אמנם, להשתמש אחר הפסח בקמח שנמכר לנכרי, מנהג החזו"א והגרי"י קניבסקי (ארחות רבנו ח"ב אות יט) היה שאפשר להשתמש בו, כיון שאינו חמץ בעין ואף אם השרו את החיטים במים קודם טחינתם, וכן דעת הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש ח"ג פס"ב אות ז והע' תקיח, וראה שם פרטי דינים, ובמעשה רב אות קפא אסר חיטים לתותים במים), ומ"מ מי שיש לו רק מעט קמח, דעת הגר"נ קרליץ (חוט שני פסח פ"ט ס"ק א ד"ה ועל כן) שראוי שלא למוכרו לנכרי אלא לבערו.
אביא כאן ממש"כ בקובץ צהר יד, תיד - תמה מאמר בנושא הימנעות מלאכול אחרי הפסח חמץ שנמכר לעכו"ם שכתב הרב אליהו בוחבוט ששלח מכתב בנושא להגרח"ק זצ"ל ומשמע מניה דלאו דוקא קמח שנמכר אין להחמיר אלא אף בחמץ גמור שנמכר לא החמיר לא לאוכלו
ראוי להדגיש:
ישנו חמץ הנמכר ע"י יהודי שות"מ -אזי שע"ז נסובו דבריו.
אולם הרחוקים רואים זאת כטקס בלבד, צא ולמד מפרשיית הריבית ובנק פאג"י לפני כשלושים שנה.