- הודעות
- 9,578
- תודות
- 17,442
- נקודות
- 1,280
נהגו ישראל קדושים לכבד בתגלחת הראשונה אדם גדול וחשוב, שיאציל מהודו ויעתיר מברכותיו על ראש הילד, למען יגדל ויתעלה. העדות הראשונה על תגלחת שנעשתה על-ידי צדיק וקדוש, היא על הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע מלאדי, שזכה שמרן הבעש"ט הק' זי"ע ערך לו את שמחת ה'חלאקה' וחנך את פאות ראשו. בהמשך נהג כך הרה"ק בעל ה'תניא' עם נכדו הרה"ק בעל ה'צמח צדק' מליובאוויטש זי"ע, שלאחר גזיזת השעות בערב ראש השנה תקנ"ג, בירכו בהנחת ידיו על ראשו. על הרה"ק בעל ה'מנחת אלעזר' זי"ע ממונקאטש מובא, ש"היו עושים שמחה גדולה כאשר היו מגלחים את נכדו, והיה נוטל אחר-כך את הילד על ברכיו ללמוד עמו איזה אותיות מאתוון קדישין".
מפעים ביותר הוא הסיפור, העומד מאחורי תגלחתו הראשונה של הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע על –ידי מרן הבעש"ט הק' זי"ע כאמור, שנשמע מפי הרה"ק רבי יוסף יצחק מליובאוויטש זי"ע ומובא ב'ספר השיחות' שנת תש"ה. היה זה בראש השנה שנת תק"ח, כשרבי ברוך – אביו של בעל ה'תניא' – הגיע אל הבעש"ט הק' ושאל אותו כיצד ינהג עם ילדו העילוי, שכבר כעת ניכר בו כי עדיו לגדולות. בין הדברים סיפר רבי ברוך לבעש"ט הק' שביום הולדתו ח"י אלול, התחיל הילד לדבר יותר טוב ובמהלך שנת תק"ז הבחינו שיש לילד זכרון מופלא ותפיסה בלתי רגילה, כשכל מה שהילד שומע פעם אחת מונח אצלו כמונח בקופסה. הבעש"ט הק' הזהיר שוב ושוב את רבי ברוך, שיעלים את עובדת הולדת בנם כדי שהפרסום לא יזיק לו.
גם על ה'חלאקה' של הרה"ק רבי שלום דובער מליובאוויטש זי"ע, מסופר פלאות. בהיותו בן שלוש צוה זקנו הרה"ק בעל ה'צמח צדק' זי"ע שכל טקס ה'חלאקה' ייערך בחשאי ללא פרסום, מחשש עינא בישא. בערב שקדם ליום הולדתו השלישי, ציוה שיביאו את הילד לחדרו מבעוד יום ויישן בחדרו. בבוקר עם קומו משנתו, הורה למשרתו ר' חיים בער שייטול את ידי הילד, ויאמר עמו את הברכות וענה 'אמן'. אחרי התפילה קרא מרן ה'צמח צדק' לבנו הרה"ק רבי שמואל שניאורסון זי"ע – אדמו"ר מהר"ש, ולכלתו אם הילד, ואמר להם כך: "פך השמן הרוחני שנתן מורנו הבעש"ט הק' לתלמידו, מורנו הרב המגיד ממעזריטש, למשוח את רבינו הזקן, למשוח אותו לנשיאות לדורותיו, הנה בכוח זה נמשך חותני [הרה"ק רבי דוב בעריש זי"ע] כרבי האמצעי, ואני הנה בכוח זה משחתי אותך, ובכוח זה הנני מושחן" (מרשימות הרה"ק הריי"ץ מליובאוויטש זי"ע, ספר המאמרים תש"י עמ' 163). (הרב יוסף מאיר האס)
מפעים ביותר הוא הסיפור, העומד מאחורי תגלחתו הראשונה של הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע על –ידי מרן הבעש"ט הק' זי"ע כאמור, שנשמע מפי הרה"ק רבי יוסף יצחק מליובאוויטש זי"ע ומובא ב'ספר השיחות' שנת תש"ה. היה זה בראש השנה שנת תק"ח, כשרבי ברוך – אביו של בעל ה'תניא' – הגיע אל הבעש"ט הק' ושאל אותו כיצד ינהג עם ילדו העילוי, שכבר כעת ניכר בו כי עדיו לגדולות. בין הדברים סיפר רבי ברוך לבעש"ט הק' שביום הולדתו ח"י אלול, התחיל הילד לדבר יותר טוב ובמהלך שנת תק"ז הבחינו שיש לילד זכרון מופלא ותפיסה בלתי רגילה, כשכל מה שהילד שומע פעם אחת מונח אצלו כמונח בקופסה. הבעש"ט הק' הזהיר שוב ושוב את רבי ברוך, שיעלים את עובדת הולדת בנם כדי שהפרסום לא יזיק לו.
גם על ה'חלאקה' של הרה"ק רבי שלום דובער מליובאוויטש זי"ע, מסופר פלאות. בהיותו בן שלוש צוה זקנו הרה"ק בעל ה'צמח צדק' זי"ע שכל טקס ה'חלאקה' ייערך בחשאי ללא פרסום, מחשש עינא בישא. בערב שקדם ליום הולדתו השלישי, ציוה שיביאו את הילד לחדרו מבעוד יום ויישן בחדרו. בבוקר עם קומו משנתו, הורה למשרתו ר' חיים בער שייטול את ידי הילד, ויאמר עמו את הברכות וענה 'אמן'. אחרי התפילה קרא מרן ה'צמח צדק' לבנו הרה"ק רבי שמואל שניאורסון זי"ע – אדמו"ר מהר"ש, ולכלתו אם הילד, ואמר להם כך: "פך השמן הרוחני שנתן מורנו הבעש"ט הק' לתלמידו, מורנו הרב המגיד ממעזריטש, למשוח את רבינו הזקן, למשוח אותו לנשיאות לדורותיו, הנה בכוח זה נמשך חותני [הרה"ק רבי דוב בעריש זי"ע] כרבי האמצעי, ואני הנה בכוח זה משחתי אותך, ובכוח זה הנני מושחן" (מרשימות הרה"ק הריי"ץ מליובאוויטש זי"ע, ספר המאמרים תש"י עמ' 163). (הרב יוסף מאיר האס)