- הודעות
- 399
- תודות
- 1,153
- נקודות
- 175
ברמב"ם מגילה ב י"ז כתב, "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשִׁלוח מנות לרעיו. שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".
וצריך להבין מה התחדש באלמנה הרי אם עשירה לכא' אין מצוה ואם עניה כבר כלול בעני שברישא, ואפשר שגם בעשירה יש מצוה כי לא סיפוק צרכיה מייעדים כאן אלא תחושה שיש מי שמכיר במציאות בדידותה וזה מה שמפייסה ומשמחה והיא גופא התוספת שלא מבעיא במילוי הצורך אלא בעי' לרדת לשורש הנפש ולצרכיה ע"י שדואגים בהנ"ל.
וצריך להבין מה התחדש באלמנה הרי אם עשירה לכא' אין מצוה ואם עניה כבר כלול בעני שברישא, ואפשר שגם בעשירה יש מצוה כי לא סיפוק צרכיה מייעדים כאן אלא תחושה שיש מי שמכיר במציאות בדידותה וזה מה שמפייסה ומשמחה והיא גופא התוספת שלא מבעיא במילוי הצורך אלא בעי' לרדת לשורש הנפש ולצרכיה ע"י שדואגים בהנ"ל.
