בין חב"ד לקאצק​

והנה בחב"ד לחמו מאוד נגד ה'חיצוניות' אך נתנו מקום ל'מקיפים', כי האור המקיף הוא אור גדול מהאור הפנימי, ומרוב גדלו אינו יכול להכנס לתוך כלים, וזה פועל לעורר את האדם באופן מקיף. אך סברו שאור המקי עצמו אינו יכול לנפש את הישות של הנפש הבהמית, וצריך להתבונן בשעת מעשה ולהכניס המקיף לתוך כלים פנימיים, על ידי התבוננות דייקא, שעל ידה פוגש את יצריו הרעים, ואת חוסר בטחונו בהקב"ה, והוא מתמודד עם הרע על ידי שמאיר בקרבו את האור המאיר אליו בשעת מעשה.
ואילו בקאצק לחמו גם עם המקיף, כי סברו שאין זה 'אמת' לאמיתה, ולכן התייחסו לאמירת 'כל נדרי' כמו התרת נדרים גרידא, ולמדו בזמן זה גמרא או הלכו לנוח ואח"כ אמרו 'כל נדרי' מתוך רצון שלא תזוח דעתם מחמת המקיפים ויוכלו להשאר רק עם הכוונה הפנימית.
קונטרס כתר העבודה להרה"צ רבי יחיאל יושע שינפלד שליט"א פרשת נח תשפ"ז​
 
הנושא חשוב ויכול להביא לתועלת רבה, אך ישנה הגבלה:
אם רוצים שהקוראים היקרים יכילו האורות שבנידונים אלו, יש להתאימם לכלים שלהם.
לא ניתן להשתמש ב'קודים' ולצפות שהנושא יהיה מובן למי שאינו מבפנים.

לית מאן דפליג שהרבה דרכים נסללו בתורת החסידות לא ראי זה כראי זה, ומה ששמה זו עטרה לראשה שמה האחרת עקב לסולייתה.
דומני שאם יכנסו לפרש כל דרך בפני עצמה ולפרש צורת העשה טוב שבה וענייני הסור מרע שהנהיגה בלי להשוות בהדיא לדרכים אחרות, רק הקורא הנבון יעמיק וישווה, אז תוכל כוונת האשכול הזה לצאת אל הפועל.
 

בין חב"ד לקאצק​

והנה בחב"ד לחמו מאוד נגד ה'חיצוניות' אך נתנו מקום ל'מקיפים', כי האור המקיף הוא אור גדול מהאור הפנימי, ומרוב גדלו אינו יכול להכנס לתוך כלים, וזה פועל לעורר את האדם באופן מקיף. אך סברו שאור המקי עצמו אינו יכול לנפש את הישות של הנפש הבהמית, וצריך להתבונן בשעת מעשה ולהכניס המקיף לתוך כלים פנימיים, על ידי התבוננות דייקא, שעל ידה פוגש את יצריו הרעים, ואת חוסר בטחונו בהקב"ה, והוא מתמודד עם הרע על ידי שמאיר בקרבו את האור המאיר אליו בשעת מעשה.
ואילו בקאצק לחמו גם עם המקיף, כי סברו שאין זה 'אמת' לאמיתה, ולכן התייחסו לאמירת 'כל נדרי' כמו התרת נדרים גרידא, ולמדו בזמן זה גמרא או הלכו לנוח ואח"כ אמרו 'כל נדרי' מתוך רצון שלא תזוח דעתם מחמת המקיפים ויוכלו להשאר רק עם הכוונה הפנימית.
קונטרס כתר העבודה להרה"צ רבי יחיאל יושע שינפלד שליט"א פרשת נח תשפ"ז​
ידוע שהקצקאר רבי אמר מנחם מנדל - מנחם מנדל לגזירה שווה
שכוונתו שהוא והאדמו''ר הצמח צדק הרה''ק מנחם מנדל שניאורסון זיע''א דומים בתכליתם ובעבודתם....
וכן גיסו החידושי הרי''ם התבטא גדולות ונצורות על האדמו''ר הצמח צדק...
 
ידוע שהקצקאר רבי אמר מנחם מנדל - מנחם מנדל לגזירה שווה
שכוונתו שהוא והאדמו''ר הצמח צדק הרה''ק מנחם מנדל שניאורסון זיע''א דומים בתכליתם ובעבודתם....
וכן גיסו החידושי הרי''ם התבטא גדולות ונצורות על האדמו''ר הצמח צדק...
מעניין, ידוע לך המקור?
 
ידוע שהקצקאר רבי אמר מנחם מנדל - מנחם מנדל לגזירה שווה
שכוונתו שהוא והאדמו''ר הצמח צדק הרה''ק מנחם מנדל שניאורסון זיע''א דומים בתכליתם ובעבודתם....
וכן גיסו החידושי הרי''ם התבטא גדולות ונצורות על האדמו''ר הצמח צדק...
מי יבא בסוד קדושים, אבל דבריו אין מתפרשים מעצמם לעינינו הכהות.
הצ"צ העמיק מאוד בהשכלת אלוקות, בשעה שבקאצק רדפו בחריפות כל שמץ של עצמיות ושקר בחיפוש אחר חיפוש אחר נקודה קטנה של אמת.
 
הדרך של חב''ד בכלל והצמח צדק בפרט הייתה להעמיק מאוד בחב''ד כדי להגיע לחג''ת שזה היא החיים באמת המוחלטת ללא שום פניות של שקר או עצמיות וכו'
לכן הם היו מאוד דומים רק הדרך שלהם הייתה שונה...
 
אפשר לשים לב לדבר מעניין, לר' בונים מפשיסחא היה הרבה תלמידים, וכל אחד מהם היה לו דרך שונה אפשר למנות בהם את הרבי מקוצק שהיה את הקיצוניות במידת האמת, הרבי מוורקא שהתאפיין באהבת ישראל ללא גבול והחידושי הרי"מ שיותר אופיין בגדלות בתורה בתורה ורבי יעקב אריה מרדזימין, ורבי חנוך העניך מאלכסנדר, ורבי שמואל שינווער, ועוד, וכל אחד פתח דרך משל עצמו, מעניין ההסבר לכך.
 
למעשה כל זרם בחסידות שם דגש על דבר אחר.
בויז'ניץ על השבת.
בגור (המשך של קאצק) על מידת האמת.
 

אפשר לשים לב לדבר מעניין, לר' בונים מפשיסחא היה הרבה תלמידים, וכל אחד מהם היה לו דרך שונה אפשר למנות בהם את הרבי מקוצק שהיה את הקיצוניות במידת האמת, הרבי מוורקא שהתאפיין באהבת ישראל ללא גבול והחידושי הרי"מ שיותר אופיין בגדלות בתורה בתורה ורבי יעקב אריה מרדזימין, ורבי חנוך העניך מאלכסנדר, ורבי שמואל שינווער, ועוד, וכל אחד פתח דרך משל עצמו, מעניין ההסבר לכך.
היית צריך להוסיף את האבני נזר ובנו השם משמואל וכן את האיז'ביצאר ותלמידו ר' צדוק מלובלין
 
מסופר על הרה"ק בעל התניא
שבשעת פטירתו אמר "וידע כל פעול כי אתה פעלתו".

אגב לקראת היאר צייט של הבת עין שיחול שבוע הבא ידוע שעבד מאד על מידת הענווה.
 
אפשר לשים לב לדבר מעניין, לר' בונים מפשיסחא היה הרבה תלמידים, וכל אחד מהם היה לו דרך שונה אפשר למנות בהם את הרבי מקוצק שהיה את הקיצוניות במידת האמת, הרבי מוורקא שהתאפיין באהבת ישראל ללא גבול והחידושי הרי"מ שיותר אופיין בגדלות בתורה בתורה ורבי יעקב אריה מרדזימין, ורבי חנוך העניך מאלכסנדר, ורבי שמואל שינווער, ועוד, וכל אחד פתח דרך משל עצמו, מעניין ההסבר לכך.
גם שכל אחד לקח נישה שונה מעט אבל הקו שעובר אצל כל תלמידי ר' בונים מפשיסחא זה ההתעסקות הבלתי מתפשרת עם הנקודה הפנימית שבתוך הבריאה ובתוך הברואים....
וראיית הגשמיות כבלוף וכדמיון והתעסקות ביחוד ה'.....
 
אני חושב שהקו המחבר בין כל האנשים שציטטתי בהודעה הוא, שבפשיסחא לימדו שכל אחד ילך עם הצורה של העבודת ה' שמתאימה לו, בלי לחקות מישהו אחר גם בעבודת ה',
וכמשל הידוע של האוצר שנמצא מתחת הגשר, כך שמעתי פעם על חסידות פשיסחא, ששם לימדו שהאוצר של כל אחד נמצא אצלו בלב, ושם צריך לחפש את זה ולא במקום אחר.
 
אני חושב שהקו המחבר בין כל האנשים שציטטתי בהודעה הוא, שבפשיסחא לימדו שכל אחד ילך עם הצורה של העבודת ה' שמתאימה לו, בלי לחקות מישהו אחר גם בעבודת ה',
וכמשל הידוע של האוצר שנמצא מתחת הגשר, כך שמעתי פעם על חסידות פשיסחא, ששם לימדו שהאוצר של כל אחד נמצא אצלו בלב, ושם צריך לחפש את זה ולא במקום אחר.
שם אמרו שהסיפור של אייזיק יעקלעס בעל המעשה הוא אחד מיסודות החסידות!!
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓