מדרש משלי:
אמר רבי אלכסנדרי מהו בתבל ארצו, מכאן אתה למד שעשרה שמות יש לארץ, ארץ אדמה חרבה יבשה ארקא תבל חלד ראשית גיא שדה. ארץ שבני אדם רצין בה, אדמה שממנה נברא אדם הראשון .... (פרשה ט)
לקח טוב:
ארבע שמות לאדמה, כנגד ד' תקופות, ארץ, תקופת ניסן מריצה הפירות, תבל, תקופת תמוז מתבלת הפירות, אדמה תקופת תשרי עושין בולין של אדמה, ארקא תקופת טבת מריקה הפירות. (בראשית ב ז)
מהר"ל:
והפרש יש בין ארץ ואדמה, כי אדמה נקראת אף אחר שנתלש קצת מן הארץ, כמו העפר שנקרא עפר אחר שנתלש, אבל ארץ נקראת רק כל הארץ ביחד, אשר כלל הארץ יש לה קיום... (נתיב העבודה פרק יז)
הכתב והקבלה:
על הארץ - ההבדל בין מלת ארץ לאדמה הוא להגר"א בכוונת המדבר, אם ירצה לרמוז על אדמת עפר לעבוד אותה או על הפירות אז יאמר אדמה, וכאשר ירצה לדבר על מדתה יאמר ארץ, או כלל העולם או ארץ ישראל בפרטות, לכן אמרו רבותינו על פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה, שהמכוון על הפירות הצומחות מן האדמה שנזרעה ונעבדה, חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ, מפני שלשבעת המינים מיוחדת להם ארץ ישראל... (בראשית ב ה)
עפר מן האדמה - עפר הוא עפר תיחוח, אדמה היא אדמת סלע הקשה... (שם שם ז)
על האדמה - מכאן ילפינן שהמצות נוהגות אף בחוץ לארץ, כי אם על הארץ לבדו שהזכיר מקודם ידבר, על האדמה מיותר, דהוי ליה למימר אשר אתם חיים עליה... הנה הניחו על ארץ ישראל בפרט שם ארץ, ועל חוץ לארץ שם אדמה... ואפשר להטעים קצת הנחת שם אדמה על חוצה לארץ כי אדמה שרשו דם, מענין דומיה ושקיטה והעדר תנועה... והאדמה עצמה רוצה לומר החלק העפריי שבארץ המורכב מחול ועפר אין בו כח צמיחה כל עיקר, שהיא רק מעלה צמחים והיא עצמה אינה צומחת, הנה על שם איכותה שהיא דוממה ושוקטת בהעדר תנועת מעשה הצמיחה נקרא אדמה, לכן מקבלי התורה האלקית כשהם יושבים בשאר הארצות הם נמנעים מלקיים מצוות התלויות בארץ, נקראת אצלם אדמה, כי הם עליה יושבי דומה נעדרי התנועה במעשי המצוות. ודע דשם ארץ שרשו רץ, לשון רציצה כמו ותרץ את גלגלתו, וגשם הארץ כשאנו מסלקים ממנו חלק המים שבו, כגון הימים והנהרות המשלימים כדוריות הארץ, אז ישאר צורת החלק העפריי שבו כגשם מרוצץ כולו בקעים וחללים, כי בלבד על ידי הצירוף עם חלק המים הממלא הבקעים ההם נתהוה לו צורת כדור, ועל שם כך נקרא ארץ בתוספת א' כשם אצבע אגרוף אזרוע... ולי נראה שהונח על כדור הארץ שם ארץ על שם ריצתה ותנועתה לסבב את השמש תמיד, כאשר הסכימו כל החוקרים האחרונים, והיא דעת רבותינו גם כן... והונח על כדור הארץ בכלל שם ארץ על שם שיושביה הם בעלי בחירה ורצון, כי האדם להיותו התכלית העיקרי בבריאה והמובחר שבכל העולמות בין בעליונים בין בתחתונים, כי כל הברואים שתחתיו כבהמות וחיות אין פעולתם בבחירה ורצון, כי כל מעשיהם אינם רק כפי כח הטבעי שבהם, וכן העליונים... והשתא דאתינן להכי יש מקום להבין מעט טעם הנחת שם ארץ על ארץ ישראל בפרט, כי רק היא למעלת קדושתה מכשרת את יושביה לעשות רצון נותן התורה בקיום כל מצותיו, ולזה לא נמנעו רבותינו לומר ארץ זו ארץ ישראל, ארץ זו דברי תורה, ארץ זה בית המקדש, כי כל אלה ביחס קדושה אחת עומדים, להיותם אמצעיים לעשות רצונו ית' בשמירת מצותיו... (דברים יב א)