הדור הצעיר לאן?

[פסיק פומיה]

חוששני כי אתה מגזים, גם אם אדם מחזיק חלילה לצערנו בפרוץ מכאן ועד להיות חייבי כריתות הדרך רחוקה, מסכים איתך שהוא קרוב מאד ליפול ולעבור עבירה, אבל יש מחסום שיש אותו ליהודי, שרובא לא יעברו אותו.

נראה שאין טעם להמשיך בויכוח עד כמה שהוא במישור העובדתי וזה בכה וזה בכה. החשוב היה לי להעמיד דעתי.

 

[פסיק פומיה]

כמדומה שעוד לא נכתבה תגובה מסוג זה.
נראה לי שבאמת כיום אין ברירה, מי ששולח את ילדו לישיבה פחות פרום שלא יהיה טענות אח"ז על כל מה שקורה, הלא ברור שבישיבות הפרום (לא פוניב'ז) המצב יותר טוב, לא הרי תפארתה כהרי וולפסון, ולכן החכם עיניו בראשו.
אותו דבר לא רק בשליחה לישיבה אלא גם בהתנהלות יום יומית, האם הבן מתחנך לפרומקייט (אין כוונתי לצדקות אלא לפרומקייט ממש, מהסוג של פאות גדולים, וכמובן לא בלחץ שכידוע אינו מוסיף טוב), ולא לסירוק השער וכו', ממילא חבריו הם יותר הפרומר'ס, ואכמ"ל בזה, וד"ל.

שיטת הפורמקייט לא הוכיחה את עצמה ולפו''ר גדולים הנזקים שהיא מנחילה כדוגמת ראקציות, חסכים , ילדותיות ועוד כהנה וכהנה, ע''פ התועלות שהצמיחה.

 

[דורש ומבקש]

שיטת הפורמקייט לא הוכיחה את עצמה ולפו''ר גדולים הנזקים שהיא מנחילה כדוגמת ראקציות, חסכים , ילדותיות ועוד כהנה וכהנה, ע''פ התועלות שהצמיחה.

קשה לומר מה נכון, המצב הוא שכולם מבולבלים, וזה בבחינת אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי. וצדיק באמונתו(האישית) יחיה...

 

[פסיק פומיה]

קשה לומר מה נכון, המצב הוא שכולם מבולבלים, וזה בבחינת אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי. וצדיק באמונתו(האישית) יחיה...

להיות מבולבל זו גם בחירה, ואפשר אחרת.

 

[דורש ומבקש]

להיות מבולבל זו גם בחירה, ואפשר אחרת.

בהחלט אפשר אחרת, כשלא מכירים בצד שני בוודאי ובוודאי, כשתשים במאזני המשקל , מעמדה נייטרלית, ולא אומציונאלית, את אחינו הפרומערס,
ואת המתונים, כל אחד עומד על שלו, שהוא שומר על הדור, ועל היידישקייט, זה מביא הוכחה מכה, וזה מכה, ואם תתן מקום, תראה ששניהם צודקים, אלא מאי? לא אלמן ישראל, ושוב,וצדיק באמונתו יחיה. (מקולקלים, לצערנו יש בכל הצדדים, כי הנה פשה הנגע בדור....)

 

[פסיק פומיה]

בהחלט אפשר אחרת, כשלא מכירים בצד שני בוודאי ובוודאי, כשתשים במאזני המשקל , מעמדה נייטרלית, ולא אומציונאלית, את אחינו הפרומערס,
ואת המתונים, כל אחד עומד על שלו, שהוא שומר על הדור, ועל היידישקייט, זה מביא הוכחה מכה, וזה מכה, ואם תתן מקום, תראה ששניהם צודקים, אלא מאי? לא אלמן ישראל, ושוב,וצדיק באמונתו יחיה. (מקולקלים, לצערנו יש בכל הצדדים, כי הנה פשה הנגע בדור....)

דבריך מזור ותרופה, אך אל נא אחי ננוח על זרי הדפנה, אין אומתנו אלא בתורתה, ולולי חברותא אזי מיתותא, ואין לך בית מדרש שאין בו חידוש, בשבעים פנים נלמדת ובי''ג נדרשת.
צא נא לבן סוגיא העמק שורשיה חזק יסודותיה, השתמש בכח הבחירה כי לכך נוצרתה
וכמובן כי מתוכנו תעלה הזעקה תשמע השעווה ''ונהיה אנחנו וצאצאינו כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה''

 

[צל עובר]

אני רוצה לשתף את חברי הפורום במחשבות קודרות... על האינטרנט הפרוץ ועל הילדים הרכים שלנו שגודלים, ותמיד עולה במוחי איך הם יתמודדו? ילדים מבית טוב משפחה של בני תורה, אבל מספיק בחור בישיבה שדרדר ויחשוף אותם לעולם ההוא ואז כל עבודתנו תרד לטמיון.
אין לי ילדים בגיל הישיבות. ולכן זה תופס אותי. מה אהיה אז. [סיפורים על גבי סיפורים שחלקם שמעתי מכלי ראשון על בחורים בישיבות הכי טובות שנחשפו דווקא שם]

ברור שעיקר נסיונות האדם הם בתקופת הנערות, ואיך הדרך להתמודד איתם היא סוגיא לעצמה.
מה שנשמע מדפי האשכול זה שאנשים מסתכלים על נפילות של צעירים, אומרים אם הייתי נופל כך וכו',
כאן הטעות לדעתי כשנער צעיר נופל הוא קם יש לו כוח, וזה התפקיד שלו,
משא"כ מבוגר יש לו פחות נסיונות הוא כבר יותר עמיד ונפילה שלו היא נפילה, זה כבר החיים שלו,
כמובן שאפשר לקום וקמים, אבל הוא לוקח את זה יותר ברצינות.
בחור צעיר מגבש עכשיו את חייו נע כעלה ברוח לכאן ולכאן, קליל יותר.
ולהסתכל עליהם בכזה מבט זאת טעות.
הרי כל אותם בחורים מהשורה הראשונה שנפלו, מה איתם היום?
כמה מהם יצאו?
יושבים ועוסקים בתורה.
אלו שיצאו זה בלי קשר, כלומר ודאי שזה משך אותם וכו',
אבל עינינו הרואות שרבים רבים מאלו שנפלו חזרו לעצמם, (בהנחה שלא כולם נפלו..)
מה שאומר שזה לא בגלל זה.
'חרדת הדור הצעיר' מוגזמת.

 

[נחלי מים]

כבן חו"ל אתאר קצת את המציאות של החרדים בני חו"ל הגרים בחו"ל:

כמעט לכל ההורים והזוגות הנשואים יש סמארטפונים. נושא הסינון רופף - כמדומני שיש סינון של נטפרי לסארטפונים (לא מפרסמים) אבל זה לא נפוץ. רוב הסינונים חלשים מאוד ובעיקר הם מתמקדים בלסנן את המלכה ושתי (וד"ל).

לכן לחרדי הממוצע בחו"ל יהיה גישה לאתרי חדשות של הגוים (סינון רק על הגרועים מאוד). תמונות/סרטונים של נשים שבהם האשה לבושה כמו אישה חילונית סטנדרטית כאשר היא מגיעה לעבודה, נחשבים כ'בסדר'. לחרדי הממוצע בחו"ל יש גישה ורואה דברים כאלה. ולכן מצוי ונורמלי לחרדי בן חו"ל לשלוח בוואטסאפ המשפחתי סרטון של פוליטיקאית שמדברת על נושא 'חשוב'.

גם אם לילדים ובחורים אין סמארטפונים - הם בוודאי רואים דברים שונים מההורים שלהם - או מהדוד שמגיע לביקור. לכל האחים שלי בחו"ל יש סמארטפונים. גם להורים שלי. גם לכל הדודים והדודות בחו"ל.

רק מי שנשאר אברך אינו מחזיק סמארטפון (וגם בתוככי האברכים...) לכל השאר יש סמארטפונים. האיסור של גדולי הדור - פשוט לא תופס באופן שזה תופס בארץ.

גם בארץ יש הרבה חרדים בני חו"ל עם סמארטפונים. ובאמת זה פרופיל שונה - מהישראלי שמחזיק סמארטפון - הישראלי שמחזיק סמארטפון בדרך כלל הוא טיפוס חלול ומודרני. בן חו"ל פה יכול להחזיק אייפון (ועל אף שהוא לא אברך) הוא עדיין לא הופך למודרני.

מה אני אגיד על התוצאות? מכיון שזה לא 'איסור חמור' כמו שזה נחשב פה. לא נדיר למצוא בעלי סמארטפונים מגיעים לשיעורים ופעילים בבתי כנסת וכו. זה לא נחשב סתירה. הם לא מחוץ למחנה. בן חו"ל שמגיע לפה ורואה את התעמולה נגד סמארטפונים - רואה אותו כתעמולה של הקיצוניים. אני הגעתי לפה בתור בחור ישיבה - ועל אף שלא היה לי קשר לסמארטפון (אולי גם לאבא שלי לא היה סמארטפון בימים ההם) התעמולה ממש צרם לי - זה פשוט לא מדבר לבני חו"ל.

מטרת ההודעה היתה פשוט להסביר את ההבדל המציאות בין בני חו"ל לבני א"י.

לדעתי הגישה הפחות קיצונית של בני חו"ל מביא לתוצאה יותר ממוצעת - ז"א בעלי הסמארטפונים עדיין מרגישים חלק מהקהילה ואינם מחוץ למחנה - והם גם לא יורדים לשאול תחתית. מאידך הם גם לא עולים בסולם דרבי פנחס בן יאיר.

משא"כ בבני א"י. מי שקונה סמארטפון לרוב הופך לבן אדום רדוד וחסר כל תוכן. אוכל מכל הכשר. 'סומך' על כל קולא. ולא מופיע בבית הכנסת ובבית המדרש. מחוץ למחנה מושבו. אבל מאידך הבני תורה שלא מחזיקים סמארטפונים הם פשוט ברמה אחרת לגמרי. השקיעות והדקדוק זה עניין אחר לגמרי.

אינני יודע מה הפתרון.

מישהו פעם אמר לי שהוא בגישה של 'חיסון'. ז"א כדי למנוע מהילד ליפול לשאול תחתית - לפעמים הוא חייב לראות את מה מחוץ לד' אמותיו. אבל רק לפעמים. ככה הוא מבין שיש עולם מסביבו - ומאידך הוא יודע טוב מאוד כמה עולם זה בעייתי. אולי זה הכיוון.

 

[חפץ בחיים]

להוסיף על דברי הרבנים כאן
שמעתי מבעל נסיון
שכיון שהאופן שבו האינטרנט מציע את מרכולתו זה בהמון שטחיות ומהירות (רואים את זה בדפדופים האינסופיים של מחזיקי המכשירים למיניהם) ומעבר מהיר מנושא לנושא ממילא האופן להתמודד עם זה הוא להחנך את הילדים לחוות עומק בכל נושא, להרגיש את הרוחניות שלנו, לאהוב את הבורא, להביןם באמת באמת דף גמרא ולא סתם לרוץ בשטחיות ומהירות. כי אם הם יתרגלו לזה האינטרנט כבר לא יוכל לספק להם תחליף.

 

[דברי התלמיד]

בן חו"ל שמגיע לפה ורואה את התעמולה נגד סמארטפונים - רואה אותו כתעמולה של הקיצוניים. אני הגעתי לפה בתור בחור ישיבה - ועל אף שלא היה לי קשר לסמארטפון (אולי גם לאבא שלי לא היה סמארטפון בימים ההם) התעמולה ממש צרם לי - זה פשוט לא מדבר לבני חו"ל.

סיפר לי אחד שהיה במירון וראה שתי בחורים חסידים עם סמרטפונים והזה בחור ספרדי התחיל לצעוק אליהם אסור!!! אסור!!! יהרג ואל יעבר ואז אמרו לו הבחורים החסידים (בידייש כמובן) שתוק אתה עובר על איסור בזה שאתה מדבר עברית ודו''ק

 

[דניאל]

אני רוצה לשתף את חברי הפורום במחשבות קודרות... על האינטרנט הפרוץ ועל הילדים הרכים שלנו שגודלים, ותמיד עולה במוחי איך הם יתמודדו? ילדים מבית טוב משפחה של בני תורה, אבל מספיק בחור בישיבה שדרדר ויחשוף אותם לעולם ההוא ואז כל עבודתנו תרד לטמיון.
אין לי ילדים בגיל הישיבות. ולכן זה תופס אותי. מה אהיה אז. [סיפורים על גבי סיפורים שחלקם שמעתי מכלי ראשון על בחורים בישיבות הכי טובות שנחשפו דווקא שם]
אפשר לדבר איתם ולספר להם כמה שזה רע וכו' וכו' אבל בינינו מספיק הצצה אחת והעסק כמעט אבוד.
מהם דרכי הפעולה -החרב והחנית שעלינו לתפוס במערכה הקשה הזו?
איך מתמודדים הכותבים בפורום שיש להם ילדים בגיל הישיבות בעיקר גדולות?
אם תוכלו לשתף כאן על ההתמודדויות ועל דרכי הפעולה. [גם אם לכם בעלי העצות זה נראה בנאלי לכתוב אותם כאן. תאמינו שעצות מנסיון עוזרות לאחרים ומפיגות חששות]
תודה

לדעתי המשפט "הצצה אחת והעסק כמעט אבוד" או משפטים מעין אלו למי שנפל יותר יגרום שהעסק יהיה כמעט אבוד, לייאש בן אדם זה המניע העיקרי למנוע חזרה למוטב, ברור שכדי למנוע נפילות מראש צריך להשתמש בכלים הכי חריפים, אך מי שנפל צריך להדריך אותו באופן המסור לאנשים גדולים ולתת לו הרבה תקוה.