הבחור מת, האברך לא נולד... (2 צופים)

[נחמן פופר]

לצערי הרב אני חש שבתור בחור יכולתי ללמוד בכיף 12 שעות ביום והיום בתור אברך, אני גיבור אם אני לומד 8 שעות בקושי. (ברוטו אל נטו) וזה רק ההתחלה.
באמת זה המצב? אני מבין שזה השליחות שלי, אבל ההרגשה מאוד קשה. ונכון שהלימוד ברמה גבוהה יותר ובלי סתם לקשקש ולקווטש אבל עדיין זה ממש חבל.
איך אברך יכול בכל זאת להגיע למצב שהוא ילמד יותר?

 

[אברך מישיבת מיר]

מתמיד לא נמדד בכמות זמן לימוד אלא במה שלומד בכל זמן שיש בידו
וכבר שנינו טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה ובלבד שיכוון ליבו לאביו שבשמים.
ואין הקב"ה בא בטרוניה עם הבריות.
והעיקר שיהיה בשמחה.

 

[בד קודש]

לצערי הרב אני חש שבתור בחור יכולתי ללמוד בכיף 12 שעות ביום והיום בתור אברך, אני גיבור אם אני לומד 8 שעות בקושי. (ברוטו אל נטו) וזה רק ההתחלה.
באמת זה המצב? אני מבין שזה השליחות שלי, אבל ההרגשה מאוד קשה. ונכון שהלימוד ברמה גבוהה יותר ובלי סתם לקשקש ולקווטש אבל עדיין זה ממש חבל.
איך אברך יכול בכל זאת להגיע למצב שהוא ילמד יותר?

לחץ כדי לכווץ...

ברוכים הבאים להיכל התענוגות של האברכים....
אם ברצונך לקיים את המצוות כפי שאתה רוצה, תנסה לעשות שמיניות באוויר, להתאמץ ולקרוע את עצמך וללמוד יותר ויותר ויותר, עד שחלילה...,
אבל אם ברצונך לקיים מצוות כפי רצונו של הבורא, תמשיך לעשות את הכי טוב במצבך הנתון, ולמלאות גםפ את שאר תפקידיך ומצוות המוטלים עליך.

 

[פנחס ע]

אני יודע שמה שאומר לך לא פופלרי, אבל זה יענה על כמה מהאשכולות שהעלית.
לעצתי תשמע, אם אתה אכן עדיין בר הכי, שב לשיחה קצרה עם הרעיה הטריה בעדינות תברר אם אכן חושקת היא להיות אשה לרב רבנן, והיה אם חפצה בו, הודע לה בחגיגיות ובתחינה, אם מרשה היא לך להתחיל וללמוד ס"ג בשנה ראשונה, ואם היא מסכמת שתאריך בלימוד עד שעות רבות. ותנאי כפול קודם למעשה שתדע היא נאמנה שאכן בזמן שאתה כן איתה אתה לחלוטין שלה. (כמדו' שהר' שמחה כהן הגדיר את זה שהיא מוכנה להיות אשתו של הרב אלישיב אבל לא המנקה והמכבסת שלו...)
ועוד עצה חשובה שתוכל לעזור לך בזה הוא לנתק כליל את עצמך מהאינטר' וכו' וכדאי לך גם בשעות הסדרים להתנתק מהסלולרי. (מדבר מתוך ניסיוני המר!) כמובן כמו שאמר רבינו הגדול מרא דכולא תלמודא @אברך מישיבת מיר "הכל בשמחה" וללא לחץ.
בקיצור אם אתה עדיין בשלב שלא התנתקת כליל מהשטייגען של הישיבה, ואתה יכול להתמיד ולבלוע מסכתות, להעמיק, לתפוס ידע רחב בתורתינו הקדושה, תתאם עם הרעבעצען ותעשה את זה.
אל תתעכב! לפני שתתרגל למצב של האברכות.

 

[עוזי ומגני]

לצערי הרב אני חש שבתור בחור יכולתי ללמוד בכיף 12 שעות ביום והיום בתור אברך, אני גיבור אם אני לומד 8 שעות בקושי. (ברוטו אל נטו) וזה רק ההתחלה.
באמת זה המצב? אני מבין שזה השליחות שלי, אבל ההרגשה מאוד קשה. ונכון שהלימוד ברמה גבוהה יותר ובלי סתם לקשקש ולקווטש אבל עדיין זה ממש חבל.
איך אברך יכול בכל זאת להגיע למצב שהוא ילמד יותר?

לחץ כדי לכווץ...

אפשר להגיע ל10 ++ שעות גם לאברך המטופל בילדים ועוזר לאשתו בבית
אבל תנאי קודם למעשה לנצל כל דקה פנויה לא לחכות לזמן שאתה יודע שיש לך חצי שעה פנויה
אלא גמרת לשטוף כלים אתה יודע שאתה צריך לצאת לקחת את הילדים מהמעון עוד 10 15 דקות פתח את המחשב [או את הגמ..]
סימת להתארגן אבל אשתך עוד לא כנ"ל
זה לא קל בכלל אבל זה אפשרי
העיקר שיהא מתוך שמחה והבנה ולא מתוך לחץ כלל וכלל
כמובן עצה טובה להחזיק שיהא בר קיימא הוא לספור את השעות חוץ ממה שזה גורם לסיפוק אתה יודע כמה יש לך כבר ביד וכמה עדין חסר לך זה גורם לך לנהל את הזמן מראש באופן שתוכל לנצל אותו בצורה המירבית

 

[פנחס ע]

אפשר להגיע ל10 ++ שעות גם לאברך המטופל בילדים ועוזר לאשתו בבית
אבל תנאי קודם למעשה לנצל כל דקה פנויה לא לחכות לזמן שאתה יודע שיש לך חצי שעה פנויה
אלא גמרת לשטוף כלים אתה יודע שאתה צריך לצאת לקחת את הילדים מהמעון עוד 10 15 דקות פתח את המחשב [או את הגמ..]
סימת להתארגן אבל אשתך עוד לא כנ"ל
זה לא קל בכלל אבל זה אפשרי
העיקר שיהא מתוך שמחה והבנה ולא מתוך לחץ כלל וכלל
כמובן עצה טובה להחזיק שיהא בר קיימא הוא לספור את השעות חוץ ממה שזה גורם לסיפוק אתה יודע כמה יש לך כבר ביד וכמה עדין חסר לך זה גורם לך לנהל את הזמן מראש באופן שתוכל לנצל אותו בצורה המירבית

לחץ כדי לכווץ...

אבל ההבדל הגדול הוא שבחור חי בבית מדרש ולפעמים קופץ לפנימיה (גם אם בזמן נטו זה יוצא יותר מהבטלה של האברך) לעומת האברך שחי בבית ויוצא לסדרים.
אי אפשר להתעלם מהעובדה הזו.

 

[עוזי ומגני]

אבל ההבדל הגדול הוא שבחור חי בבית מדרש ולפעמים קופץ לפנימיה (גם אם בזמן נטו זה יוצא יותר מהבטלה של האברך) לעומת האברך שחי בבית ויוצא לסדרים.
אי אפשר להתעלם מהעובדה הזו.

לחץ כדי לכווץ...

נכון אבל בשביל זה אפשר להיות בן עזאי
אלו הנתונים
והחכם הופך את הבית לביהמ"ד לשעות הפנאי

 

[חריף ובקי]

לצערי הרב אני חש שבתור בחור יכולתי ללמוד בכיף 12 שעות ביום והיום בתור אברך, אני גיבור אם אני לומד 8 שעות בקושי. (ברוטו אל נטו) וזה רק ההתחלה.
באמת זה המצב? אני מבין שזה השליחות שלי, אבל ההרגשה מאוד קשה. ונכון שהלימוד ברמה גבוהה יותר ובלי סתם לקשקש ולקווטש אבל עדיין זה ממש חבל.
איך אברך יכול בכל זאת להגיע למצב שהוא ילמד יותר?

לחץ כדי לכווץ...

ההשוואה לימי הבחרות אינה תמיד הוגנת. בחור פנוי בעיקר ללימוד, ואילו אברך נושא באחריות לבית, לפרנסה ולמשפחה. אין פירוש הדבר שהוא ירד בדרגתו; לעיתים שמונה שעות שנלמדות בתוך עול החיים יקרות ומלאות יותר משתים עשרה שעות של ימי הבחרות.

אם רוצים להוסיף, כדאי לא לחפש מיד עוד ארבע שעות, אלא להציל את הזמנים הקטנים: קביעות קצרה לפני התפילה או לאחריה, חזרה בדרך, צמצום הפסקות ושמירה על סדר שלישי מתון ומתואם עם הבית. עוד חצי שעה קבועה ביום מצטברת להרבה מאוד.

ובעיקר, אין למדוד הצלחה רק במספר השעות. אברך שבונה בית של תורה ולומד שמונה שעות ברצינות אינו גיבור בקושי הוא גיבור ממש. השאיפה להוסיף מבורכת, אך אסור שהיא תהפוך את מה שכבר זכית בו לתחושת כישלון.