הדור הצעיר לאן? (1 צופה)

[פסיק פומיה]

חוששני כי אתה מגזים, גם אם אדם מחזיק חלילה לצערנו בפרוץ מכאן ועד להיות חייבי כריתות הדרך רחוקה, מסכים איתך שהוא קרוב מאד ליפול ולעבור עבירה, אבל יש מחסום שיש אותו ליהודי, שרובא לא יעברו אותו.

לחץ כדי לכווץ...

נראה שאין טעם להמשיך בויכוח עד כמה שהוא במישור העובדתי וזה בכה וזה בכה. החשוב היה לי להעמיד דעתי.

לחץ כדי לכווץ...

 

[פסיק פומיה]

כמדומה שעוד לא נכתבה תגובה מסוג זה.
נראה לי שבאמת כיום אין ברירה, מי ששולח את ילדו לישיבה פחות פרום שלא יהיה טענות אח"ז על כל מה שקורה, הלא ברור שבישיבות הפרום (לא פוניב'ז) המצב יותר טוב, לא הרי תפארתה כהרי וולפסון, ולכן החכם עיניו בראשו.
אותו דבר לא רק בשליחה לישיבה אלא גם בהתנהלות יום יומית, האם הבן מתחנך לפרומקייט (אין כוונתי לצדקות אלא לפרומקייט ממש, מהסוג של פאות גדולים, וכמובן לא בלחץ שכידוע אינו מוסיף טוב), ולא לסירוק השער וכו', ממילא חבריו הם יותר הפרומר'ס, ואכמ"ל בזה, וד"ל.

לחץ כדי לכווץ...

שיטת הפורמקייט לא הוכיחה את עצמה ולפו''ר גדולים הנזקים שהיא מנחילה כדוגמת ראקציות, חסכים , ילדותיות ועוד כהנה וכהנה, ע''פ התועלות שהצמיחה.

 

[דורש ומבקש]

שיטת הפורמקייט לא הוכיחה את עצמה ולפו''ר גדולים הנזקים שהיא מנחילה כדוגמת ראקציות, חסכים , ילדותיות ועוד כהנה וכהנה, ע''פ התועלות שהצמיחה.

לחץ כדי לכווץ...

קשה לומר מה נכון, המצב הוא שכולם מבולבלים, וזה בבחינת אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי. וצדיק באמונתו(האישית) יחיה...

 

[פסיק פומיה]

קשה לומר מה נכון, המצב הוא שכולם מבולבלים, וזה בבחינת אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי. וצדיק באמונתו(האישית) יחיה...

לחץ כדי לכווץ...

להיות מבולבל זו גם בחירה, ואפשר אחרת.

 

[דורש ומבקש]

להיות מבולבל זו גם בחירה, ואפשר אחרת.

לחץ כדי לכווץ...

בהחלט אפשר אחרת, כשלא מכירים בצד שני בוודאי ובוודאי, כשתשים במאזני המשקל , מעמדה נייטרלית, ולא אומציונאלית, את אחינו הפרומערס,
ואת המתונים, כל אחד עומד על שלו, שהוא שומר על הדור, ועל היידישקייט, זה מביא הוכחה מכה, וזה מכה, ואם תתן מקום, תראה ששניהם צודקים, אלא מאי? לא אלמן ישראל, ושוב,וצדיק באמונתו יחיה. (מקולקלים, לצערנו יש בכל הצדדים, כי הנה פשה הנגע בדור....)

 

[פסיק פומיה]

בהחלט אפשר אחרת, כשלא מכירים בצד שני בוודאי ובוודאי, כשתשים במאזני המשקל , מעמדה נייטרלית, ולא אומציונאלית, את אחינו הפרומערס,
ואת המתונים, כל אחד עומד על שלו, שהוא שומר על הדור, ועל היידישקייט, זה מביא הוכחה מכה, וזה מכה, ואם תתן מקום, תראה ששניהם צודקים, אלא מאי? לא אלמן ישראל, ושוב,וצדיק באמונתו יחיה. (מקולקלים, לצערנו יש בכל הצדדים, כי הנה פשה הנגע בדור....)

לחץ כדי לכווץ...

דבריך מזור ותרופה, אך אל נא אחי ננוח על זרי הדפנה, אין אומתנו אלא בתורתה, ולולי חברותא אזי מיתותא, ואין לך בית מדרש שאין בו חידוש, בשבעים פנים נלמדת ובי''ג נדרשת.
צא נא לבן סוגיא העמק שורשיה חזק יסודותיה, השתמש בכח הבחירה כי לכך נוצרתה
וכמובן כי מתוכנו תעלה הזעקה תשמע השעווה ''ונהיה אנחנו וצאצאינו כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה''

 

[צל עובר]

אני רוצה לשתף את חברי הפורום במחשבות קודרות... על האינטרנט הפרוץ ועל הילדים הרכים שלנו שגודלים, ותמיד עולה במוחי איך הם יתמודדו? ילדים מבית טוב משפחה של בני תורה, אבל מספיק בחור בישיבה שדרדר ויחשוף אותם לעולם ההוא ואז כל עבודתנו תרד לטמיון.
אין לי ילדים בגיל הישיבות. ולכן זה תופס אותי. מה אהיה אז. [סיפורים על גבי סיפורים שחלקם שמעתי מכלי ראשון על בחורים בישיבות הכי טובות שנחשפו דווקא שם]

לחץ כדי לכווץ...

ברור שעיקר נסיונות האדם הם בתקופת הנערות, ואיך הדרך להתמודד איתם היא סוגיא לעצמה.
מה שנשמע מדפי האשכול זה שאנשים מסתכלים על נפילות של צעירים, אומרים אם הייתי נופל כך וכו',
כאן הטעות לדעתי כשנער צעיר נופל הוא קם יש לו כוח, וזה התפקיד שלו,
משא"כ מבוגר יש לו פחות נסיונות הוא כבר יותר עמיד ונפילה שלו היא נפילה, זה כבר החיים שלו,
כמובן שאפשר לקום וקמים, אבל הוא לוקח את זה יותר ברצינות.
בחור צעיר מגבש עכשיו את חייו נע כעלה ברוח לכאן ולכאן, קליל יותר.
ולהסתכל עליהם בכזה מבט זאת טעות.
הרי כל אותם בחורים מהשורה הראשונה שנפלו, מה איתם היום?
כמה מהם יצאו?
יושבים ועוסקים בתורה.
אלו שיצאו זה בלי קשר, כלומר ודאי שזה משך אותם וכו',
אבל עינינו הרואות שרבים רבים מאלו שנפלו חזרו לעצמם, (בהנחה שלא כולם נפלו..)
מה שאומר שזה לא בגלל זה.
'חרדת הדור הצעיר' מוגזמת.

 

[נחלי מים]

כבן חו"ל אתאר קצת את המציאות של החרדים בני חו"ל הגרים בחו"ל:

כמעט לכל ההורים והזוגות הנשואים יש סמארטפונים. נושא הסינון רופף - כמדומני שיש סינון של נטפרי לסארטפונים (לא מפרסמים) אבל זה לא נפוץ. רוב הסינונים חלשים מאוד ובעיקר הם מתמקדים בלסנן את המלכה ושתי (וד"ל).

לכן לחרדי הממוצע בחו"ל יהיה גישה לאתרי חדשות של הגוים (סינון רק על הגרועים מאוד). תמונות/סרטונים של נשים שבהם האשה לבושה כמו אישה חילונית סטנדרטית כאשר היא מגיעה לעבודה, נחשבים כ'בסדר'. לחרדי הממוצע בחו"ל יש גישה ורואה דברים כאלה. ולכן מצוי ונורמלי לחרדי בן חו"ל לשלוח בוואטסאפ המשפחתי סרטון של פוליטיקאית שמדברת על נושא 'חשוב'.

גם אם לילדים ובחורים אין סמארטפונים - הם בוודאי רואים דברים שונים מההורים שלהם - או מהדוד שמגיע לביקור. לכל האחים שלי בחו"ל יש סמארטפונים. גם להורים שלי. גם לכל הדודים והדודות בחו"ל.

רק מי שנשאר אברך אינו מחזיק סמארטפון (וגם בתוככי האברכים...) לכל השאר יש סמארטפונים. האיסור של גדולי הדור - פשוט לא תופס באופן שזה תופס בארץ.

גם בארץ יש הרבה חרדים בני חו"ל עם סמארטפונים. ובאמת זה פרופיל שונה - מהישראלי שמחזיק סמארטפון - הישראלי שמחזיק סמארטפון בדרך כלל הוא טיפוס חלול ומודרני. בן חו"ל פה יכול להחזיק אייפון (ועל אף שהוא לא אברך) הוא עדיין לא הופך למודרני.

מה אני אגיד על התוצאות? מכיון שזה לא 'איסור חמור' כמו שזה נחשב פה. לא נדיר למצוא בעלי סמארטפונים מגיעים לשיעורים ופעילים בבתי כנסת וכו. זה לא נחשב סתירה. הם לא מחוץ למחנה. בן חו"ל שמגיע לפה ורואה את התעמולה נגד סמארטפונים - רואה אותו כתעמולה של הקיצוניים. אני הגעתי לפה בתור בחור ישיבה - ועל אף שלא היה לי קשר לסמארטפון (אולי גם לאבא שלי לא היה סמארטפון בימים ההם) התעמולה ממש צרם לי - זה פשוט לא מדבר לבני חו"ל.

מטרת ההודעה היתה פשוט להסביר את ההבדל המציאות בין בני חו"ל לבני א"י.

לדעתי הגישה הפחות קיצונית של בני חו"ל מביא לתוצאה יותר ממוצעת - ז"א בעלי הסמארטפונים עדיין מרגישים חלק מהקהילה ואינם מחוץ למחנה - והם גם לא יורדים לשאול תחתית. מאידך הם גם לא עולים בסולם דרבי פנחס בן יאיר.

משא"כ בבני א"י. מי שקונה סמארטפון לרוב הופך לבן אדום רדוד וחסר כל תוכן. אוכל מכל הכשר. 'סומך' על כל קולא. ולא מופיע בבית הכנסת ובבית המדרש. מחוץ למחנה מושבו. אבל מאידך הבני תורה שלא מחזיקים סמארטפונים הם פשוט ברמה אחרת לגמרי. השקיעות והדקדוק זה עניין אחר לגמרי.

אינני יודע מה הפתרון.

מישהו פעם אמר לי שהוא בגישה של 'חיסון'. ז"א כדי למנוע מהילד ליפול לשאול תחתית - לפעמים הוא חייב לראות את מה מחוץ לד' אמותיו. אבל רק לפעמים. ככה הוא מבין שיש עולם מסביבו - ומאידך הוא יודע טוב מאוד כמה עולם זה בעייתי. אולי זה הכיוון.

 

[חפץ בחיים]

להוסיף על דברי הרבנים כאן
שמעתי מבעל נסיון
שכיון שהאופן שבו האינטרנט מציע את מרכולתו זה בהמון שטחיות ומהירות (רואים את זה בדפדופים האינסופיים של מחזיקי המכשירים למיניהם) ומעבר מהיר מנושא לנושא ממילא האופן להתמודד עם זה הוא להחנך את הילדים לחוות עומק בכל נושא, להרגיש את הרוחניות שלנו, לאהוב את הבורא, להביןם באמת באמת דף גמרא ולא סתם לרוץ בשטחיות ומהירות. כי אם הם יתרגלו לזה האינטרנט כבר לא יוכל לספק להם תחליף.

 

[דברי התלמיד]

בן חו"ל שמגיע לפה ורואה את התעמולה נגד סמארטפונים - רואה אותו כתעמולה של הקיצוניים. אני הגעתי לפה בתור בחור ישיבה - ועל אף שלא היה לי קשר לסמארטפון (אולי גם לאבא שלי לא היה סמארטפון בימים ההם) התעמולה ממש צרם לי - זה פשוט לא מדבר לבני חו"ל.

לחץ כדי לכווץ...

סיפר לי אחד שהיה במירון וראה שתי בחורים חסידים עם סמרטפונים והזה בחור ספרדי התחיל לצעוק אליהם אסור!!! אסור!!! יהרג ואל יעבר ואז אמרו לו הבחורים החסידים (בידייש כמובן) שתוק אתה עובר על איסור בזה שאתה מדבר עברית ודו''ק

 

[דניאל]

אני רוצה לשתף את חברי הפורום במחשבות קודרות... על האינטרנט הפרוץ ועל הילדים הרכים שלנו שגודלים, ותמיד עולה במוחי איך הם יתמודדו? ילדים מבית טוב משפחה של בני תורה, אבל מספיק בחור בישיבה שדרדר ויחשוף אותם לעולם ההוא ואז כל עבודתנו תרד לטמיון.
אין לי ילדים בגיל הישיבות. ולכן זה תופס אותי. מה אהיה אז. [סיפורים על גבי סיפורים שחלקם שמעתי מכלי ראשון על בחורים בישיבות הכי טובות שנחשפו דווקא שם]
אפשר לדבר איתם ולספר להם כמה שזה רע וכו' וכו' אבל בינינו מספיק הצצה אחת והעסק כמעט אבוד.
מהם דרכי הפעולה -החרב והחנית שעלינו לתפוס במערכה הקשה הזו?
איך מתמודדים הכותבים בפורום שיש להם ילדים בגיל הישיבות בעיקר גדולות?
אם תוכלו לשתף כאן על ההתמודדויות ועל דרכי הפעולה. [גם אם לכם בעלי העצות זה נראה בנאלי לכתוב אותם כאן. תאמינו שעצות מנסיון עוזרות לאחרים ומפיגות חששות]
תודה

לחץ כדי לכווץ...

לדעתי המשפט "הצצה אחת והעסק כמעט אבוד" או משפטים מעין אלו למי שנפל יותר יגרום שהעסק יהיה כמעט אבוד, לייאש בן אדם זה המניע העיקרי למנוע חזרה למוטב, ברור שכדי למנוע נפילות מראש צריך להשתמש בכלים הכי חריפים, אך מי שנפל צריך להדריך אותו באופן המסור לאנשים גדולים ולתת לו הרבה תקוה.

 

[כפליים לתושיה]

אני רוצה לשתף את חברי הפורום במחשבות קודרות... על האינטרנט הפרוץ ועל הילדים הרכים שלנו שגודלים, ותמיד עולה במוחי איך הם יתמודדו? ילדים מבית טוב משפחה של בני תורה, אבל מספיק בחור בישיבה שדרדר ויחשוף אותם לעולם ההוא ואז כל עבודתנו תרד לטמיון.
אין לי ילדים בגיל הישיבות. ולכן זה תופס אותי. מה אהיה אז. [סיפורים על גבי סיפורים שחלקם שמעתי מכלי ראשון על בחורים בישיבות הכי טובות שנחשפו דווקא שם]
אפשר לדבר איתם ולספר להם כמה שזה רע וכו' וכו' אבל בינינו מספיק הצצה אחת והעסק כמעט אבוד.
מהם דרכי הפעולה -החרב והחנית שעלינו לתפוס במערכה הקשה הזו?
איך מתמודדים הכותבים בפורום שיש להם ילדים בגיל הישיבות בעיקר גדולות?
אם תוכלו לשתף כאן על ההתמודדויות ועל דרכי הפעולה. [גם אם לכם בעלי העצות זה נראה בנאלי לכתוב אותם כאן. תאמינו שעצות מנסיון עוזרות לאחרים ומפיגות חששות]
תודה

לחץ כדי לכווץ...

לפני מספר שנים דיברתי עם תלמיד חכם עצום המשמש כר"מ באחת הישיבות, שהמצב שם אינו מן המשופרים וד"ל...
והוא הביע את תמיהתו בפני, כיצד בחורים שנחשפו לדברים הגרועים ביותר ממשיכים להגיע לבית המדרש, להתפלל וללמוד... בעוד שבזמנו בחור ישיבה שהיה נחשף למעט מזעיר מהנ"ל היה פורק מעליו עול תורה ומצוות לחלוטין...
ותשובתו הייתה שבגלל החשיפה המאסיבית רח"ל "נעשה להם הדבר כלשון הרע" היינו שעל אף שבן אדם יודע שנכשל הוא באיסור דאורייתא הוא מחשיב את הדבר כ"עבירה מינורית" וממשיך בשגרת יומו מבלי שהדבר יערער את תפיסות עולמו.
נמצא שדווקא הדיוטא התחתונה שקיימת היום שומרת על הבחורים - ה"י שנזקקנו לזה.
ומשיחה עם אדם שעוסק כבר שנים רבות בעניין האינטרנט ונזקיו עולה כי דווקא אברכים שנחשפו לאינטרנט ולכל זוועותיו בגילם המבוגר כשהם באמצע החיים בעלי משפחות וכו' נפלו קשה הרבה יותר מצעירים בני דורנו שהחשיפה בדרך כלל היא יותר איטית ומדורגת .וכבר לא קיימת התמימות שהייתה פעם, ובחור ישיבה ממוצע הוא בקי גדול בכל הוויות העולם הזה...
ושאני לא אובן חלילה לא נכון כביכול אני מברך על החשיפה הרחבה שיש היום, אלא שנסתרות דרכי הקב"ה - וכנגד תחזיות רבות שהיו בשנים האחרונות כאילו אנו עומדים לפני גל נשירה וחילון עצום כפי שהיה בתחילת תקופת ההשכלה, וכי עולם התורה עומד להתפרק. ב"ה הדברים אינם רלוונטיים וזאת על אף האינטרנט ודומיו.

 

[דניאל]

אני משתף בתובנה שחשבתי עליה ונא להתייחס לזה בזהירות הנדרשת:
לפני טרום נגישות האינטרנט אדם שהיה נופל לדיוטא תחתונה זה היה אחרי שהוא עשה שמיניות באויר כדי להגיע לטינופת הנ"ל, וגם אצל הציבור הכללי היה מודעות מסוימת והסכמה כללית על הריחוק הנדרש, כשהאינטרנט הנגיש לכל באי עולם בלחיצת כפתור את הנ"ל המצב יצא משליטה וכלל אנשי העולם הפכו את עורם והדבר נהיה נחלת הכלל, אין בושה, אין פרטיות פשוט בעלי חיים..
מכיון שכך האפשרות לאנשים המתרחקים באופן כללי מטכנולוגיה פרוצה להגיע לדיוטא התחתונה בלחיצת כפתור ובמיוחד לאלו המצויים במשבר נהפכה רח"ל לזמינה, והדבר נכנס לגדר "ניסיון", היינו דבר שבעבר לא היה כ"כ ניסיון כי היה צורך בהרבה מאמץ הפך לניסיון ככל ניסיונות היצר.
פועל יוצא- הקב"ה שהוא אב רחום וחנון יודע את עומק הניסיון ואת המצבים שבגינם אנשים יקרים לא עמדו בניסיון, והוא נותן כח ותקומה מה שאולי לא היה כ"כ בעבר למי שנחשף, ולכן רואים בחוש כמו מה שכתבו בהודעה הקודמת את יד ה' הרוצה בתשובה "כי הוא ידע יצרם" ומשבריהם

 

[אהבת תורה]

והוא הביע את תמיהתו בפני, כיצד בחורים שנחשפו לדברים הגרועים ביותר ממשיכים להגיע לבית המדרש, להתפלל וללמוד... בעוד שבזמנו בחור ישיבה שהיה נחשף למעט מזעיר מהנ"ל היה פורק מעליו עול תורה ומצוות לחלוטין...
ותשובתו הייתה שבגלל החשיפה המאסיבית רח"ל "נעשה להם הדבר כלשון הרע" היינו שעל אף שבן אדם יודע שנכשל הוא באיסור דאורייתא הוא מחשיב את הדבר כ"עבירה מינורית" וממשיך בשגרת יומו מבלי שהדבר יערער את תפיסות עולמו.
נמצא שדווקא הדיוטא התחתונה שקיימת היום שומרת על הבחורים - ה"י שנזקקנו לזה.

לחץ כדי לכווץ...

הדברים הם דברי טעם, ומתיישבים על הלב מאוד.

אם כי ניתן להוסיף הסתייגות מסויימת;

אני חושב שאחד המאפיינים הבולטים בין מצב הדור כיום לשנים קדמוניות - הוא שהיום עיקר העשייה היא ב"חיצוניות", וחסר מאוד "חיבור פנימי".
דבר זה קיים גם בדיבור בלימוד - שאמנם מעמיקים מאוד וכו', אבל חסרה איכפתיות אמיתית פנימית להבנת הסוגיא, [כלשון רש"י "טרודים לדעת סודה].
[במאמר המוסגר, גם ההתעסקות המרובה היום ב"פנימיות התורה" היא חיצונית מאוד , ולכן היא לא באמת "פנימיות התורה"].

וכן גם בתפילות - גם כשמתפללים בכוונה, במקרה הטוב - זה "ריגוש רוחני", ובמקרה הפחות טוב - זה "מפעל להשגת ישועות".
[זה מסביר איך ניתן לראות אדם מתפלל לאחר זמן קר"ש בדבקות ובכוונה... על אף שבעצם הקריאת שמע ששלו היא ההיפך מקבלת עומ"ש.

לאור זאת,
בשנים קדמוניות, היה חיבור פנימי לתורה הקדושה ולעבודת ה', וממילא כשבחור ח"ו נכשל - היתה לו סתירה אמיתית שפגעה ביכולת החיבור האמיתית.
בדורנו, שהחיוב הוא חיצוני ולא פנימי, ממילא על אף שהכשלונות פוגעים בעולם הפנימי - עדיין זה לא מהווה סתירה להמשך הלימוד והתפילה החיצוניים.

[בספר "בעין יהודית" של הרב יוחנן דוד סלומון זצ"ל מתואר סיטואציה שבחור ישיבה עולה לאוטובוס ומתיישבת לידו אשה, והוא קם ועובר מקום. ופונה אליו אדם חילוני ושואל אותו, האם אתה כ"כ נמוך שישיבה ליד אשה כבר משפיעה עליך ומערערת לך את היציבות. תשובת הבחור היתה "על החולצה של המוסכניק לא רואים כתמי שמן"...]

כך שבעצם - לא הדיוטה התחתונה שומרת על הבחורים,
אלא מה שהרמה הכללית היא ירודה ונמוכה - לכן הקלקול פחות משפיע.

 

[נחלים]

הדברים הם דברי טעם, ומתיישבים על הלב מאוד.

אם כי ניתן להוסיף הסתייגות מסויימת;

אני חושב שאחד המאפיינים הבולטים בין מצב הדור כיום לשנים קדמוניות - הוא שהיום עיקר העשייה היא ב"חיצוניות", וחסר מאוד "חיבור פנימי".
דבר זה קיים גם בדיבור בלימוד - שאמנם מעמיקים מאוד וכו', אבל חסרה איכפתיות אמיתית פנימית להבנת הסוגיא, [כלשון רש"י "טרודים לדעת סודה].
[במאמר המוסגר, גם ההתעסקות המרובה היום ב"פנימיות התורה" היא חיצונית מאוד , ולכן היא לא באמת "פנימיות התורה"].

וכן גם בתפילות - גם כשמתפללים בכוונה, במקרה הטוב - זה "ריגוש רוחני", ובמקרה הפחות טוב - זה "מפעל להשגת ישועות".
[זה מסביר איך ניתן לראות אדם מתפלל לאחר זמן קר"ש בדבקות ובכוונה... על אף שבעצם הקריאת שמע ששלו היא ההיפך מקבלת עומ"ש.

לאור זאת,
בשנים קדמוניות, היה חיבור פנימי לתורה הקדושה ולעבודת ה', וממילא כשבחור ח"ו נכשל - היתה לו סתירה אמיתית שפגעה ביכולת החיבור האמיתית.
בדורנו, שהחיוב הוא חיצוני ולא פנימי, ממילא על אף שהכשלונות פוגעים בעולם הפנימי - עדיין זה לא מהווה סתירה להמשך הלימוד והתפילה החיצוניים.

[בספר "בעין יהודית" של הרב יוחנן דוד סלומון זצ"ל מתואר סיטואציה שבחור ישיבה עולה לאוטובוס ומתיישבת לידו אשה, והוא קם ועובר מקום. ופונה אליו אדם חילוני ושואל אותו, האם אתה כ"כ נמוך שישיבה ליד אשה כבר משפיעה עליך ומערערת לך את היציבות. תשובת הבחור היתה "על החולצה של המוסכניק לא רואים כתמי שמן"...]

כך שבעצם - לא הדיוטה התחתונה שומרת על הבחורים,
אלא מה שהרמה הכללית היא ירודה ונמוכה - לכן הקלקול פחות משפיע.

לחץ כדי לכווץ...

שפתיים ישק !

 

[צדיק]

אני רוצה לשתף את חברי הפורום במחשבות קודרות... על האינטרנט הפרוץ ועל הילדים הרכים שלנו שגודלים, ותמיד עולה במוחי איך הם יתמודדו? ילדים מבית טוב משפחה של בני תורה, אבל מספיק בחור בישיבה שדרדר ויחשוף אותם לעולם ההוא ואז כל עבודתנו תרד לטמיון.
אין לי ילדים בגיל הישיבות. ולכן זה תופס אותי. מה אהיה אז. [סיפורים על גבי סיפורים שחלקם שמעתי מכלי ראשון על בחורים בישיבות הכי טובות שנחשפו דווקא שם]
אפשר לדבר איתם ולספר להם כמה שזה רע וכו' וכו' אבל בינינו מספיק הצצה אחת והעסק כמעט אבוד.
מהם דרכי הפעולה -החרב והחנית שעלינו לתפוס במערכה הקשה הזו?
איך מתמודדים הכותבים בפורום שיש להם ילדים בגיל הישיבות בעיקר גדולות?
אם תוכלו לשתף כאן על ההתמודדויות ועל דרכי הפעולה. [גם אם לכם בעלי העצות זה נראה בנאלי לכתוב אותם כאן. תאמינו שעצות מנסיון עוזרות לאחרים ומפיגות חששות]
תודה

לחץ כדי לכווץ...

ידועים דברי האור החיים, ''אם היו בני אדם מרגישים במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלוא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם''.​

 

[מאפילה לאורה]

לדעתי הגישה הפחות קיצונית של בני חו"ל מביא לתוצאה יותר ממוצעת - ז"א בעלי הסמארטפונים עדיין מרגישים חלק מהקהילה ואינם מחוץ למחנה - והם גם לא יורדים לשאול תחתית. מאידך הם גם לא עולים בסולם דרבי פנחס בן יאיר.

משא"כ בבני א"י. מי שקונה סמארטפון לרוב הופך לבן אדום רדוד וחסר כל תוכן. אוכל מכל הכשר. 'סומך' על כל קולא. ולא מופיע בבית הכנסת ובבית המדרש. מחוץ למחנה מושבו. אבל מאידך הבני תורה שלא מחזיקים סמארטפונים הם פשוט ברמה אחרת לגמרי. השקיעות והדקדוק זה עניין אחר לגמרי.

אינני יודע מה הפתרון.

מישהו פעם אמר לי שהוא בגישה של 'חיסון'. ז"א כדי למנוע מהילד ליפול לשאול תחתית - לפעמים הוא חייב לראות את מה מחוץ לד' אמותיו. אבל רק לפעמים. ככה הוא מבין שיש עולם מסביבו - ומאידך הוא יודע טוב מאוד כמה עולם זה בעייתי. אולי זה הכיוון.

לחץ כדי לכווץ...

אין מה להשוות בין בני חו"ל לבני א"י.

הנושא שלנו כאן מורכב הרבה יותר, בשל היותינו גרים יחד עם אחינו הטועים החופשיים.

ההתבדלות החרדית אינה מובנת מאליה, זה מהלך שהובילו גדולי הדורות כאן בא"י כסיכוי אחרון לשמר קהילה חרדית שמורה שתישאר כך למשך דורות, וזה אך ורק על ידי התבדלות מוחלטת מהחילוניים.

הסיפור של הסמארטפונים הוא חלק מהעניין הזה.

מלבד החומרה שהרבנים רואים במכשיר מצד המכשולות שבו, עוד זאת נוסף לנו, שעל ידי המכשירים הללו, הולכת ונעלמת חומת ההתבדלות מהחילוניים ומאורח חייהם, מה ששימר כאן בעשרות השנים האחרונות את הקהילה החרדית.

בחו"ל ההתבדלות בין היהודיים לגויים אינה צריכה חיזוק חיצוני... ומשכך הרבה יותר קל לאפשר פתיחות, כי אין חשש שהיא תוביל כל כך מהר להתבוללות.

כך נ"ל, אשמח לשמוע אם דעתך שונה מזוית הראיה של בן חו"ל.

לפני מספר שנים דיברתי עם תלמיד חכם עצום המשמש כר"מ באחת הישיבות, שהמצב שם אינו מן המשופרים וד"ל...
והוא הביע את תמיהתו בפני, כיצד בחורים שנחשפו לדברים הגרועים ביותר ממשיכים להגיע לבית המדרש, להתפלל וללמוד... בעוד שבזמנו בחור ישיבה שהיה נחשף למעט מזעיר מהנ"ל היה פורק מעליו עול תורה ומצוות לחלוטין...
ותשובתו הייתה שבגלל החשיפה המאסיבית רח"ל "נעשה להם הדבר כלשון הרע" היינו שעל אף שבן אדם יודע שנכשל הוא באיסור דאורייתא הוא מחשיב את הדבר כ"עבירה מינורית" וממשיך בשגרת יומו מבלי שהדבר יערער את תפיסות עולמו.
נמצא שדווקא הדיוטא התחתונה שקיימת היום שומרת על הבחורים - ה"י שנזקקנו לזה.
ומשיחה עם אדם שעוסק כבר שנים רבות בעניין האינטרנט ונזקיו עולה כי דווקא אברכים שנחשפו לאינטרנט ולכל זוועותיו בגילם המבוגר כשהם באמצע החיים בעלי משפחות וכו' נפלו קשה הרבה יותר מצעירים בני דורנו שהחשיפה בדרך כלל היא יותר איטית ומדורגת .וכבר לא קיימת התמימות שהייתה פעם, ובחור ישיבה ממוצע הוא בקי גדול בכל הוויות העולם הזה...
ושאני לא אובן חלילה לא נכון כביכול אני מברך על החשיפה הרחבה שיש היום, אלא שנסתרות דרכי הקב"ה - וכנגד תחזיות רבות שהיו בשנים האחרונות כאילו אנו עומדים לפני גל נשירה וחילון עצום כפי שהיה בתחילת תקופת ההשכלה, וכי עולם התורה עומד להתפרק. ב"ה הדברים אינם רלוונטיים וזאת על אף האינטרנט ודומיו.

לחץ כדי לכווץ...

במחילת כ"ת של מי שענה לתשובה זו, איני חושב שזאת הסיבה היחידה.

כי לדעתי אחד הגורמים המשמעותיים בעניין הזה שבחור ישיבה יכול לראות הכל ולמחרת להגיע לביהמ"ד, זה כי הוא לא תמיד מבין עד הסוף את המשעות של מה שהוא רואה.

אי אפשר להרחיב כל כך בדברים במסגרת זו, אך אינה דומה ראייה לחוויה, והבן.

 

[קול מגיד]

לענ''ד בנוסף להסברים שנתנו כאן מדוע לא מרגישים סתירה, זה פשוט גם חדירה של מסרים בסגנוון גם אם אתה נופל אבא שבשמים אוהב אותך בכל מצב וכיו''ב מדיבורים כאלו שבעבר לא היו נפוצים, אז גם אם הבנאדם נופל הוא לא מרגיש סתירה ויכול לחזור לבית מדרש וללמוד עד הנפילה הבאה.

 

[מאן דהו]

סיכומי אשכולות ארוכים בבינה מלאכותית

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[פסיק פומיה]

לענ''ד בנוסף להסברים שנתנו כאן מדוע לא מרגישים סתירה, זה פשוט גם חדירה של מסרים בסגנוון גם אם אתה נופל אבא שבשמים אוהב אותך בכל מצב וכיו''ב מדיבורים כאלו שבעבר לא היו נפוצים, אז גם אם הבנאדם נופל הוא לא מרגיש סתירה ויכול לחזור לבית מדרש וללמוד עד הנפילה הבאה.

לחץ כדי לכווץ...

המסרים האלו חדרו כתוצאה מעודף וריבוי הנפילות שיש בדורנו לצערנו.