סימן רנ"ז מהו המוסיף הבל?
משנה מז: במה טומנים ובמה אין טומנים... ובגמ' לד.שאסרו חז"ל להטמין בדבר המוסיף הבל בע"ש שמא יטמין ברמץ שיש בו גחלת ויחתה בגחלים
וכן אסרו בשבת להטמין אפי' בדבר שאינו מוסיף הבל שמא ימצא בשבת שהצטננה וירתיח
ובביה"ש מותר לטמון בדבר שאינו מוסיף הבל שסתם קדירות רותחות הן ואין חשש שירתיח{ובפמ"ג רנ"ז סק"א כתב למתירים בישול אחר בישול בלח וכן ביבש לכו"ע הטעם שמא יחתה ומשום מבעיר}
ומאי שנא אינו מוסיף הבל שהתירו ביה"ש וכן התירו מע"ש?
כיוון שמטמין במוסיף הבל חששו חז"ל שהרי רוצה בבישול הקדירה כשימצא שאינה מבושלת יעשה פעולות לבישול שהרי זה מטרת ההטמנה מע"ש משא"כ באינו מוסיף הבל רצונו בשמירת החום ובשבת כשימצא שאינה חמה לא יחמם שהרי המטרה היא לשמור על הקיים ולא להוסיף בו וכשיגלה שאינו חם אין איסור לשמור על מצב זה
ולסיכום: מוסיף הבל הוא חשש עתידי ולכן יהיה אסור מע"ש וכ"ש ביה"ש
ובאינו מוסיף הבל החשש הוא עכשווי ולכן אפי' ביה"ש מותר כיוון שחם
מהו מוסיף הבל?
משנה מז: גפת דהיינו פסולת זיתים מלח סיד וכו'
ופירש רש"י טומנים בדבר המעמיד הבל ולא במוסיף הבל. ומשמע שמוסיף לחום התבשיל
וכן ברמב"ם פ"ד ה"א יש דברים שאם טמן בהן התבשיל הוא מתחמם ומוסיפין בבישולו כעין האש
נראה מדבריהם שמוסיף הבל הוא ממש מחמם וזה תימא שאין לנו דבר שמוסיף חום בתבשיל רק האש ותולדותיה או אפי' תולדות חמה אבל זיתים וכדו' וודאי שאינם מוסיפים לחום התבשיל
ואולי א"ל פירושו שכל דבר השומר על חום התבשיל מוסיף בו בישול משא"כ אינו מוסיף הבל שאינו מוסיף חום אלא גורם שיצטנן לאט יותר{כדוגמת טרמוס}
{1}וקשה לפי"ד הגמ' נ"א.{ובשו"ע רנ"ז ס"ו להדיא} ממלא קיתון ונותן לתחת הכר ומשמע שההיתר הוא רק בשאינו מוסיף הבל ומדוע הרי לא מוסיף חום אלא שומר על המצב וע"י זה מתבשל וא"כ בצונן גם מוסיף הבל יהיה מותר?
{2}ובר"ן שהוא מקור דברי השו"ע כתב ראיתו מאנשי טבריה שהביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין
ולכאו' מדוע לא הביא ראיה מהמשנה שכתבה דווקא בכר וכסת שאינם מוסיפים הבל?
ובגר"א הביא מקור נוסף מח. שאסור לתת צונן ע"ג קומקום חמין בשבת{הובא בביה"ל ד"ה אפי'}
{3}ובתוספת שבת{רנ"ז ס"ו} תמה ע"ד הר"ן והשו"ע דהא איתא בגמ' ב"ב יט:דחול מחמם רק דבר חם וא"כ מדוע יאסר להניח בדבר המוסיף הבל?
ותי' במחה"ש סקי"ז שלא כתב השו"ע חול אלא דבר המוסיף הבל וכל כמה שאינו מוסיף מותר ואה"נ בחול מותר כשאינו חם
ולכאו' הם דברי הר"ן שהוכיח מאנשי טבריה דווקא ולא מהמשנה שדווקא כר וכסת מותר
וכן הגר"א מקורו הוא מקומקום חם וא"כ דווקא חם מחמם ויאסר משא"כ חול קר וגפת וכדו' ששומר על המצב הקיים
וא"כ מוכח שגם דבר המוסיף הבל אינו מחמם כל כמה שאינו חם אלא שומר על המצב הקיים וע"י זה יוצר בישול עכ"ל
משנה מז: במה טומנים ובמה אין טומנים... ובגמ' לד.שאסרו חז"ל להטמין בדבר המוסיף הבל בע"ש שמא יטמין ברמץ שיש בו גחלת ויחתה בגחלים
וכן אסרו בשבת להטמין אפי' בדבר שאינו מוסיף הבל שמא ימצא בשבת שהצטננה וירתיח
ובביה"ש מותר לטמון בדבר שאינו מוסיף הבל שסתם קדירות רותחות הן ואין חשש שירתיח{ובפמ"ג רנ"ז סק"א כתב למתירים בישול אחר בישול בלח וכן ביבש לכו"ע הטעם שמא יחתה ומשום מבעיר}
ומאי שנא אינו מוסיף הבל שהתירו ביה"ש וכן התירו מע"ש?
כיוון שמטמין במוסיף הבל חששו חז"ל שהרי רוצה בבישול הקדירה כשימצא שאינה מבושלת יעשה פעולות לבישול שהרי זה מטרת ההטמנה מע"ש משא"כ באינו מוסיף הבל רצונו בשמירת החום ובשבת כשימצא שאינה חמה לא יחמם שהרי המטרה היא לשמור על הקיים ולא להוסיף בו וכשיגלה שאינו חם אין איסור לשמור על מצב זה
ולסיכום: מוסיף הבל הוא חשש עתידי ולכן יהיה אסור מע"ש וכ"ש ביה"ש
ובאינו מוסיף הבל החשש הוא עכשווי ולכן אפי' ביה"ש מותר כיוון שחם
מהו מוסיף הבל?
משנה מז: גפת דהיינו פסולת זיתים מלח סיד וכו'
ופירש רש"י טומנים בדבר המעמיד הבל ולא במוסיף הבל. ומשמע שמוסיף לחום התבשיל
וכן ברמב"ם פ"ד ה"א יש דברים שאם טמן בהן התבשיל הוא מתחמם ומוסיפין בבישולו כעין האש
נראה מדבריהם שמוסיף הבל הוא ממש מחמם וזה תימא שאין לנו דבר שמוסיף חום בתבשיל רק האש ותולדותיה או אפי' תולדות חמה אבל זיתים וכדו' וודאי שאינם מוסיפים לחום התבשיל
ואולי א"ל פירושו שכל דבר השומר על חום התבשיל מוסיף בו בישול משא"כ אינו מוסיף הבל שאינו מוסיף חום אלא גורם שיצטנן לאט יותר{כדוגמת טרמוס}
{1}וקשה לפי"ד הגמ' נ"א.{ובשו"ע רנ"ז ס"ו להדיא} ממלא קיתון ונותן לתחת הכר ומשמע שההיתר הוא רק בשאינו מוסיף הבל ומדוע הרי לא מוסיף חום אלא שומר על המצב וע"י זה מתבשל וא"כ בצונן גם מוסיף הבל יהיה מותר?
{2}ובר"ן שהוא מקור דברי השו"ע כתב ראיתו מאנשי טבריה שהביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין
ולכאו' מדוע לא הביא ראיה מהמשנה שכתבה דווקא בכר וכסת שאינם מוסיפים הבל?
ובגר"א הביא מקור נוסף מח. שאסור לתת צונן ע"ג קומקום חמין בשבת{הובא בביה"ל ד"ה אפי'}
{3}ובתוספת שבת{רנ"ז ס"ו} תמה ע"ד הר"ן והשו"ע דהא איתא בגמ' ב"ב יט:דחול מחמם רק דבר חם וא"כ מדוע יאסר להניח בדבר המוסיף הבל?
ותי' במחה"ש סקי"ז שלא כתב השו"ע חול אלא דבר המוסיף הבל וכל כמה שאינו מוסיף מותר ואה"נ בחול מותר כשאינו חם
ולכאו' הם דברי הר"ן שהוכיח מאנשי טבריה דווקא ולא מהמשנה שדווקא כר וכסת מותר
וכן הגר"א מקורו הוא מקומקום חם וא"כ דווקא חם מחמם ויאסר משא"כ חול קר וגפת וכדו' ששומר על המצב הקיים
וא"כ מוכח שגם דבר המוסיף הבל אינו מחמם כל כמה שאינו חם אלא שומר על המצב הקיים וע"י זה יוצר בישול עכ"ל
