חידה חופשית הבדל בין ארץ לאדמה (1 צופה)

[עמוסיך]

יש הבדל בין ארץ לאדמה, מהו ומהן המקורות?

 

[הרב הירושלמי]

מדרש משלי:
אמר רבי אלכסנדרי מהו בתבל ארצו, מכאן אתה למד שעשרה שמות יש לארץ, ארץ אדמה חרבה יבשה ארקא תבל חלד ראשית גיא שדה. ארץ שבני אדם רצין בה, אדמה שממנה נברא אדם הראשון .... (פרשה ט)

לקח טוב:
ארבע שמות לאדמה, כנגד ד' תקופות, ארץ, תקופת ניסן מריצה הפירות, תבל, תקופת תמוז מתבלת הפירות, אדמה תקופת תשרי עושין בולין של אדמה, ארקא תקופת טבת מריקה הפירות. (בראשית ב ז)

מהר"ל:
והפרש יש בין ארץ ואדמה, כי אדמה נקראת אף אחר שנתלש קצת מן הארץ, כמו העפר שנקרא עפר אחר שנתלש, אבל ארץ נקראת רק כל הארץ ביחד, אשר כלל הארץ יש לה קיום... (נתיב העבודה פרק יז)

הכתב והקבלה:
על הארץ - ההבדל בין מלת ארץ לאדמה הוא להגר"א בכוונת המדבר, אם ירצה לרמוז על אדמת עפר לעבוד אותה או על הפירות אז יאמר אדמה, וכאשר ירצה לדבר על מדתה יאמר ארץ, או כלל העולם או ארץ ישראל בפרטות, לכן אמרו רבותינו על פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה, שהמכוון על הפירות הצומחות מן האדמה שנזרעה ונעבדה, חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ, מפני שלשבעת המינים מיוחדת להם ארץ ישראל... (בראשית ב ה)
עפר מן האדמה - עפר הוא עפר תיחוח, אדמה היא אדמת סלע הקשה... (שם שם ז)
על האדמה - מכאן ילפינן שהמצות נוהגות אף בחוץ לארץ, כי אם על הארץ לבדו שהזכיר מקודם ידבר, על האדמה מיותר, דהוי ליה למימר אשר אתם חיים עליה... הנה הניחו על ארץ ישראל בפרט שם ארץ, ועל חוץ לארץ שם אדמה... ואפשר להטעים קצת הנחת שם אדמה על חוצה לארץ כי אדמה שרשו דם, מענין דומיה ושקיטה והעדר תנועה... והאדמה עצמה רוצה לומר החלק העפריי שבארץ המורכב מחול ועפר אין בו כח צמיחה כל עיקר, שהיא רק מעלה צמחים והיא עצמה אינה צומחת, הנה על שם איכותה שהיא דוממה ושוקטת בהעדר תנועת מעשה הצמיחה נקרא אדמה, לכן מקבלי התורה האלקית כשהם יושבים בשאר הארצות הם נמנעים מלקיים מצוות התלויות בארץ, נקראת אצלם אדמה, כי הם עליה יושבי דומה נעדרי התנועה במעשי המצוות. ודע דשם ארץ שרשו רץ, לשון רציצה כמו ותרץ את גלגלתו, וגשם הארץ כשאנו מסלקים ממנו חלק המים שבו, כגון הימים והנהרות המשלימים כדוריות הארץ, אז ישאר צורת החלק העפריי שבו כגשם מרוצץ כולו בקעים וחללים, כי בלבד על ידי הצירוף עם חלק המים הממלא הבקעים ההם נתהוה לו צורת כדור, ועל שם כך נקרא ארץ בתוספת א' כשם אצבע אגרוף אזרוע... ולי נראה שהונח על כדור הארץ שם ארץ על שם ריצתה ותנועתה לסבב את השמש תמיד, כאשר הסכימו כל החוקרים האחרונים, והיא דעת רבותינו גם כן... והונח על כדור הארץ בכלל שם ארץ על שם שיושביה הם בעלי בחירה ורצון, כי האדם להיותו התכלית העיקרי בבריאה והמובחר שבכל העולמות בין בעליונים בין בתחתונים, כי כל הברואים שתחתיו כבהמות וחיות אין פעולתם בבחירה ורצון, כי כל מעשיהם אינם רק כפי כח הטבעי שבהם, וכן העליונים... והשתא דאתינן להכי יש מקום להבין מעט טעם הנחת שם ארץ על ארץ ישראל בפרט, כי רק היא למעלת קדושתה מכשרת את יושביה לעשות רצון נותן התורה בקיום כל מצותיו, ולזה לא נמנעו רבותינו לומר ארץ זו ארץ ישראל, ארץ זו דברי תורה, ארץ זה בית המקדש, כי כל אלה ביחס קדושה אחת עומדים, להיותם אמצעיים לעשות רצונו ית' בשמירת מצותיו... (דברים יב א)

 

[עמוסיך]

לכן אמרו רבותינו על פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה

לחץ כדי לכווץ...

הפצצת הרב!
אך זה שישנם סוגי אדמה ארצות, רקיעים, כדור הארץ וכו' לא דיברנו, זה ברור.
השאלה היא מה ההבדל - ואכן הבאת כמה מקורות, אך רק מהר"ל וגר"א עמדו על ההבדל בין ארץ לאדמה [לא עפר ועוד].
בכל אופן כוונתי הייתה המקור הקדום לכך - והוא אכן יצר נפק"מ בדומה לגר"א

 

[הרב הירושלמי]

מה הכוונה המקור הקדום? מי שהבאתי מוכחים מהפסוקים פחות או יותר שיש שאדמה וארץ שונים

מלבי"ם:
שזה ההבדל בין בארץ ובין באדמה, שהאדמה הוא על הארץ ומציין שנמצא על שטח הגלוי באדמה לא טמון, שעל זה היה לו לומר בארץ. (דברים כא א)

ותבקע האדמה - העליון, והארץ הוא הכדור עצמו. (במדבר טז לא)

ההבדל בין ארץ ובין אדמה הוא, מה שארץ כולל כל כדור הארץ גם בעומקו ועביו, ואדמה מציין לרוב רק האדמה שלמעלה לא העומק עד התהום... שם ארץ יבא גם על ציון המורד והשפל, שכדור הארץ הוא השפל מכל, לזה יציינו בו מדרגת השפלות ובא גם על ציון הארציות והחומריות... (הכרמל)

העמק דבר:
רמש האדמה - שההבדל בין ארץ לאדמה, דארץ הוא כלל שבו נכלל מקום ישוב היבשה וגם מקום נהרות ואגמים, מה שאינו כן אדמה הוא דווקא יבשה... (שם שם כה)

חרבו פני האדמה - הארץ כולל יותר מאדמה... (שם ח יג)

 

[עמוסיך]

מה הכוונה המקור הקדום? מי שהבאתי מוכחים מהפסוקים פחות או יותר שיש שאדמה וארץ שונים

מלבי"ם:
שזה ההבדל בין בארץ ובין באדמה, שהאדמה הוא על הארץ ומציין שנמצא על שטח הגלוי באדמה לא טמון, שעל זה היה לו לומר בארץ. (דברים כא א)

לחץ כדי לכווץ...

אכן יישר כח.
התכוונתי להבדל שונה [אפילו הפוך...]
רמז - קשור למבול

 

[הרב הירושלמי]

וַֽ֠יְהִי בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ־מֵא֜וֹת שָׁנָ֗ה בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ חָֽרְב֥וּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֣ל הָאָ֑רֶץ וַיָּ֤סַר נֹ֨חַ֙ אֶת־מִכְסֵ֣ה הַתֵּבָ֔ה וַיַּ֕רְא וְהִנֵּ֥ה חָֽרְב֖וּ פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃
כִּי֩ לְיָמִ֨ים ע֜וֹד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־הָאָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּמָחִ֗יתִי אֶֽת־כׇּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃
וַיִּ֜מַח אֶֽת־כׇּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה מֵאָדָ֤ם עַד־בְּהֵמָה֙ עַד־רֶ֨מֶשׂ֙ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּמָּח֖וּ מִן־הָאָ֑רֶץ וַיִּשָּׁ֧אֶר אַךְ־נֹ֛חַ וַֽאֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָֽה׃

 

[עמוסיך]

וַֽ֠יְהִי בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ־מֵא֜וֹת שָׁנָ֗ה בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ חָֽרְב֥וּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֣ל הָאָ֑רֶץ וַיָּ֤סַר נֹ֨חַ֙ אֶת־מִכְסֵ֣ה הַתֵּבָ֔ה וַיַּ֕רְא וְהִנֵּ֥ה חָֽרְב֖וּ פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃
כִּי֩ לְיָמִ֨ים ע֜וֹד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־הָאָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּמָחִ֗יתִי אֶֽת־כׇּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃
וַיִּ֜מַח אֶֽת־כׇּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה מֵאָדָ֤ם עַד־בְּהֵמָה֙ עַד־רֶ֨מֶשׂ֙ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּמָּח֖וּ מִן־הָאָ֑רֶץ וַיִּשָּׁ֧אֶר אַךְ־נֹ֛חַ וַֽאֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָֽה׃

לחץ כדי לכווץ...

זה סיוע גדול לפירוש - בעצם לפיתרון

 

[הרב הירושלמי]

זה סיוע גדול לפירוש - בעצם לפיתרון

לחץ כדי לכווץ...

הייתי מגדיר אולי
שארץ = המרחב הכולל של העולם
אדמה = פני הקרקע עצמה, המקום שעליו חיים והולכים

 

[הרב הירושלמי]

בכל המקומות כתוב פני האדמה כי האדמה זה החול העפר והבוץ, הפנים שלה זה אומר החלק הלמעלה.
הארץ לעמות זאת זה לא בדיוק משהו פיזי שאפשר להחזיק ביד

 

[עמוסיך]

הייתי מגדיר אולי
שארץ = המרחב הכולל של העולם
אדמה = פני הקרקע עצמה, המקום שעליו חיים והולכים

לחץ כדי לכווץ...

היו אמנם שפירשו כך [כמדומה גם בחלק מה"גליונות" שהרב שלח...] אך לא כך הפירוש אליו התכוונתי

 

[עמוסיך]

בכל המקומות כתוב פני האדמה כי האדמה זה החול העפר והבוץ, הפנים שלה זה אומר החלק הלמעלה.
הארץ לעמות זאת זה לא בדיוק משהו פיזי שאפשר להחזיק ביד

לחץ כדי לכווץ...

זה כבר פירש

מלבי"ם: - שזה ההבדל בין בארץ ובין באדמה, שהאדמה הוא על הארץ

לחץ כדי לכווץ...

אך זה לא הפירוש הקדמון...

 

[עמוסיך]

התשובה היא: ארץ היא עד עומק ג' טפחים ומשם והילך זו אדמה. רש"י בראשית ו ג "הנני משחיתם את הארץ". "את הארץ עם הארץ, שאף שלשה טפחים של עומק המחרישה נמוחו ונטשטשו".
ומבאר השפת"ח "פירוש דג' טפחים בעומק נקרא ארץ ומכאן ואילך נקרא אדמה" וכו' (מהרש"ל).
אגב, ע"פ זה מהרש"ל (עמודי שלמה על הסמ"ג עשה כז) ביאר מה טעם מברכים ב"פ האדמה לעומת לחם שברכתו "המ"ל מן הארץ" מדוע לא מן האדמה עיי"ש.