וירא היאך דברי השו"ע תואמים עם הנהגת שרה ? (1 צופה)

[התורה]

בפרשתן (כ"א, ז'): "ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה",
ובגמ' (ב"מ פז.): מהו בנים לשון רבים, ביום המשתה הביאו השרות בניהן והניקה אותם.
וילה"ק היאך היתה מותרת להאכיל את התינוקות של הגויים,
הא קיי"ל (יו"ד סי' קנ"ד סק"ב) דישראלית לא תניק לבן כותי ואפי' בשכר, משום דמיילד בן לע"ז,
וא"כ היאך הניקה שרה, וצ"ע.

 

[לב טוב]

וילה"ק היאך היתה מותרת להאכיל את התינוקות של הגויים,

לחץ כדי לכווץ...

כל תינוק ששרה היניקה התגייר.

 

[התורה]

כל תינוק ששרה היניקה התגייר.

לחץ כדי לכווץ...

לענ"ד פשטות דבריהם 'שרים' אינו משמע כן,

 

[לב טוב]

לענ"ד פשטות דבריהם 'שרים' אינו משמע כן,

לחץ כדי לכווץ...

דבריהם של מי ?

 

[התורה]

דבריהם של מי ?

לחץ כדי לכווץ...

ובגמ' (ב"מ פז.): מהו בנים לשון רבים, ביום המשתה הביאו השרות בניהן והניקה אותם.

לחץ כדי לכווץ...

 

[לב טוב]

לענ"ד פשטות דבריהם 'שרים' אינו משמע כן,

לחץ כדי לכווץ...

א. למה לא משמע כן.
ב. לא התכוונתי לגמ'.
ג. התכוונתי למדרש כמדומני ילקוט כת''י תימן שמפורש שם להדיא כמו שכתבנו.
הובא הנ''ל בהערות לתורה שלימה.
נ.ב. הראה לי את הנ''ל מרן שר התורה זצוק''ל.

 

[שטייגניסט]

בפרשתן (כ"א, ז'): "ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה",
ובגמ' (ב"מ פז.): מהו בנים לשון רבים, ביום המשתה הביאו השרות בניהן והניקה אותם.
וילה"ק היאך היתה מותרת להאכיל את התינוקות של הגויים,
הא קיי"ל (יו"ד סי' קנ"ד סק"ב) דישראלית לא תניק לבן כותי ואפי' בשכר, משום דמיילד בן לע"ז,
וא"כ היאך הניקה שרה, וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

בשו"ע יש המשך בהגה"ה
וז"ל:
אא"כ יש לה חלב הרבה ומצערת אותה, מותרת להניקו

עוי"ל
קצת מותר, ורק הרבה שבזה היא מזינה את התינוק וכך מגדלת לע"ז אסור
אבל במעט אין זה גידול לעבודה זרה

ואולי עוד אפשר לומר
להראות את יושרה כדאיתא בחז"ל הותר

 

[התורה]

ג. התכוונתי למדרש כמדומני ילקוט כת''י תימן שמפורש שם להדיא כמו שכתבנו.
הובא הנ''ל בהערות לתורה שלימה.
נ.ב. הראה לי את הנ''ל מרן שר התורה זצוק''ל.

לחץ כדי לכווץ...

כת"ר מחילה,
אפשר הרחבה.

 

[התורה]

ראיתי א' שרצה לומר:
הדין איירי כאשר הילד מתגדל על חלב הישראלית בלבד, וממילא היא בלבד המקיימתו
כאן ההנקה לא היתה ההזנה שלהם, אלא רק תוספת על מה שינקו מאמותיהן.

 

[התורה]

בשו"ע יש המשך בהגה"ה
וז"ל:
אא"כ יש לה חלב הרבה ומצערת אותה, מותרת להניקו

לחץ כדי לכווץ...

כלומר מה זה שיייך בכאן,
לא מוזכר בשום מקום [לפחות מה שאני מכיר...],
שהניקה בגלל סיבה זו.

עוי"ל
קצת מותר, ורק הרבה שבזה היא מזינה את התינוק וכך מגדלת לע"ז אסור
אבל במעט אין זה גידול לעבודה זרה

לחץ כדי לכווץ...

עיין בדברי בהערה אח"כ,
וקשה לי לומר לחלק כן.

ואולי עוד אפשר לומר
להראות את יושרה כדאיתא בחז"ל הותר

לחץ כדי לכווץ...

כוונתו לאמור שזה לא היה מהמלך?

 

[התורה]

אולי יש לומר שלא הקפידו במעין זה.

אולי יש לומר שהכא שאני שמרבה כבוד ה',
ואולי לזה כיוון הרב @שטייגניסט לעיל.

 

[שטייגניסט]

א. למה לא משמע כן.
ב. לא התכוונתי לגמ'.
ג. התכוונתי למדרש כמדומני ילקוט כת''י תימן שמפורש שם להדיא כמו שכתבנו.
הובא הנ''ל בהערות לתורה שלימה.
נ.ב. הראה לי את הנ''ל מרן שר התורה זצוק''ל.

לחץ כדי לכווץ...

כת"ר מחילה,
אפשר הרחבה.

לחץ כדי לכווץ...

אני ראיתי את זה בילקוט שמעוני משלי רמז תתקמז
בזה הלשון
דבר אחר פרי צדיק עץ חיים אמרו רבותינו כל הבנים שהיניקה שרה דכתיב היניקה בנים שרה כלם נתגיירו, ואל תתמה בדבר שהרי אתה מוצא באליפז ע"י שנתגדל בחיקו של יצחק נעשה צדיק וזכה ששרה עליו רוח הקדש.

 

[שטייגניסט]

כלומר מה זה שיייך בכאן,
לא מוזכר בשום מקום [לפחות מה שאני מכיר...],
שהניקה בגלל סיבה זו.

לחץ כדי לכווץ...

רואים בשו"ע שאם זה עבור צער האישי של האדם מותר
וה"ה כאן

עיין בדברי בהערה אח"כ,
וקשה לי לומר לחלק כן.

לחץ כדי לכווץ...

נכתב לפני
רק אושר לפירסום אחר כך

כוונתו לאמור שזה לא היה מהמלך?

לחץ כדי לכווץ...

כוונתינו להראות יושרה כמו שאמרו חז"ל
שידעו שממנה נולד ועי"ז מניקה אותו והראיה שמניקה גם אחרים

 

[לב טוב]

כת"ר מחילה,
אפשר הרחבה

לחץ כדי לכווץ...

לא ברור לנו כוונתו
איזו נקודה טעונה הרחבה
כתבתי את הידיעה ואת המקור

 

[געגועים]

אמרו רבותינו כל הבנים שהיניקה שרה דכתיב היניקה בנים שרה כלם נתגיירו

לחץ כדי לכווץ...

ובמדרש רבה: רַבָּנָן וְרַבִּי אֲחָא, רַבָּנָן אָמְרֵי כָּל מִי שֶׁבָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם נַעֲשָׂה יְרֵא שָׁמַיִם.
רַבִּי אֲחָא אָמַר אַף מִי שֶׁלֹא בָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתַּן לוֹ מֶמְשָׁלָה בָּעוֹלָם הַזֶּה,
כֵּיוָן שֶׁהִפְלִיגוּ עַצְמָן בְּסִינַי וְלֹא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה נִטְּלָה מֵהֶם אוֹתָהּ הַמֶּמְשָׁלָה.

ובפסיקתא רבתי (פרשה מד אות ד') אמר רבי לוי, אילו שבאו באמת נתגיירו,
זהו שאמר הניקה בנים שרה, מהו הניקה בנים שנתבנו בישראל,
ואילו שבאו לבדוק אותה, אמרו רבותינו נתגדלו בעולם הזה פרוקופאות,
וכל גרים המתגיירים בעולם וכל יראי שמים שיש בעולם, מן אותם שינקו מן חלב של שרה.​

 

[התורה]

וה"ה כאן

לחץ כדי לכווץ...

כבודו לא ענה על הטענה שהוזכרה לעיל.

 

[התורה]

 

[התורה]

ראיתי מביאים מספר מאה שערים [זמן הבית יוסף] איך הותר לא"א לפתוח הכנסת אורחים לעכו"ם אע"ג דמפרנסין עניי עכום עם עניי ישראל מפני דרכי שלום היינו ד"א אך לכתחילה איך הותר והשיב דכיון דדעתו היתה להכניסן תחת כנפי השכינה ושיקראו בשם א-ל עולם......

 

[התורה]

ובמדרש רבה: רַבָּנָן וְרַבִּי אֲחָא, רַבָּנָן אָמְרֵי כָּל מִי שֶׁבָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם נַעֲשָׂה יְרֵא שָׁמַיִם.
רַבִּי אֲחָא אָמַר אַף מִי שֶׁלֹא בָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתַּן לוֹ מֶמְשָׁלָה בָּעוֹלָם הַזֶּה,
כֵּיוָן שֶׁהִפְלִיגוּ עַצְמָן בְּסִינַי וְלֹא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה נִטְּלָה מֵהֶם אוֹתָהּ הַמֶּמְשָׁלָה.​

לחץ כדי לכווץ...

(נג ט)



ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמז

ובפסיקתא רבתי (פרשה מד אות ד') אמר רבי לוי, אילו שבאו באמת נתגיירו,
זהו שאמר הניקה בנים שרה, מהו הניקה בנים שנתבנו בישראל,
ואילו שבאו לבדוק אותה, אמרו רבותינו נתגדלו בעולם הזה פרוקופאות,
וכל גרים המתגיירים בעולם וכל יראי שמים שיש בעולם, מן אותם שינקו מן חלב של שרה.​

לחץ כדי לכווץ...

 

[התורה]

ראיתי מביאים מספר מאה שערים [זמן הבית יוסף] איך הותר לא"א לפתוח הכנסת אורחים לעכו"ם אע"ג דמפרנסין עניי עכום עם עניי ישראל מפני דרכי שלום היינו ד"א אך לכתחילה איך הותר והשיב דכיון דדעתו היתה להכניסן תחת כנפי השכינה ושיקראו בשם א-ל עולם......

לחץ כדי לכווץ...

ולכאורה הוא הדין הכא,
וכפי שהזכירו מעלה.
ועדיין יש לעיין עוד.