קידושין מלווה להוצאה ניתנה (1 צופה)

[אוהב ספר]

שוב פעם אני חוזר על מה שאמרתי זה שהוא יכול לחזור זה זכות שמהוה סיבה לזה שהבעלות לא תפקע אבל לא יכול להיות שזה כל התוכן של הבעלות כי זכות חזרה זה זכות שנובעת מכח הבעלות וזה לא הבעלות עצמה

לחץ כדי לכווץ...

כיון שאין סיבה שהבעלות תיפקע אז אם באמת אין שום שימושים , מה הבעיה?
מה אתה רוצה שיהיה? הרי אין סיבה שהבעלות תיפקע

 

[צריך ביאור]

כיון שאין סיבה שהבעלות תיפקע אז אם באמת אין שום שימושים , מה הבעיה?
מה אתה רוצה שיהיה? הרי אין סיבה שהבעלות תיפקע

לחץ כדי לכווץ...

אז יוצא לפי הנ"ל שקיימת מציאות של בעלות בלי שימושים

 

[אוהב ספר]

אז יוצא לפי הנ"ל שקיימת מציאות של בעלות בלי שימושים

לחץ כדי לכווץ...

נכון. יש הכרח שאינו כן?
ואגב, אינני בטוח שזכות החזרה לא מוגדרת כשימוש לעניין זה

 

[צריך ביאור]

נכון. יש הכרח שאינו כן?
ואגב, אינני בטוח שזכות החזרה לא מוגדרת כשימוש לעניין זה

לחץ כדי לכווץ...

יש הכרח לא כך מזוטו של ים שהסיבה שהבעלות פוקעת גם בעומד וצווח זה מכיון שהבעלות כבר אינה מעמידה לבעלים על החפץ שימושים

 

[צריך ביאור]

ואגב, אינני בטוח שזכות החזרה לא מוגדרת כשימוש לעניין זה

לחץ כדי לכווץ...

לדעתי זה סברא

 

[אוהב ספר]

יש הכרח לא כך מזוטו של ים שהסיבה שהבעלות פוקעת גם בעומד וצווח זה מכיון שהבעלות כבר אינה מעמידה לבעלים על החפץ שימושים

לחץ כדי לכווץ...

זוטו של ים זה חיסרון בגוף החפץ שלא שייך בו בעלות כיון דאבודה ממנו ומכל אדם, ואין ראיה לכאן

לדעתי זה סברא

לחץ כדי לכווץ...

שמא, וניתן רשות לבעל הדין לחלוק

 

[צריך ביאור]

זוטו של ים זה חיסרון בגוף החפץ שלא שייך בו בעלות כיון דאבודה ממנו ומכל אדם, ואין ראיה לכאן

לחץ כדי לכווץ...

לדעתי זוטו של ים זה חיסרון ביחס שבין האדם לחפץ

 

[צריך ביאור]

שמא, וניתן רשות לבעל הדין לחלוק

לחץ כדי לכווץ...

אני מכבד כל דעה באשר היא

 

[אוהב ספר]

לדעתי זוטו של ים זה חיסרון ביחס שבין האדם לחפץ

לחץ כדי לכווץ...

הפשטות אינה כך,
כמדומה שיש בעניין זה בחידושי מרן רי''ז הלוי

 

[צריך ביאור]

כמדומה שיש בעניין זה בחידושי מרן רי''ז הלוי

לחץ כדי לכווץ...

היכן? בסוגיא של בתר מעיקרא?

 

[אוהב ספר]

היכן? בסוגיא של בתר מעיקרא?

לחץ כדי לכווץ...

אכן
לא יודע אם קשור ממש לנידונינו עכשיו

 

[עוזי ומגני]

לא ראיתי את זה אבל מה המשמעות של הבעלות אם היא לא יכולה להביא לו ולא מעמידה לו שימושים אליו אלא רק יכולת חזרה וחזרה זה לא שימוש בחפץ

לחץ כדי לכווץ...

בעלות על ממון היא בעלות יחודית, שבכל חפץ יש מלא שימושים, כל חפץ אפשר להשתמש בו כמה וכמה פעמים,
מטבע א"א להשתמש בו יותר מפעם אחת, שהרי השימוש שלו הוא במה שהוא ניתן להוצאה, והוצאה הינו שיוצא מרשותו, וא"כ נמצא שיש לו רק שימוש אחד.
וזה הביאור במה שהתורה אסרה לקחת ריבית, בשונה משכירות, משום דבכל חפץ מפסיד את השימוש שיכל להשתמש באותו זמן, משא"כ במעות שחוזר אליו אח"כ לא הפסיד כלום, שקודם ההלוואה היה לו שימוש אחד, ואחר ההלוואה גם יש לו את אותו שימוש, וע"כ אין מה לקחת ע"כ שכר ,
וא"כ אפשר שכל זמן שלא הוציא המעות, שניהם בעלים על אותו שימוש, ששניהן יכולים להוציאה, הקודם מביניהם ובזה הוא בעלים ,

 

[עוזי ומגני]

בעלות על ממון היא בעלות יחודית, שבכל חפץ יש מלא שימושים, כל חפץ אפשר להשתמש בו כמה וכמה פעמים,
מטבע א"א להשתמש בו יותר מפעם אחת, שהרי השימוש שלו הוא במה שהוא ניתן להוצאה, והוצאה הינו שיוצא מרשותו, וא"כ נמצא שיש לו רק שימוש אחד.
וזה הביאור במה שהתורה אסרה לקחת ריבית, בשונה משכירות, משום דבכל חפץ מפסיד את השימוש שיכל להשתמש באותו זמן, משא"כ במעות שחוזר אליו אח"כ לא הפסיד כלום, שקודם ההלוואה היה לו שימוש אחד, ואחר ההלוואה גם יש לו את אותו שימוש, וע"כ אין מה לקחת ע"כ שכר ,
וא"כ אפשר שכל זמן שלא הוציא המעות, שניהם בעלים על אותו שימוש, ששניהן יכולים להוציאה, הקודם מביניהם ובזה הוא בעלים ,

לחץ כדי לכווץ...

השורה האחרונה לא נכתבה באופן מדויק, אכתוב אותה שוב.
וא"כ אפשר לישב, שכ"ז שלא הוציא המעות כיון שיש כאן התמדדות על שמוש אחד בלבד, א"כ בעלות אחד היא סתירה לבעלות השני, ונמצא שאם יכול לחזור בו, הלווה לא בעלים מעולם, שאין לו כל שימוש בחפץ, וא"כ המלווה הוא בעלים מושלם.
משא"כ בכל בעלות על חפצים, שגם אי נימא שיוכל לחזור בו, מ"מ כ"ז שלא חזר בו וודאי הוא בעלים, שעכשיו יכול להשתמש והשימוש הזה הוא לא סותר את החזרה שאח"כ.

 

[אוהב ספר]

וזה הביאור במה שהתורה אסרה לקחת ריבית, בשונה משכירות, משום דבכל חפץ מפסיד את השימוש שיכל להשתמש באותו זמן, משא"כ במעות שחוזר אליו אח"כ לא הפסיד כלום, שקודם ההלוואה היה לו שימוש אחד, ואחר ההלוואה גם יש לו את אותו שימוש, וע"כ אין מה לקחת ע"כ שכר ,

לחץ כדי לכווץ...

מצאנו מי שביאר כזאת?

 

[היושב בישיבה]

בגמ' קידושין דף מז. מבואר שהמקדש במלווה אינה מקודשת משום שמלווה להוצאה ניתנה והנה יל"ע במחלוקת האם מלווה להוצאה ניתנה או לא במה הם נחלקו ומה כל מ"ד סבר בהגדרה של הלוואה

לחץ כדי לכווץ...

לדינא פליגי אי קודם שהוציא המעות חשיבי של המלווה או של הלווה, ויסוד פלוגתתם הוא אי כשמלווה אדם מעות לחבירו מלווה לו גוף המעות, וההוצאה היא רק סיבה למה הלווה רוצה את המעות, או דלמא שיסוד ההלוואה הוא להוצאה

 

[עוזי ומגני]

מצאנו מי שביאר כזאת?

לחץ כדי לכווץ...

מקום הניחו לי להתגדר...
אבל כמדומני שראיתי כסברא זו בימי חורפי בספר נתיבות שלום על ריבית [די בהתחלה בענין החילוק בין שכירות להלוואה]