטענת מאין לי בשר ביאר המלבי"ם עפ"י דרכו

עתה הוסיף טענה שניה שגם אם היה מוטל עלי לפרנסם מאין לי בשר לתת לכל העם הזה, הלא אני לפי מדרגתי הרוחנית אי אפשר כלל שאשפיע להם בשר שהוא מזון גשמי שבזה ארד ממדרגתי כמו בבן המלך הנ"ל אם היה מתעסק בעבודת האדמה. ואם תרצה למלאות שאלתם בבשר בהכרח לבחור מנהיג אחר תחתי אשר ינהגם בענין הטבעי ולפי שפלת מדרגתו יהיה בכחו להשפיע להם בשר, ומה זאת כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה שזה אין בכחי ועל אופן זה שאשפיע להם מזון גשמי לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם כי באופן זה צריך לבחור עוד מנהיג שיהיה שפל ממני במדרגה והוא יוכל להשפיע בשר:​

 

[אחד יחיד]

ווארט של ר' ירוחם על הפסוק הזה:

יח' בסיון יום הסתלקותו של מרנא המשגיח רבינו ירוחם ממיר זיע"א

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il