היאך ביו"ט דשמח"ת בנו בישיבת פוניבז' פרענצ'ס' ע"י גוי? (1 צופה)

[התורה]

שום כלום.
יש כאן רק אמירה לעכו"ם וגם זה בהנחה שאמרו להם ביו"ט.

לחץ כדי לכווץ...

מחילה מכבודו,

תעיין באשכול מעלה,

וביותר איסור אמירה לנכרי זה אפי' אם לא נאמר לו ביו"ט\שבת גופיה

 

[בד קודש]

מחילה מכבודו,

תעיין באשכול מעלה,

לחץ כדי לכווץ...

כבר אמרתי לכבודו,
לא ראיתי שום דבר.
הגמ' שהזכרת לא עוסקת בגוי אלא ביהודי.

גם בערב יו"ט יש אמירה לעכו"ם
ואמירה לעכו"ם זה לא כלום

לחץ כדי לכווץ...

אם משנה שעברה הם יודעים שצריך פרנצ'ס ועל סמך זה הם עושים, אין בזה שום בעיה.
וביותר דאמירה לעכו"ם יש מתירים ברמז לצורך יו"ט וכו', ואין זה כזה חמור.

ככלל, כדאי לדעת שברוב רובם של המקרים אין ישיבה או מוסד שמכבד את עצמו שפועל באיסורים ממש.
תמיד תמצא היתר מרב שתמיד היה מקובל על אותו מוסד.

 

[התורה]

כבר אמרתי לכבודו,
לא ראיתי שום דבר.
הגמ' שהזכרת לא עוסקת בגוי אלא ביהודי.

לחץ כדי לכווץ...

בגוי יש את הסוגיא של אמירה לנכרי בכל דבר האסור ליהודי,

 

[בד קודש]

בגוי יש את הסוגיא של אמירה לנכרי בכל דבר האסור ליהודי,

לחץ כדי לכווץ...

מצוין.
ואמירה לנכרי הרבה פחות חמורה ומותרת ע"י הפוסקים, ברמז לצורך יו"ט.
וביותר - כמו שאמרתי שאם הם יודעים שצריך את זה, לדוגמה משנה שעברה, אין כאן אף לא שמץ סרך חשש איסור.

 

[התורה]

מצוין.
ואמירה לנכרי הרבה פחות חמורה ומותרת ע"י הפוסקים, ברמז לצורך יו"ט.
וביותר - כמו שאמרתי שאם הם יודעים שצריך את זה, לדוגמה משנה שעברה, אין כאן אף לא שמץ סרך חשש איסור.

לחץ כדי לכווץ...

ראשית אין המקום כאן להאריך באשר האריכו גדולי גדולי הפוסקים למחות ביד המקילים באמירה לנכרי.

ועוד, אם ד"ז חשוב כמבואר ברמ"א בשי"ד הנז' מעלה, א"כ לא מהני לן שזה נעשה ע"י גוי, מכיון שזה אסור מדאורייתא,

ועוד, אף אי נימא שזה דרבנן וזה ע"י גוי, צריך לדון הרבה מה חשוב בכלל צורך יו"ט,

דהיינו שלא כל דבר המתקרא בפי כל 'צורך יו"ט' נהפך לדבר המותר.

ועוד, מי יימר לן שיש חילוק בין אם זה נעשה ע"י הגוי בגלל שאמרתי לו היום, או בגלל שנאמר לו לפני 10 שנים.

ועוד, אף אם לא אמרו לו מאומה, היכא שעושה לצורך הישראל אסור לישראל ליהנות מדבר זה.

והדברים פשוטים אצלי בתכלית.

אשמח לשמוע דעת שאר חו"ר הפורום, כמי דעתם נוטה.

 

[בד קודש]

ועוד, אם ד"ז חשוב כמבואר ברמ"א בשי"ד הנז' מעלה, א"כ לא מהני לן שזה נעשה ע"י גוי, מכיון שזה אסור מדאורייתא,

לחץ כדי לכווץ...

כנראה שלא צודק מר בהנחתו.

דהיינו שלא כל דבר המתקרא בפי כל 'צורך יו"ט' נהפך לדבר המותר.

לחץ כדי לכווץ...

כנראה שזה כן נחשב צורך שמחת יו"ט.

ועוד, מי יימר לן שיש חילוק בין אם זה נעשה ע"י הגוי בגלל שאמרתי לו היום, או בגלל שנאמר לו לפני 10 שנים.

לחץ כדי לכווץ...

כנראה שיש חילוק.

ועוד, אף אם לא אמרו לו מאומה, היכא שעושה לצורך הישראל אסור לישראל ליהנות מדבר זה.

לחץ כדי לכווץ...

גם בזה יש מתירים.

והדברים פשוטים אצלי בתכלית.

לחץ כדי לכווץ...

מה שפשיטא למר, צ"ע אצל הפוסקים...
כל עוד לא קיבל מר היתר הוראה, יכול הוא לדון כאוות נפשו,
אך ברור ופשוט שקיים היתר ברור למהלך הזה.

 

[מנורה בדרום]

בעוניי לא הבינותי,
כשזה על ידי גוי - מה הבעיה?

לחץ כדי לכווץ...

אמירה לנכרי הותרה רק במקרים ספציפיים
יו"ט דינו כשבת לעניין זה,
[אא"כ תאמר שהגוי ההוא עובד בקבלנות]

 

[התורה]

כנראה שלא צודק מר בהנחתו.

כנראה שזה כן נחשב צורך שמחת יו"ט.

כנראה שיש חילוק.

גם בזה יש מתירים.

מה שפשיטא למר, צ"ע אצל הפוסקים...
כל עוד לא קיבל מר היתר הוראה, יכול הוא לדון כאוות נפשו,
אך ברור ופשוט שקיים היתר ברור למהלך הזה.

לחץ כדי לכווץ...

מה אעשה..., אני הבאתי לכל דברי מקורות...

אם כת"ר יוכל להביא מקורות וסימוכין לדבריו,

אשמח לשמוע האמת ממי שאמרה.

תורתינו תורת אמת היא

 

[בד קודש]

אמירה לנכרי הותרה רק במקרים ספציפיים
יו"ט דינו כשבת לעניין זה,
[אא"כ תאמר שהגוי ההוא עובד בקבלנות]

לחץ כדי לכווץ...

עי' לעיל שיש פוסקים שמתירים,
מלבד זה לא למדתי הלכות אמירה לנכרי מעודי, כך שאין לי מושג אם זה מוסיף להיתר,
אבל רוב פועלי הישיבה הם בקבלנות.

 

[בד קודש]

ראיתי עכשיו שאמירה לאמירה - דהיינו לומר לגוי שיאמר לגוי - מותרת.

 

[התורה]

עי' לעיל שיש פוסקים שמתירים,
מלבד זה לא למדתי הלכות אמירה לנכרי מעודי, כך שאין לי מושג אם זה מוסיף להיתר,
אבל רוב פועלי הישיבה הם בקבלנות.

לחץ כדי לכווץ...

עם כל הצניעות הנדרשת, אני למדתי את הסוגיות ורק לאחמ"כ אמרתי מה שנכתב,

כך שלבסוף צריך עיון גדול מה על אלו מקורות הלכתייים נסמכו מעשים אלו

 

[בד קודש]

מה אעשה..., אני הבאתי לכל דברי מקורות...

אם כת"ר יוכל להביא מקורות וסימוכין לדבריו,

אשמח לשמוע האמת ממי שאמרה.

תורתינו תורת אמת היא

לחץ כדי לכווץ...

לא עניין של מקורות,
דימית מילתא למילתא בלי שיש לך היתר הוראה,
אתה שואל "מי יימר" ו"צריך לדון הרבה",
ועל זה אני עונה כי הישיבה פועלת על פי דעת תורה מזה למעלה מ70 שנה.
בתחילה היה זה הגר"פ שרייבר ואחר פטירתו שואלים את הרבנים המקובלים בב"ב,
ברור ופשוט שיש לזה היתר, ולכן ברור ופשוט שאחד או יותר מהנתונים שדימית או רצית לדון - שגויים.

 

[איש תורה]

ועל זה אני עונה כי הישיבה פועלת על פי דעת תורה מזה למעלה מ70 שנה.
בתחילה היה זה הגר"פ שרייבר ואחר פטירתו שואלים את הרבנים המקובלים בב"ב,
ברור ופשוט שיש לזה היתר, ולכן ברור ופשוט שאחד או יותר מהנתונים שדימית או רצית לדון - שגויים.

לחץ כדי לכווץ...

גובל בדמגוגיה. ככה מנהלים דיון?
בגלל שהישיבה פועלת וכו' וכו' ברור ופשוט שיש לזה היתר??
נא כתוב מה ההיתר הפשוט והברור, ולא דל מהכא.

 

[מנורה בדרום]

גובל בדמגוגיה. ככה מנהלים דיון?
בגלל שהישיבה פועלת וכו' וכו' ברור ופשוט שיש לזה היתר??
נא כתוב מה ההיתר הפשוט והברור, ולא דל מהכא.

לחץ כדי לכווץ...

במטותא,
כוונת הרב @בד קודש באמת לא היתה להסביר את ההיתר
כוונתו הייתה להסיר את הקיטרוגים, ובזה הוא צודק!

 

[התורה]

לא עניין של מקורות,
דימית מילתא למילתא בלי שיש לך היתר הוראה,
אתה שואל "מי יימר" ו"צריך לדון הרבה",
ועל זה אני עונה כי הישיבה פועלת על פי דעת תורה מזה למעלה מ70 שנה.
בתחילה היה זה הגר"פ שרייבר ואחר פטירתו שואלים את הרבנים המקובלים בב"ב,
ברור ופשוט שיש לזה היתר, ולכן ברור ופשוט שאחד או יותר מהנתונים שדימית או רצית לדון - שגויים.

לחץ כדי לכווץ...

אחר המחילה,

אולי דבריי לא הובנו לכך אבאר דברי:

אין לי צד ולו הקטן שבעולם שישיבת פונוביז' פועלת שלא כהלכה ודעת תורה צרופה,

אלא שאנכי הצעיר באלפי ישראל מתעניין לדעת מה המקור שעליו נסמכו,

הדברים פשוטים אך אני מעמידם כדי שלא יווצר חלילה בלבול בדברי.

ואשמח לידע ולהחכים בדברי התורה מה מקור דבריהם

 

[התורה]

ראיתי עכשיו שאמירה לאמירה - דהיינו לומר לגוי שיאמר לגוי - מותרת.

לחץ כדי לכווץ...

באיזה אופן ?

 

[בד קודש]

באיזה אופן ?

לחץ כדי לכווץ...

משנ"ב סי' ש"ד ס"ק כ"ד-
"ודע דמה דקי"ל אמירה לא"י שבות הוא אפילו אם אומר לא"י שיאמר לא"י אחר לעשות לו מלאכה בשבת [הגאון מו"ה גרשון בעל עבודת הגרשוני] והחות יאיר בסימן נ"ג מצדד להקל בזה וכ"ש בדבר שאינו אלא משום שבות ועיין בספר החיים שכתב דבמקום הפסד גדול יש לסמוך על המקילין"
מבואר שזה גם באיסור שאינו שבות.
אמנם כתב שם שאסור להנות מזה, אך כבר כתבתי שיש מקילין בזה בצירוף הרבה היתרים כמו רמז, לפני יו"ט וכו'.

 

[התורה]

משנ"ב סי' ש"ד ס"ק כ"ד-
"ודע דמה דקי"ל אמירה לא"י שבות הוא אפילו אם אומר לא"י שיאמר לא"י אחר לעשות לו מלאכה בשבת [הגאון מו"ה גרשון בעל עבודת הגרשוני] והחות יאיר בסימן נ"ג מצדד להקל בזה וכ"ש בדבר שאינו אלא משום שבות ועיין בספר החיים שכתב דבמקום הפסד גדול יש לסמוך על המקילין"
מבואר שזה גם באיסור שאינו שבות.
אמנם כתב שם שאסור להנות מזה, אך כבר כתבתי שיש מקילין בזה בצירוף הרבה היתרים כמו רמז, לפני יו"ט וכו'.

לחץ כדי לכווץ...

ראשית ישר כח.

אך נדקדק היטב בדברי המשנ"ב,
כל מה שהביא המשנ"ב להקל למעשה הוא דייקא היכא שיש הפסד גדול, וכן בדבר שהוא גופיה אינו אלא משום שבות.

מי הם המקילים ליהנות היכא שיש את הקולות של דבריכם ?

 

[בד קודש]

וכן בדבר שהוא גופיה אינו אלא משום שבות.

לחץ כדי לכווץ...

ממש לא.
הוא מביא כ"ש בדבר שאינו אלא משום שבות.

מי הם המקילים ליהנות היכא שיש את הקולות של דבריכם ?

לחץ כדי לכווץ...

אינני זוכר במדוייק.
אבל יש פוסקים בני זמנינו שמתירים לחבר את כל ההיתרים יחדיו ולהקל כמובן לא תמיד ורק לצורך מצווה.
אגב, רמז בערב יו"ט כתוב להדיא שמותר (אמנם המשנ"ב מציין שלא להנות), ואפילו אמירה בערב יו"ט מביא הביאור הלכה מחלוקת בזה.

 

[בחור מפוניבז]

בלי להיכנס לדיון ההלכתי,
אני שמעתי שסך הכל הם אומרים לחברת ההפקה לבנות את כל המערכת עד מוצאי יו''ט,
טכנית בבוקר הם לא יכלו, בדיוק היה שם ריקודים, בצהריים פתאום התפנה האוהל ואז הם התחילו לבנות,

וסתם כך, זה עובד ככה כבר מלא שנים.