היאך ביו"ט דשמח"ת בנו בישיבת פוניבז' פרענצ'ס' ע"י גוי? (20 צופים)

[התורה]

ממש לא.
הוא מביא כ"ש בדבר שאינו אלא משום שבות.

אינני זוכר במדוייק.
אבל יש פוסקים בני זמנינו שמתירים לחבר את כל ההיתרים יחדיו ולהקל כמובן לא תמיד ורק לצורך מצווה.
אגב, רמז בערב יו"ט כתוב להדיא שמותר (אמנם המשנ"ב מציין שלא להנות), ואפילו אמירה בערב יו"ט מביא הביאור הלכה מחלוקת בזה.

לחץ כדי לכווץ...

ומה עם החיוב מחאה,

שכאשר הנכרי עושה מלאכה בשבת, ויש מקום לחשוד שעושה כן בשליחות ישראל, כגון שעושה מלאכה בבית ישראל, יש חיוב למחות בנכרי שלא יעשה כן, ואף לגרשו מביתו. דין זה מבואר בדברי רבנו שמחה המובאים במרדכי (שבת פ"א סי' תנ"ב), ובמשנ"ב (סי' רמ"ג ס"ק ה; וכן במשנ"ב סי' רע"ו ס"ק יא).

 

[בד קודש]

ומה עם החיוב מחאה,

שכאשר הנכרי עושה מלאכה בשבת, ויש מקום לחשוד שעושה כן בשליחות ישראל, כגון שעושה מלאכה בבית ישראל, יש חיוב למחות בנכרי שלא יעשה כן, ואף לגרשו מביתו. דין זה מבואר בדברי רבנו שמחה המובאים במרדכי (שבת פ"א סי' תנ"ב), ובמשנ"ב (סי' רמ"ג ס"ק ה; וכן במשנ"ב סי' רע"ו ס"ק יא).

לחץ כדי לכווץ...

כשאין איסור הנאה אין חיוב מחאה, תליא הא בהא.

 

[התורה]

כל דבר שאסור לומר לנכרי לעשותו בשבת אסור גם לרמוז לו לעשותו (רמ"א סי' ש"ז סע' כ"ב).

 

[התורה]

ממש לא.
הוא מביא כ"ש בדבר שאינו אלא משום שבות.

אינני זוכר במדוייק.
אבל יש פוסקים בני זמנינו שמתירים לחבר את כל ההיתרים יחדיו ולהקל כמובן לא תמיד ורק לצורך מצווה.
אגב, רמז בערב יו"ט כתוב להדיא שמותר (אמנם המשנ"ב מציין שלא להנות), ואפילו אמירה בערב יו"ט מביא הביאור הלכה מחלוקת בזה.

לחץ כדי לכווץ...

בביאור הלכה (סי' ש"ז סע' ב ד"ה ואפילו) הביא מדברי החתם סופר שבערב שבת אין איסור אמירה לנכרי שיאמר לנכרי אחר, וכתב כי מלשון הרשב"א משמע שגם בערב שבת אסורה אמירה דאמירה.

 

[בד קודש]

כל דבר שאסור לומר לנכרי לעשותו בשבת אסור גם לרמוז לו לעשותו (רמ"א סי' ש"ז סע' כ"ב).

לחץ כדי לכווץ...

בשבת.
אבל כתוב להדיא שמותר לרמוז בשבת שיעשה במוצ"ש למרות שאמירה מפורשת אסורה.

 

[התורה]

כשאין איסור הנאה אין חיוב מחאה, תליא הא בהא.

לחץ כדי לכווץ...

חוץ משיטת החיי אדם, הפוסקים חלקו ע"כ

 

[התורה]

בשבת.
אבל כתוב להדיא שמותר לרמוז בשבת שיעשה במוצ"ש למרות שאמירה מפורשת אסורה.

לחץ כדי לכווץ...

זה תלוי בג' טעמי האיסור שהובאו בראשונים

 

[בד קודש]

חוץ משיטת החיי אדם, הפוסקים חלקו ע"כ

לחץ כדי לכווץ...

זה תלוי בג' טעמי האיסור שהובאו בראשונים

לחץ כדי לכווץ...

זה מה שאמרתי, שרק בצירוף כל ההיתרים הפוסקים מתירים להקל.

 

[התורה]

זה מה שאמרתי, שרק בצירוף כל ההיתרים הפוסקים מתירים להקל.

לחץ כדי לכווץ...

לצרף צירופים בנושאים מעין אלו בעינן גברא רבה,

וכלשונכם עם 'היתר הוראה'

 

[בד קודש]

בהחלט.
ויש כאלו מרבני בני ברק - אינני זוכר מי בדיוק.
אגב, להבא כדאי לפתוח את האשכול עם האיסור עצמו ולא עם מקור האיסור שאינו שייך לגוי כלל...

 

[הרב מרודוש]

בהחלט.
ויש כאלו מרבני בני ברק - אינני זוכר מי בדיוק.
אגב, להבא כדאי לפתוח את האשכול עם האיסור עצמו ולא עם מקור האיסור שאינו שייך לגוי כלל...

לחץ כדי לכווץ...

נראה לי שהמקור מציק יותר מהאיסור
הרי בויז'ניץ שנים (יתכן ובביהמ"ד החדש כבר לא)
כל שבת בונים ומפרקים פראנצ'עס ע"י גוי
וכן בהרבה חסידויות
אני נהנה לראות איך כל מיני אנשים ניהים תחי"ם כשמשהו מסוים עושה משהו
והיה זה שכרו...

באופן כללי בפוניבז' סומכים על שיטת הבה"ג כמדומני (כך מקובל מאחד מראשי הישיבה זצ"ל) שלצורכי רבים התירו באמירה לעכו"ם
בר מן דין לא הוזכר שיטת תוס' שבונה ביו"ט זה דרבנן

 

[ליחדא שמיה]

אגב, בשנה שעברה לא בנו פערנצ'עס עקב התנגדות ר' איתמר גרבוז לענין, כמדומה שטען שיש בזה חילול ה'.

 

[יהודי פשוט ממש]

בעיני ראיתי בבית מדרש באחת הערים החשובות, וקהילה חשובה מאוד שמקפידים על קלה כבחמורה, שנבנו פרנצע'ס בשבת בלילה לרגל בואו של משפיע מסוים, ולא ע''י אמירה לעכו''ם אלא ע''י אנ''ש, בחורי ישיבות משועממים מכמה חוגים, [ישב''ג באזור מהמפורסמות בארץ ובעולם 99% שהם משם],.
ואי תימא שהם לא יודעים מימנם ומשמאלם, מ''מ כל הקהילה התפללה בשבת בלילה ובניהם ת''ח מפרסמים, וראו שלא היה פרנצע'ס מקודם לכן, ואין פוצה פפה ומצפצף, וא''ז אסור הרי אסור להנות ממעשה שבת (בפרט לפי המח' אי חסרון ידיעה שהיה לו לשאול הוה מזיד) [וזה לא פעם א' שמגיע לשם, אלא מגיע בקביעות כמה פעמים בשנה,כך שאין לומר שזה מקרה ח''ם ולא ידעו ע''כ, אלא שאיני יודע אי תמיד בנו כך פרנצע'ס], ותמהתי מאוד מכיוון שאיני יודע כלום בהלכות שבת מלבד שזה יכול ליהיות בונה. ושאלתי אח''כ ללומדים הלכות אלו ואמרו לי שאם מפרקים בשבת יתכן מאוד שאין בזה בעיה.

 

[נדיב לב]

אגב, בשנה שעברה לא בנו פערנצ'עס עקב התנגדות ר' איתמר גרבוז לענין, כמדומה שטען שיש בזה חילול ה'.

לחץ כדי לכווץ...

בלי להיכנס לנושא, רק אעיר שאין מדברי הגר"א גרבוז הכרח לעצם הנידון, אלא נקט שעצם הנראות, שגויים בונים בעיצומו של חג בפרהסיא, גם אם זה מותר במקרה זה, יכול להיות בזה טעם לפגם וחילול השם (שיש מקומות שיבואו לדמות בלא היתר או שיתלו זאת בלא היתר כפי שאשכולנו מוכיח...), כך שזה לא ראיה שנקט שאין היתר כלל.

אגב כתב לי ידיד משוכני הגבעה... הסיכוי שר' איתמר יאמר דבר כזה, על דבר שנעשה בחיי חמיו וללא התנגדותו, וכשהגרב"ד חי עמנו לאורך ימים ושנים ואינו מוחה או מתנגד, אפסי ע"כ. אבל אם כתבת בברי עדיף משמא דחברי.

 

[בד קודש]

אגב, בשנה שעברה לא בנו פערנצ'עס עקב התנגדות ר' איתמר גרבוז לענין, כמדומה שטען שיש בזה חילול ה'.

לחץ כדי לכווץ...

אגב כתב לי ידיד משוכני הגבעה... הסיכוי שר' איתמר יאמר דבר כזה, על דבר שנעשה בחיי חמיו וללא התנגדותו, וכשהגרב"ד חי עמנו לאורך ימים ושנים ואינו מוחה או מתנגד, אפסי ע"כ. אבל אם כתבת בברי עדיף משמא דחברי.

לחץ כדי לכווץ...

ודאי שצודק הרב @נדיב לב.
והרבה יותר מזה, הסיכוי שמישהו ממקבלי ההחלטות ישאל או אפי' יתחשב בדעתו של הגר"א גרבוז כשיש לפניו את כל ראשי ורמ"י הישיבה - הוא הרבה פחות מאפסי.

הסיבה ששנה שעברה לא בנו מתחלקת לשתיים. רשמית - בגלל המלחמה. מעשית - הייתה מתכונת כתיבת ספר התורה, ולא נעילת חג.
בשנה שלפני זה, רשמית - בעקבות הטבח. מעשית - הפרנצ'עס באו ע"י גויים בעיצומו של החג והרבנים הורו לאיסור.

 

[ליחדא שמיה]

אגב כתב לי ידיד משוכני הגבעה... הסיכוי שר' איתמר יאמר דבר כזה, על דבר שנעשה בחיי חמיו וללא התנגדותו, וכשהגרב"ד חי עמנו לאורך ימים ושנים ואינו מוחה או מתנגד, אפסי ע"כ. אבל אם כתבת בברי עדיף משמא דחברי.

לחץ כדי לכווץ...

והרבה יותר מזה, הסיכוי שמישהו ממקבלי ההחלטות ישאל או אפי' יתחשב בדעתו של הגר"א גרבוז כשיש לפניו את כל ראשי ורמ"י הישיבה - הוא הרבה פחות מאפסי.

לחץ כדי לכווץ...

בשנה שעברה - כפי שכתב הרב @בד קודש - נערך מעמד התחלת כתיבת ס"ת לע"נ מרן רה"י זללה"ה, וכנראה שעקב כך התחשבו בדעתו של ר' איתמר שהוא, כידוע, חתנו של רה"י זללה"ה. [ומש"כ הרב @בד קודש ששנה שעברה היה מתכונת של כתיבת ס"ת, איני יודע במה מדובר, לא ראיתי הבדל בין שנה שעברה לשנות שלפניה ואחריה].

 

[התורה]

אגב, להבא כדאי לפתוח את האשכול עם האיסור עצמו ולא עם מקור האיסור שאינו שייך לגוי כלל...

לחץ כדי לכווץ...

כלומר ?

 

[התורה]

אגב, בשנה שעברה לא בנו פערנצ'עס עקב התנגדות ר' איתמר גרבוז לענין, כמדומה שטען שיש בזה חילול ה'.

לחץ כדי לכווץ...

ומה עם כל שנה ?

 

[התורה]

באופן כללי בפוניבז' סומכים על שיטת הבה"ג כמדומני (כך מקובל מאחד מראשי הישיבה זצ"ל) שלצורכי רבים התירו באמירה לעכו"ם
בר מן דין לא הוזכר שיטת תוס' שבונה ביו"ט זה דרבנן

לחץ כדי לכווץ...

איזה בה"ג מתיר אי נימא שזה דאורייתא.

וגבי שיטת תוס' הוזכר לעיל דבריו בביצה כא: ושבת מו.

 

[התורה]

בעיני ראיתי בבית מדרש באחת הערים החשובות, וקהילה חשובה מאוד שמקפידים על קלה כבחמורה, שנבנו פרנצע'ס בשבת בלילה לרגל בואו של משפיע מסוים, ולא ע''י אמירה לעכו''ם אלא ע''י אנ''ש, בחורי ישיבות משועממים מכמה חוגים, [ישב''ג באזור מהמפורסמות בארץ ובעולם 99% שהם משם],.
ואי תימא שהם לא יודעים מימנם ומשמאלם, מ''מ כל הקהילה התפללה בשבת בלילה ובניהם ת''ח מפרסמים, וראו שלא היה פרנצע'ס מקודם לכן, ואין פוצה פפה ומצפצף, וא''ז אסור הרי אסור להנות ממעשה שבת (בפרט לפי המח' אי חסרון ידיעה שהיה לו לשאול הוה מזיד) [וזה לא פעם א' שמגיע לשם, אלא מגיע בקביעות כמה פעמים בשנה,כך שאין לומר שזה מקרה ח''ם ולא ידעו ע''כ, אלא שאיני יודע אי תמיד בנו כך פרנצע'ס], ותמהתי מאוד מכיוון שאיני יודע כלום בהלכות שבת מלבד שזה יכול ליהיות בונה. ושאלתי אח''כ ללומדים הלכות אלו ואמרו לי שאם מפרקים בשבת יתכן מאוד שאין בזה בעיה.

לחץ כדי לכווץ...

אולי בדיוק להא ומהא אמרו דאין למדין ממעשה רב, ויש לעיין טובא.

וצע"ג במש"כ בסו"ד דאם מפרקים בשבת אין בעיה,

ולכאורה בהא הוו תרי איסורי בונה וסותר, וצ"ע