בענין איסור הוצאה בחוה"מ שלא לצורך כלל, ידוע דהחזו"א הקפיד להוציא מהכיס מה שלא היה צריך קודם שיצא, [ויל"ע מדין ריביו בשיעורים עי' ח"ח בנדחי ישראל] וכן מבואר בחזו"א או"ח ס' קל"ה לדף י"ב א' וז"ל, ...דמו"מ אינו מלאכת עמל ועבודה אלא טורח בעלמא וגם מפונקין רגילים בה וזה התירו אבל מלאכת עמל כמו מליחת צידה של דגים לא התירו ונראה דבפרקמטיא שרי אפי' הוצאה מרה"י לרה"ר... עכ"ל,
ומשמע דדוקא התירו לצורך המועד, אבל שלא לצורך כלל אסור.
וע"ע עמודי אור שהוכיח מסוכה ז' א' מגו דהוי דופן לשבת וכו', ועי' מאירי מו"ק י"ח ב' דכ' דאין איסור הוצאה ומשאוי בחוה"מ, עי' שם ויש לדחות,
ועי' מש"כ הגר"ש וואזנר להוכיח מהא דאין מפנין בחוה"מ עי"ש ולכאורה יש לדחות ע"ש היטב,
ולכאורה יל"ע לדעת החזו"א דיש איסור הוצאה שלא לצורך כלל, הא ידוע דהחזו"א אסר לאחד דנפסק המתלה במעילו ביו"ט, דחשיב טילטול בשבת ולא חשיב מלבוש דהא כונתו לתפרו, ואף ביו"ט יש לאסור דאף שהותר הוצאה היינו לצורך משא"כ הכא אין לו צורך במתלה אלא במעיל וא"כ לא חשיב צורך יו"ט [והקשו ע"ז לפ"ז למה אין צריך לנגב את הכוס ביו"ט קודם ששופך מים רותחים שהרי אין לו צורך בטיפות שמתבשלות בכ"ר וי"ל, עוד הקשו מאין עושין מוגמר ביו"ט מצד כיבוי שלא הותר וקשה הא אף אם הותר אנו צורך הכיבוי וי"ל].
ולפ"ז ה"ה בחוה"מ דמאי שנא, וכן יל"ע לענין מפתח דיש סוברים דלא חשיב צורך יו"ט דהא אין נהנה מטלטולו אלא במה שהבית נשמר, וא"כ ה"ה בחוה"מ,
וע"כ נראה דלענין צורך דחוה"מ שפיר חשיב צורך אף בכה"ג, וצ"ל דאיסור הוצאה דחוה"מ לא הוי כיו"ט ממש אלא כל שיש בה משהו צורך שרי ולכן מתלה שנקרע וכן מפתח וכדו' עוד דברים חשיב צורך, ורק היכא שנוטל דבר שאין בו צורך כלל ממש, ומסתבר דשרי נמי ליקח קצת מעות וכרטיס אשראי רב קו וכדו' מה שיש אפשרות רחוקה שיצטרך, ויל"ע.
וע"ע בה"ל ס' תקל"ו ס"א ד"ה מותר, דמשמע דיש איסור הוצאה בחה"מ ע"ש,
קטע מספר מעשה אי"ש [יברוב]
ח"ה עמ' כ', דינים והנהגות מהגר"ח קנייבסקי שליט"א
בשבת ובחוה"מ לא היה הולך עם הכיפה תחת הכובע, והיה
מוריק כיסיו בחוה"מ לפני צאתו מהבית, כי אמר וכי אפשר לדעת מה
היא מלאכה חשובה, ואמנם בספרו כתב שהוצאה בחוה"מ מותר, אבל
לעצמו החמיר. הג"ר שלמה שמשון קרליץ זצ"ל הראה לו בספר
"עמודי אור" שהוצאה אסורה בחוה"מ, ואמר החזו"א: כל ימי נזהר אני
בהוצאה בחוה"מ ושמח אני שיש עוד מי שאומר כמוני!
ומשמע דדוקא התירו לצורך המועד, אבל שלא לצורך כלל אסור.
וע"ע עמודי אור שהוכיח מסוכה ז' א' מגו דהוי דופן לשבת וכו', ועי' מאירי מו"ק י"ח ב' דכ' דאין איסור הוצאה ומשאוי בחוה"מ, עי' שם ויש לדחות,
ועי' מש"כ הגר"ש וואזנר להוכיח מהא דאין מפנין בחוה"מ עי"ש ולכאורה יש לדחות ע"ש היטב,
ולכאורה יל"ע לדעת החזו"א דיש איסור הוצאה שלא לצורך כלל, הא ידוע דהחזו"א אסר לאחד דנפסק המתלה במעילו ביו"ט, דחשיב טילטול בשבת ולא חשיב מלבוש דהא כונתו לתפרו, ואף ביו"ט יש לאסור דאף שהותר הוצאה היינו לצורך משא"כ הכא אין לו צורך במתלה אלא במעיל וא"כ לא חשיב צורך יו"ט [והקשו ע"ז לפ"ז למה אין צריך לנגב את הכוס ביו"ט קודם ששופך מים רותחים שהרי אין לו צורך בטיפות שמתבשלות בכ"ר וי"ל, עוד הקשו מאין עושין מוגמר ביו"ט מצד כיבוי שלא הותר וקשה הא אף אם הותר אנו צורך הכיבוי וי"ל].
ולפ"ז ה"ה בחוה"מ דמאי שנא, וכן יל"ע לענין מפתח דיש סוברים דלא חשיב צורך יו"ט דהא אין נהנה מטלטולו אלא במה שהבית נשמר, וא"כ ה"ה בחוה"מ,
וע"כ נראה דלענין צורך דחוה"מ שפיר חשיב צורך אף בכה"ג, וצ"ל דאיסור הוצאה דחוה"מ לא הוי כיו"ט ממש אלא כל שיש בה משהו צורך שרי ולכן מתלה שנקרע וכן מפתח וכדו' עוד דברים חשיב צורך, ורק היכא שנוטל דבר שאין בו צורך כלל ממש, ומסתבר דשרי נמי ליקח קצת מעות וכרטיס אשראי רב קו וכדו' מה שיש אפשרות רחוקה שיצטרך, ויל"ע.
וע"ע בה"ל ס' תקל"ו ס"א ד"ה מותר, דמשמע דיש איסור הוצאה בחה"מ ע"ש,
קטע מספר מעשה אי"ש [יברוב]
ח"ה עמ' כ', דינים והנהגות מהגר"ח קנייבסקי שליט"א
בשבת ובחוה"מ לא היה הולך עם הכיפה תחת הכובע, והיה
מוריק כיסיו בחוה"מ לפני צאתו מהבית, כי אמר וכי אפשר לדעת מה
היא מלאכה חשובה, ואמנם בספרו כתב שהוצאה בחוה"מ מותר, אבל
לעצמו החמיר. הג"ר שלמה שמשון קרליץ זצ"ל הראה לו בספר
"עמודי אור" שהוצאה אסורה בחוה"מ, ואמר החזו"א: כל ימי נזהר אני
בהוצאה בחוה"מ ושמח אני שיש עוד מי שאומר כמוני!
נערך לאחרונה: